בש"פ 7039/03 מדינת ישראל נ. זיאד ג'בור-אבואלקיעאן

1.לפניי בקשה (שניה) של המדינה להארכת מעצרו של המשיב כאמור בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו-1996.

2.נגד המשיב ואדם נוסף, אלג'בור שמו, הוגש ביום 13.8.02 כתב אישום המייחס להם עבירה של רצח. ביום 19.11.02 נעצרו המשיב ואלג'בור בהסכמה עד תום ההליכים. סוכם בין הצדדים כי לשניים שמורה זכות לבקש עיון חוזר בלא צורך להוכיח עילה.

3.לבקשה הראשונה להארכת מעצר כאמור בסעיף 62 הנזכר הסכים בא כוח המשיב שלפניי. בא כוחו של אלג'בור התנגד לבקשה, והעניין נדון בפני כב' השופט א' מצא (בש"פ 4143/03). השופט מצא ציין את הכלל הרגיל לפיו אין בית משפט זה נוטה לבחון את מצב הראיות במשפט במסגרת דיון בבקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. הדרך המקובלת לקיומו של בירור כזה היא, כך ציין, בהגשת בקשה לעיון חוזר בצדקת המעצר לבית המשפט של דיון. סנגורו של אלג'בור טען לכרסום חומר הראיות נגד מרשו עקב עדותה של אלמנת המנוח. השופט מצא האריך את מעצרו של אלג'בור בשלושים ימים כדי לאפשר לו לפנות בבקשה לעיון חוזר. אלג'בור אכן פנה בבקשה כזו ושוחרר.

4.בבקשת המדינה לפניי צויין כי נקבעו תאריכים נוספים להמשך ההוכחות ל-3.9.03 ל-17.9.03 ול-20.10.03. עוד ציינה המדינה כי העיכוב בשמיעת המשפט נבע, בין השאר, מביטול מועדי דיונים בשל אי התייצבות עדי תביעה בנסיבות תמוהות: שני עדי ראיה שהבטיחו לתובעת שיתייצבו – לא הופיעו. אי התייצבותם, כך נטען, מחזקת מאד את החשש המוחשי לשיבוש הליכים בתיק זה. המדינה מצביעה על כך כי בעבירת רצח קיים חשש אינהרנטי להימלטות מהדין.

5.הסנגור עו"ד מורגנשטרן מתנגד לבקשה. בראש ובראשונה הוא שם את הדגש על כך שיש חשש ממשי שהמשפט ידשדש במקומו בשל אי התייצבות עד מרכזי שלא התייצב בעבר. עוד ביקש הוא להשמיע בפניי טענות בדבר הראיות לכאורה נגד מרשו מול הראיות נגד אלג'בור ששוחרר. לטענתו נוצרה הפלייה בין מרשו ואלג'בור.

6.ככל שהדברים נוגעים לראיות לכאורה חל על עניינו של המשיב מה שחל על אלג'בור: את כל טענותיו בעניין הראיות לכאורה עליו להשמיע, אם רצונו בכך, במסגרת בקשה לעיון חוזר שתוגש לערכאה הראשונה. כיוון שזהו הכלל אני נמנעת, ובמתכוון, מלנסות לערוך השוואה בין הראיות לכאורה נגד המשיב לראיות נגד אלג'בור. גם לעניין משמעות העובדה שהוצעה למשיב עסקת טיעון כל טענה שברצונו להעלות במסגרת זו עליו להעלות במסגרת בקשה לעיון חוזר. אין אני מחווה כל דעה בעניין התייחסותה של הערכאה הראשונה לנושא עסקת הטיעון שהוצעה לאלג'בור.

7.אשר לטענה לפיה עד תביעה מרכזי עשויי שלא להתייצב שוב ושוב: טענה זו טענה מוקדמת היא. אין צריך לומר שעל התביעה לעשות כל מאמץ לאתר את העד ולהביאו לדיונים הקבועים לשמיעת ראיות. אם לא יעלה הדבר בידי התביעה עשוי הדבר לשמש טענה במסגרת בקשה לעיון חוזר בערכאה הראשונה, אם יהיה צורך בהגשת בקשה כזו.

8.סיכומו של דבר: בנתונים הקיימים היום יש הצדקה לבקשת המדינה. נתונים אחרים, כפי שפורט, צריך להעלות במסגרת בקשה לעיון חוזר. אני נעתרת איפוא לבקשת המדינה ואני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום החל מיום 10.8.03, או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 969/03 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע – לפי המוקדם.