בש"פ 6936/12 מוחמד אבו חדיג'ה נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הנשיאה מ' ארד) מיום 11.9.2012 במ"ת 33540-08-12.

1.

העורר יליד 1983, מתגורר בכפר עקב שבירושלים ואינו רשום במרשם התושבים של מדינת ישראל. נגד העורר ושניים אחרים הוגש ביום 31.8.2012 כתב אישום המייחס לעורר עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ); החזקת מכשירי פריצה לפי סעיף 413ז לחוק; חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק; ועבירה של שהייה שלא כדין בישראל לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

2.

בכתב האישום נטען, כי במועד סמוך ליום 22.8.2012 שלושת הנאשמים קשרו קשר לביצוע פריצות לכלי רכב בירושלים במטרה לבצע מעשי גניבה, ולצורך הוצאת התוכנית אל הפועל הצטיידו הנאשמים בכלי פריצה כולל מחשב רכב, ג'בקה, להב של סכין וכפפות.

ביום 22.8.2012 התייצב העורר לחקירה בתחנת המשטרה במגרש הרוסים בירושלים וקיבל זימון נוסף ליום למחרת. באותו יום, ולמרות שלא היה בידו אישור שהייה כדין, חבר העורר ליתר הנאשמים ובצוותא נסעו ברכב ברחבי ירושלים כשנאשם מס' 2 נוהג ברכב ולצידו יושב העורר. נטען כי הנאשמים הסתובבו ברכב במקומות בהם חנו רכבים ועצרו ליד מספר כלי רכב. באחת ההזדמנויות יצא העורר מהרכב והסתובב סביב שלושה כלי רכב, לאחר מכן חזר אל הרכב והנאשמים המשיכו בנסיעה.

התנהגותם של הנאשמים עוררה את חשדם של שוטרים שעקבו אחריהם, וניידת בילוש דלקה אחר הרכב בכביש 9 בסמוך לצומת הגבעה הצרפתית. כאשר רכבם של הנאשמים עמד בפקק תנועה, יצאו השוטרים מהניידת, שוטר בשם מרחוזי ביקש מהנהג לפתוח את הדלת ומשהלה סירב, ניפץ את החלון ולאחר מאבק עם הנהג הוציא את הנהג מהרכב ואזק אותו. לאחר מכן פנה מרחוזי לעברו של העורר וביקש ממנו לפתוח את הדלת ומשסירב לעשות כן חבט השוטר בחלון אך לא הצליח לנפצו. העורר פתח את הדלת כשהוא אוחז בידו מברג באורך 30 ס"מ

וברוחב 8 מ"מ , ושוטר אחר בשם טרם (להלן: טרם ) הכניס את גופו לרכב, הניח את רגלו על רגלו של העורר כדי למנוע ממנו תזוזה, ותוך כדי כך העביר את ידית ההילוכים למצב של חנייה. כשהבחין השוטר טרם כי העורר מחזיק במברג הורה לו להשליכו, אך בשלב זה ניסה העורר לדקור את השוטר טרם בצוואר והמברג עבר בסמוך לצווארו. בתגובה, השוטר טרם היכה בחוזקה בראשו של העורר באמצעות פנס שהיה בידו.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים. העורר אישר נוכחותו ברכב אך כפר בקיומן של ראיות לכאורה לגבי עבירת החבלה המיוחסת לו. הסניגור הצביע על חולשת הראיות בנקודה זו, ובין היתר: כי לא נמצאו טביעות אצבע על המברג; כי שבועות מספר לפני האירוע עבר העורר ניתוח בידו הימנית וסבל מחולשה וכאבים; כי השוטר טרם מעליל על העורר לאחר שהיכה אותו באכזריות כדי כך שהעורר איבד הכרתו; כי גרסתו של השוטר נעדרת הגיון; וכי יתר הנאשמים לא נשאלו אודות האירוע. עוד טען הסניגור למחדלי חקירה בכך שהמשטרה בחנה את סרטי הצילום מהמצלמות בצומת רק לאחר שהצילומים מאותו אירוע נמחקו.

בהחלטתו מיום 11.9.2012 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר, הכוללות את עדויותיהם של השוטרים, דו"חות המעקב וכלי הפריצה שנתפסו ברכב. בית המשפט דחה את הטענה לחולשה בעוצמת הראיות והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

4.

על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסב הערר שלפניי. לטענת העורר, חומר הראיות לא קושר אותו לעבירת החבלה המיוחסת לו, ולמיצער, יש חולשה בעוצמתן של הראיות. לחילופין טוען העורר כי היה על בית המשפט לבחון את חלופת המעצר שהוצעה על ידו.

5.

עודנו באים לבחון את טענות העורר ביחס לעבירת החבלה, אקדים ואומר כי אין מחלוקת של ממש באשר ליתר העבירות המיוחסות לו. כאמור, העורר לא הכחיש הימצאותו ברכב עם יתר הנאשמים. חומר הראיות המייחס לעורר וליתר הנאשמים קשירת קשר והחזקת מכשירי פריצה כולל בין היתר את דו"ח הפעולה המשטרתי מיום 22.8.2012 (היום בו התרחש האירוע; מסומן כמוצג "א"), בו פורטו החפצים שנמצאו ברכב כלהלן: גז פלפל, חולצה לבנה, כובע קסקט שחור, כפפה שחורה, שקית בד שחורה ובה מחשב רכב, ג'בקה אדומה, חוט אדום, להב של סכין יפנית וכפפה נוספת בצבע שחור, שקית צהובה ובה רכוש החשוד כרכוש גנוב הכולל בין היתר 7 צמידים, שעון יד ושרשרת.

