בש"פ 6965/21 אלברט דרעי נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתיק משטרה מס׳ 11152401813 מבית משפט השלום לתעבורה בת ים לבית משפט השלום לתעבורה חיפה.

2.

כתב האישום מייחס למבקש עבירה לפי תקנה 21(ב)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (קיפוח זכותו של אדם אחר להשתמש בדרך). המבקש טוען כי הוא מתגורר בחיפה וכי יהיה לו קשה להגיע לבית משפט השלום לתעבורה בת ים בשל המרחק הרב אשר מפריד את מקום מגוריו מבית משפט זה, וכן בשל היותו בעל נכות המוכרת על ידי משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי. הכבדות אלו חפץ המבקש לחסוך מעצמו, מטעמים מובנים.

3.

כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 14.2.2022, שעה 08:30. המבקש כופר באשמה וברצונו לקיים הוכחות בתיק.

4.

המשיבה מתנגדת להעברת מקום הדיון וטוענת כי המבקש לא הצביע על נסיבות חריגות המצדיקות את העברת מקום הדיון בעניינו. המשיבה טוענת כי המבקש אמנם צירף תעודת נכה, אולם הוא לא הסביר את הקושי הספציפי שמונע ממנו להגיע לבית משפט השלום בת ים ולא צירף מסמכים רפואיים המפרטים את מוגבלותו. לטענתה, הצהרה על בעיה רפואית גרידא אינה מצדיקה את קבלת הבקשה, זאת בפרט כאשר רישיון הנהיגה של המבקש לא נפסל והוא נוהג ברכבו. בנוסף, מדגישה המשיבה לעניין הסמכות המקומית, כי לפי המיוחס לו, המבקש ביצע את העבירה באזור המרכז.

5.

סבורני כי דין הבקשה להידחות.

6.

כפי שנקבע בבש"פ 6395/18 ויין נ. מדינת ישראל (12.9.2018), במשפטי תעבורה אין מקום להעברת דיונים אשר מצריכים את עדותו של שוטר תעבורה. העברה במקרים אלו תותר רק בהתקיים נסיבות חריגות של ממש, והדברים הוסברו בבש"פ 6395/18 הנ"ל.

7.

במקרה דנן, מבלי להקל ראש במצבו הרפואי של המבקש, הלה לא הצביע על קושי קונקרטי וממשי אשר מצדיק את הפגיעה ביעילות עבודתם של שוטרי תעבורה ושל בתי המשפט לתעבורה.

8.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.