בש"פ 9476/04 מדינת ישראל נ. רומל קעאדן

1.בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 8.11.04.

העובדות

2.באוגוסט 2003 נעצר המשיב לחקירה בחשד להפצת חשבוניות פיקטיביות. הוא שוחרר בערבות עצמית על פי החלטת בית משפט השלום. עם חידוש חקירתו, בינואר 2004, התברר כי מאוגוסט 2003 ועד נובמבר 2003 המשיך המשיב להפיץ חשבוניות פיקטיביות תוך הפרת תנאי שחרורו.

3.ב-8.2.04 נעצר המשיב ולמחרת הוגש נגדו כתב האישום לבית משפט השלום (ת"פ 1193/04). בכתב האישום יוחסו למשיב עבירות מס שונות בהקשר להפצת חשבוניות מס פיקטיביות בנסיבות מחמירות, בסכום מע"מ כולל המסתכם בסך 4,293,234 ₪. במסגרת זו הואשם המשיב גם בניכוי מס תשומות שלא כדין, שימוש בתחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס, השמדת ראיה ושיבוש מהלכי משפט.

ההליכים המשפטיים הקודמים

4.בית משפט השלום הורה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי קיבל את ערר המשיב והורה על שחרורו לחלופת מעצר, אך החלטת בית משפט השלום הוחזרה על כנה בהחלטת השופט מצא בבקשה בעניינו של המשיב (בש"פ 2797/04 מ"י נ' קעדאן (לא פורסם)). מעצרו של המשיב הוארך עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטתו, קבע השופט מצא :

"ביצוע עבירות מן הסוג האמור מסב נזק כבד לציבור; ומשחידש המשיב את פעילותו העבריינית זמן קצר לאחר מעצרו לחקירה ושחרורו בערובה - ותוך הפרה בוטה של התנאים שנקבעו לשחרורו - החזרתו למעצר היוותה אמצעי נדרש למניעת ביצוען של עבירות נוספות על-ידיו. .. ניתן להתרשם כי אין המדובר במסכת ראיות מורכבת, וחזקה על בית-משפט השלום שיביא את המשפט לסיומו בתוך חודשים מספר ".

5.המשפט לא התנהל במהירות כמצופה. היו דחיות לא מעטות עקב חלופי סניגורים ומטעמים נוספים. בסופו של דבר ב-6.7.04 הסתיימה פרשת התביעה, וב-11.8.04 החלה פרשת ההגנה. ב-18.10.04 ביקש המשיב, באופן מפתיע, כי עד שהובא מטעמו לא יעיד על אף שהיה נוכח באולם בית המשפט, וזאת מן הטעם שהוא איננו מעוניין לחשוף את העד לחקירה נגדית. בנסיבות אלה, נאלץ בית המשפט לקטוע את המשך הדיון, שכן המשיב לא הזמין עדים נוספים שניתן היה לשמוע את עדותם. בית משפט השלום הביע את מורת רוחו מהתנהגותו של המשיב בניהול פרשת ההגנה, וקבע:

"ללא ספק, העובדה שחלק מהזמן שהוקצב לתיק זה היום לא נוצל, נעוצה במחדל זה, והדברים נאמרים במפורש כדי שיובאו לידיעת הערכאה המוסמכת בדיון בהארכת מעצרו של הנאשם. אשר על כן, המשך הדיון נדחה ליום 4.11.2004 בשעה 9:00".

כעת קבועים שלושה מועדים לשמיעת התיק, מתוכם שניים שחורגים מתקופת 9 החודשים בהם נתון המשיב במעצר.