על אלה מתווספים דו"חות המעקב שנערכו "בזמן אמת" המצביעים על מסע "רונדלים" של הנאשמים משך כשעה ברחבי ירושלים כדי לתור אחר רכבים פוטנציאלים. כך, בשעה 19:18 נראה רכבם של הנאשמים עוצר ברחוב בן מימון בעיר והעורר נראה יורד מן הרכב ומסתובב סביב רכב מסוג יונדאי וקטנוע מסוג פיג'ו; בשעה 19:49 נראה הרכב נוסע לכיוון גבעת מרדכי, ועוצר סביב שתי מכוניות מסוג סיטרואן ופג'ו; לאחר מכן, נצפה רכבם של הנאשמים בקצה השני של העיר – באיזור גבעת שאול ולאחר מכן שוב באזור גבעת מרדכי, וברחוב שח"ל נכנס לחניית רכבים; בשעה 20:09 נצפה הרכב עוצר בחניון, בסמוך לרכב מסוג רנו והעורר זוהה ברכב יושב ליד הנהג, ולאחר מכן נסעו הנאשמים לכיוון הגבעה הצרפתית ושם נתפסו.

משהגענו למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס עבירות אלו, די בכך כדי להקים עילת מעצר, באשר גם עבירות של פריצה לדירות וגניבת מכוניות עשויות להקים עילת מעצר בגין מסוכנות לשלום הציבור (ראו, לדוגמה, בש"פ 5431/98

פרנקל נ' מדינת ישראל , פ"ד נב (4) 268, 272 (1998); בש"פ 3453/05

אברג'יל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.4.2005)). לעורר עבר פלילי הכולל הרשעה משנת 2003 בכ-20 עבירות של גניבות מכלי רכב והכשלת שוטר. ולא רק זאת, אלא שבזמן שהעורר נתפס בגין העבירות המיוחסות לו בכתב האישום דכאן, היה תלוי ועומד כנגדו כתב אישום בגין עבירות דומות. לא רק שהעורר לא הפנים את לקחו, אלא שהוא ניצל את זימונו להיחקר במשטרה כדי להסתובב באופן חופשי ברחובות ירושלים במה שנחזה כניסיון לאתר רכבים שניתן לפרוץ אליהם או לגנוב אותם, והכל תוך שהוא שוהה שלא כדין בירושלים. כל אלה מעידים על כך שאין מורא החוק על העורר ועל מסוכנותו לביטחון הציבור, ולכך יש להוסיף את היותו תושב השטחים, מה שמגדיל את הסיכוי להתחמקותו מהדין.

6.

די בכל אלה כדי להצדיק מעצרו של העורר עד לתום ההליכים, אף מבלי להידרש לעילה של החבלה. למעלה מן הצורך, בחנתי טענות העורר באשר לקיומן של ראיות לכאורה גם בעבירת החבלה שיוחסה לו בכתב האישום. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, טענות העורר לגבי חוסר מהימנות השוטר טרם מקומם בתיק העיקרי, ומכל מקום, יש בחומר הראיות, הרבה מעבר לרף של ראיות לכאורה כנדרש לצורך שלב זה של מעצר עד תום ההליכים. אפרט להלן ובתמצית את חומר הראיות הנוגע לעבירת החבלה המיוחסת לעורר:

(-)

השוטר טרם סיפר בהודעתו מיום 23.8.2012 (מסומן כהודעה 4) כי העורר החזיק את המברג בידו השמאלית, מה שמתאים לדבריו של העורר כי ידו הימנית היתה חלשה מפאת ניתוח שעבר זמן קצר לפני האירוע.

(-)

בהודעתו סיפר השוטר טרם כי הלם בעורר בחוזקה בראשו, ולא ניסה ליפות את מעשיו או להסתיר אותם כפי שטען סניגורו של העורר.

(-)

שלושה שוטרים שנכחו באירוע שמעו את השוטר טרם צועק שהעורר מנסה לדקור אותו (דו"ח פעולה של השוטר איטה מיום 23.8.2012 – מוצג ב' בתיק החקירה; דו"ח פעולה של מרחוזי מיום 22.8.2012 - מוצג ג' בתיק החקירה; דו"ח פעולה של השוטר עמדי מיום 23.8.2012 – מוצג י"ט).

(-)

השוטר (צוער) מרחוזי אף סיפר כי ראה את השוטר טרם נאבק עם העורר.

(-)

השוטר עמדי סיפר כי ראה את המברג בו אחז העורר נופל לרגליו של השוטר טרם.

עדויות אלו וממצא המברג בזירת האירוע שבעזרתו לכאורה תקף העורר את השוטר (הגם שלא נמצאו טביעות אצבע על גביו) יוצרים את הפוטנציאל הראייתי להרשעתו של העורר גם בעבירת החבלה המקימה עילת מעצר סטטוטורית כאמור בסעיף 21(א)(ג)(4) ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) , התשנ"ו-1996.

לאור מכלול המעשים המיוחסים לעורר; בהתחשב בעברו הפלילי בעבירות של גניבות רכב; בהתחשב בכך שאת העבירות ביצע כאשר כתב אישום מרחף מעל ראשו; ובהתחשב בכך שאינו תושב ישראל – כל אלה מביאים לתוצאה אליה הגיע בית משפט קמא ולפיה חלופת מעצר לא תסכון ויש להורות על מעצרו של העורר מאחורי סורג ובריח.

7.

אשר

על כן, אני דוחה את הערר.