בש"פ 6970/98 מדינת ישראל נ. משה חורי

זו בקשה שנייה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה מעצרים), התשנ"ו1996 -. בבקשה הראשונה שהוגשה לפני תום תשעת חודשי המעצר של המשיב דן חברי כבוד השופט ח' אריאל בבש"פ

6466/98 ביום 27.10.98. באותה החלטה השופט אריאל קיבל את בקשת המדינה בחלקה והאריך את המעצר עד למועד 5.11.98, שעה 10:00 . עוד קבע, שעד למועד הזה, ולכל המאוחר ב- 4.11.98, יובא המשיב בפני שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שיקבע את תנאי שחרורו בערבות במעצר בית, בתנאים שיבטיחו שלא יהווה סכנה לציבור. השופט הנכבד לא קבע בהחלטה מה יקרה אם הערבים שיובאו בפני השופט בבאר שבע לא יניחו את דעת בית המשפט או אם לא תומצא ערבות בכלל, והתוצאה היא שבמקרה כזה המעצר מסתיים היום בשעה 10:00 , ואין שום הוראה נוספת.

לאור עובדה זו ולאור נסיון קודם שהיה בקשר לערבים, פנתה המדינה בבקשה להארכת מעצר שנייה, כשהבקשה היא להאריך את המעצר ב10- ימים על מנת להבטיח שאם נושא השחרור בערובה לא יסתדר מסיבה כלשהי, היום יהיה זמן מספיק לטפל בנושא, מבלי שהמשיב ישוחרר ללא כל סייג.

הבקשה הוגשה באופן בהול אמש. קבעתיה להבוקר , והתוצאה היא שעו"ד קאזיס , בא כוח המשיב, לא יכול היה להופיע, אבל שלח בפקסמיליה את טענותיו בכתב. עו"ד קאזיס מתנגד להארכה כלשהי. הוא חושב שיש בזה כאילו עיון מחדש או ערעור על החלטת כבוד השופט ח' אריאל, ואין עובדות חדשות המצדיקות זאת.

המשיב עצמו הובא ולשאלתי השיב, שהוא סומך על טענותיו של עו"ד קאזיס . הוא

גם הודיע לי שהערבים יהיו היום בבית המשפט בבאר שבע.

עניות דעתי, שבהחלט נוצרה עובדה חדשה שמצדיקה פנייה מחודשת לבית המשפט הזה. קריאה בהחלטתו של כבוד השופט אריאל מלמדת שהוא הניח שהעצור והערבים יובאו לכל המאוחר אתמול, ב4.11.98-, בפני שופט, ואז כל הבעייה לא היתה מתעוררת, אלא

אם השופט לא היה מקבל את הערבים, ואז גם כן צריך היה לפנות לבית משפט זה.

אתמול התקיימה ישיבה, והערבים לא הופיעו, ובהיעדר החלטה של השופט אריאל מה יהיה הדין במקרה כזה, נוצר מצב חדש, שמצדיק פנייה חדשה. בנסיבות

כפי שתיארתי אותן גם לא היתה

אפשרות או הצדקה להגישה מוקדם יותר. משום כך אני דן בעניין על יסוד הטענות בכתב של הסניגור.

לגופו של עניין נראה לי שאין כל ספק שהכוונה היתה , שעד שלא יסודר עניין השחרור בערובה יימשך המעצר, ולכן אין שום ספק שצריך להאריכו לפחות עד לשעת הדיון היום. הנסיון מלמד אותנו שהעניין לא מסתיים בהכרח בעת הדיון הזה, וצריך לאפשר לערוך את הסידורים הדרושים, אם דעתו של בית המשפט לא נוחה מהערבויות או מהערבים שמומצאים באותו יום.

במקום להטריח את הצדדים כל כמה שעות ולהגיע שוב לבית המשפט הזה ראוי להאריך את המעצר הארכה קצרה, יחד עם החלטה שברגע שתהיינה הערבויות, להנחת דעתו של בית המשפט בבאר שבע, ישוחרר המשיב.

לאור האמור אני מחליט להאריך את המעצר עד ליום ה', ה12.11.98- שעה 12:00 . אם המשיב ימציא תוך הזמן הזה ערבים להנחת דעת בית המשפט בבאר שבע, הוא ישוחרר בתנאי מעצר בית כפוף לתנאים שייקבעו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. אם העניין הזה לא יסתדר, תגיש המדינה בקשה מחודשת להארכת מעצר, אלא אם כן תהיה היא סבורה שאין צורך בכך. בכל מקרה יש לדאוג שהפעם הבקשה תהיה מוגשת לא יאוחר מ48- שעות לפני תום זמן המעצר.

ניתנה היום, ט"ז בחשוון תשנ"ט (5.11.98).

ש ו פ ט

ה ח ל ט ה

יש להביא לידיעת השופט שידון בנושא המעצר בבאר שבע את הסכמת המשיב לכך, שהדיון יתקיים בהיעדרו בנוכחות סניגורו.