בש"פ 7128/97 מדינת ישראל נ. אייל אבו-טריף

המשיב עומד לדין לפני בית המשפט המחוזי בחיפה בעבירה של רצח. עם הגשת כתב האישום החליט בית משפט קמא לעוצרו עד תום ההליכים, ובתום שנת מעצר הוארך מעצרו בשלושה חודשים נוספים.

הבקשה שלפני היא בקשה שניה להארכת המעצר לשלושה חודשים נוספים.

לעת הזו אין בדעתי להיכנס לא לגופם של דברים ולא לנסיבותיו המיוחדות של המשיב. לא אדון בכל אלה, אלא בשאלת לוח הזמנים הקבוע להמשך שמיעתו של התיק.

מסתבר כי המשך שמיעתו של התיק קבוע עתה לשש ישיבות נוספות בלבד, והישיבה האחרונה מבין אלו קבועה ליום 9 בפברואר שנת 98.

עו"ד כרמל, בא כוחה המלומד של המדינה, הודיעני כי להערכת התביעה תסתיים פרשת התביעה תוך חמש עד שש ישיבות, וזאת בשים לב לכך שנותרו כחמישה-עשר עדים נוספים, מהם שנים-עשר אנשי-רשות וכשלושה עדי-מהות. פירוש הדברים הוא, שפרשת התביעה תסתיים - כמקווה - במועדים הקבועים עתה להמשך השמיעה, וייוותר למעלה מחודש ימים לשמיעת פרשת ההגנה.

התחזית המוצגת לפני בידי המדינה רווייה אופטימיות, הן מבחינת מספר העדים שיבואו, הן מבחינת משך העדתם בבית-המשפט. והרי לא נדע את משך החקירה הנגדית שעו"ד זיו, בא כוח המשיב, מזמן לאותם עדים שיעמדו על הדוכן. בין כך ובין אחרת, מקום שהמדינה מבקשת הארכת מעצר מעבר לשנת מעצר (ובהתאם לחוק המעצרים החדש, קוצרה שנה זו), שומה עליה להציג לוח זמנים משוער שבגידרו עשוי המשפט להסתיים. עד כה לא נמצא לי שהמדינה עמדה במשימה זו המוטלת עליה.

לאור כל האמור, אני מחליט כדלהלן: המדינה תגיש לאלתר לבית משפט קמא בקשה לעיבוי לוח המועדים הקבוע להמשך שמיעתו של המשפט, הן בתקופה שעד ליום 9.2.98 והן בתקופה שלאחר מכן ועד תום שלושה חודשים שהמדינה מבקשת עליהם. הבקשה תעלה ותבוא לפני בית משפט קמא, ובית המשפט יעשה כמיטבו לעיבוי לוח המועדים כאמור. לענין זה אוסיף ואומר, שטיעון כי יישמע מפי באי-כוח בעלי הדין על כך שנבצר מהם להופיע בבית המשפט ביום פלוני, מישקלו של טיעון זה יהיה משקל קטן יחסית לצורך לצופף את לוח המועדים. אני מניח כי החלטת בית משפט קמא תינתן תוך שבוע עד עשרה ימים, ועם קבלת ההחלטה אשוב ואדרש לבקשת המדינה לגופה.

לעת הזו ועד להחלטה אחרת שתינתן, אני מחליט להאריך את מעצרו של המשיב.