בש"פ 702/01 ילנה טוקמקוב נ. מדינת ישראל

המבקשת, המואשמת ברצח, הגישה בפניי ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בנצרת לעוצרה עד תום ההליכים. המשך הדיון בעררה של המבקשת נקבע לתאריך 4.4.01 בשעה 09:00 בכדי לאפשר הגשת חוות-דעת פסיכיאטרית ותסקיר משלים מטעם שירות-המבחן בעניינה.

ביני לביני, בחודש ינואר 2001 נולד למבקשת תינוק, שאותו היא מגדלת בין כתלי בית-המעצר.

בגדרי הבקשה שבפניי עותרת המבקשת להורות לשירות בתי-הסוהר לאפשר לה להגיע לדיון בעררה ביחד עם תינוקה, וזאת מכיוון שהתינוק זקוק להשגחתה הרצופה.

המדינה התנגדה לבקשה, והסבירה כי טלטול התינוק אל מחוץ לבית-המעצר שבו כלואה המבקשת - אשר בו הוסדרו התנאים שלהם נזקק התינוק - מקשה מאד על שירות בתי-הסוהר, שכן התינוק זקוק להסדרי הסעה מיוחדים, שאינם קיימים, ואף חושפת את התינוק לסיכונים מיותרים. המדינה הוסיפה, כי המבקשת כבר הביעה את הסכמתה להשאיר את התינוק בפעוטון הפועל בבית-המעצר עד לשעה 13:00, ולאחר-מכן בהשגחת אסירה שהיא סומכת עליה או אפילו בן-משפחה מטעמה, אך חזרה בה מהסכמתה. המדינה הודיעה עוד, כי על-מנת להגיע לדיון צפויה המבקשת להיעדר מבית-המעצר שעות ספורות בלבד.

כעולה מהודעת המדינה, על-מנת לאפשר למבקשת להגיע לדיון בעררה נקבעו הסדרים המאפשרים למבקשת לממש את זכותה זו תוך פגיעה מינימלית, אם בכלל, בצרכי תינוקה. על-כן, באיזון כולל, שבגידרו יש להתחשב גם בטובת התינוק בן שלושת החודשים, הגעתי לכלל-דעה כי יש לדחות את הבקשה.

עם זאת, רשמתי לפניי את הודעת המדינה כי תינתן למבקשת האפשרות להותיר את תינוקה בטיפול בן-משפחה מטעמה, וכי המבקשת אינה צפויה להיעדר שעות רבות מבית-המעצר.

בכפוף לכך, הבקשה נדחית.