טענות הצדדים

6.המדינה טוענת בבקשתה, כי מסוכנותו של המשיב מתבטאת בתחכום בו נעשו העבירות, הן בשיטתיות והן בהיקף שלהן. לטענתה, אף בשלב זה קיים חשש של ממש, כי אם המשיב ישוחרר לחלופת מעצר הוא ישוב ויבצע עבירות מס ועבירות של שיבוש הליכי משפט. המדינה הוסיפה וטענה, כי העיכוב בשמיעת ההליך נעוץ בעיקרו בדרך ניהול ההגנה. בעניין זה נסמכת המדינה על הערתו של בית משפט השלום למשיב כפי שצוטטה לעיל, ועל ניסיונותיו של המשיב לשבש הליכי משפט בעבר. המדינה סיכמה טיעוניה בהערכה, כי פרשת ההגנה נמצאת בעיצומה ועל כן צופה היא כי משפטו של המשיב לא ימשך עוד זמן רב.

7.בא כוח המשיב הגיב בכתב לבקשת המדינה. לטענתו, כל דחיה שאירעה בניהול הדיונים בתיק לא ארעה מפאת כוונה להאריך את הדיון לשווא. כל מעיניו רתומים ליצוגו של המשיב באופן אופטימאלי ולהוצאת צדקתו לאור. בהקשר זה נטען, כי אי העדת העד ביום 18.10.04 מקורה בכך, שחלק מהחומר החשבונאי המורכב "הקשור לעדי הגנה פוטנציאליים" נמצא בידי המדינה, שסירבה למוסרו להגנה, וכי בקשה לגילוי חומר חקירה זה הוגשה "זה מכבר" לבית המשפט. עוד נטען, כי כל פרטי האישומים נגד המשיב פורסמו בכלי התקשורת, ועל כן לא קיים "בעל עסק אחד במדינת ישראל שיהיה מוכן לקבל ולו אף ללא תמורה, חשבונית אחת של רומל קעדאן". ממילא, כך נטען, המנגנון שהיה ברשותו של המשיב לביצוע עסקיו כבר אינו קיים משמצוי המשיב במעצר תשעה חודשים. עוד נטען כי חל כרסום בראיות התביעה, כיוון שלא הותרה העדתם של שני עדי מפתח מטעם המדינה, וכי המדינה התקשתה בהוכחת הטענה כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות.

דיון

8.בשלב של הארכת המעצר בית המשפט מתייחס למכלול הנסיבות הקשורות לניהול המשפט והתמשכות ההליכים, אל מול המסוכנות הצפויה משחרורו של הנאשם (בש"פ 1695/03 מ"י אבו עסא (לא פורסם)). אכן, גם בעבירות רכוש עשויה לקום עילת המסוכנות (בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מ"י (לא פורסם)). בענייננו, שוכנעתי כי למשיב חלק נכבד בהתמשכות ההליכים המשפטיים בעניינו. מותר היה למשיב לוותר על עד הגנה, אך היה עליו להיערך באופן שיהיו עדי הגנה רבים אחרים נוכחים. כך הוא במיוחד כשהיום טוען המשיב כי יש לו לפחות 15 עדי הגנה. מסוכנותו של המשיב לא הופרכה; ניסיונותיו לשבש הליכי משפט בעבר, כמו גם הפרתו את תנאי השחרור בערובה העבר הלא רחוק, רק מגבירים חשש זה. בטענותיו הנוספות של המשיב אין כל ממש. אין בית משפט זה נוטה לבחון את מצב הראיות במשפט במסגרת דיון בבקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים (בש"פ 7039/03 מ"י נ' אבואלקיעאן (לא פורסם)).

החלטה

9.נוכח המעשים החמורים המיוחסים למשיב, ובהתחשב בשלב המתקדם בו מצוי משפטו, בהערתו של בית משפט השלום אודות מחדלו של המשיב בניהול פרשת ההגנה בדיון מיום 18.10.04, ומהתרשמותי שלי כי פרשת ההגנה איננה מתנהלת בקצב שצריך היה לנהלה (אף שהדבר לא נעשה במטרה "למשוך" את שמיעת הראיות) אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום, החל מיום 8.11.04 או עד למתן פסק דין בת"פ 1193/04 בבית משפט השלום בחדרה, לפי המוקדם.