בש"פ 7238/11 מדינת ישראל נ. פלוני

בפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים החל מיום 13.10.2010 או עד למתן פסק דין בת"פ 21377-04-11 בבית המשפט המחוזי לנוער בירושלים, לפי המוקדם מביניהם.

1.

נגד המשיב, יליד 1993, הוגש ביום 13.4.2011 כתב אישום בבית המשפט המחוזי לנוער בירושלים בגין עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ואיומים. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 27.1.2011 בשעות הלילה הגיע המשיב לגן ציבורי בפסגת זאב יחד עם נאשם נוסף (להלן: נאשם 2 ) ואחרים שזהותם אינם ידועה למבקשת, כאשר ברשותם בקבוקי אלכוהול מהם שתו. באותה עת שהו בגן א.ל. (להלן: המתלונן ) וכמה מחבריו. המשיב פנה אל המתלונן ולאחר חילופי דברים קצרים ביניהם איים על המתלונן באומרו "כדאי לך להיזהר ממני כי יש לי עבר פלילי והשתחררתי מהכלא רק לאחרונה". לאחר מכן איים המשיב על המתלונן שנית באוזני עובר אורח שחלף במקום, באומרו שכדאי למתלונן להיזהר ממנו כי השתחרר לאחרונה מהכלא ויש לו סכין. כמה רגעים מאוחר יותר הסתערו המשיב והנאשם 2 על המתלונן וחבריו. אחד מהם אחז בבקבוק זכוכית וחבט באמצעותו בעוצמה בראש של המתלונן עד שהבקבוק התנפץ, ואילו האחר חבט גם הוא בראשו של המתלונן באמצעות בקבוק עד שהתנפץ וכן החדיר כלי חד היישר לעינו של המתלונן ועקר אותה ממקומה. כתוצאה מכך התמוטט המתלונן ארצה אך המשיב, נאשם 2 והאחרים המשיכו לבעוט בו ולהכותו בכל חלקי גופו ולאחר מכן נמלטו מהמקום. בעקבות המעשים המתוארים נעקרה עינו הימנית של המתלונן מתושבתה והושתלה בה עין זכוכית, נגרמו לו חתכים בקרקפת ובאוזנו הימנית וחבלות רבות בראשו, בחזהו ובגפיו והוא נזקק לשני ניתוחים ולשמונה ימי אשפוז בבית חולים.

2.

עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בדיון שהתקיים בבקשה ביום 13.4.2011 הורה בית המשפט המחוזי לנוער (כב' השופט ר' יעקובי) על עריכת תסקיר מטעם שירות המבחן לנוער בעניינו של המשיב. בתסקיר מיום 3.5.2011 ציין שירות המבחן כי נוכח מעורבותו החוזרת של המשיב בפלילים ורמת הסיכון העולה מן המעשים המיוחסים לו ונוכח ההתרשמות כי הוריו אינם משכילים לפקח עליו ולהציב לו גבולות, לא ניתן להמליץ על חלופת מעצר בעניינו. בעקבות התסקיר ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים בדבר ראיות לכאורה ועילת מעצר, הורה בית המשפט ביום 12.5.2011 על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט קבע כי ישנן ראיות לכאורה לביסוס האישומים המיוחסים למשיב וכי הן אינן חלשות במידה המצדיקה שחרור לחלופת מעצר. כמו כן ייחס בית המשפט בהחלטתו משקל ממשי לתסקיר השלילי שניתן בעניינו של המשיב, לחומרת העבירות המיוחסות לו ולעברו הפלילי.

3.

בחלוף שישה חודשים מיום שהוגש כתב האישום בהם נתון המשיב במעצר, הגישה המבקשת את הבקשה דנן להארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים נוספים. מהבקשה עולה כי עד עתה טרם החלה שמיעת ההוכחות וכי תחילת שמיעתן קבועה ליום 22.12.2011 וליום 26.12.2011, דהיינו כתשעה חודשים לאחר הגשת כתב-האישום. בדיון שהתקיים בפניי ביום 23.10.2011 ביקשה באת-כוח המבקשת שהות על מנת לפנות לבית משפט קמא בבקשה כי "יעבה" את לוח הדיונים כך שבמהלך תקופת ההארכה המבוקשת ייקבעו מספר מועדים לשמיעת ההוכחות ונעתרתי לכך. ביום 28.10.2011 הוגשה על ידי המבקשת הודעת העדכון בענין זה בה צוין כי יומן בית המשפט אינו מאפשר "עיבוי" לוח הדיונים, אך בעקבות פניית המבקשת הוסף מועד אחד לשמיעת הוכחות ביום 10.11.2011. בנסיבות אלו ומבלי לקבוע מסמרות, סברתי כי מן הראוי לבחון אפשרות לשחרור המשיב לחלופת מעצר והוריתי על קבלת תסקיר משלים מטעם שירות המבחן לנוער ועל דיון המשך בבקשה ביום 15.11.2011. שירות המבחן ביקש דחיה קצרה לצורך הגשת התסקיר. מועד הדיון הנדחה שנקבע ליום 20.11.2011 לא התאים לבא-כוח המשיב. משכך נדחה דיון ההמשך בבקשה ליום 22.11.2011. מן התסקיר המשלים שהוגש ביום 21.11.2011 עולה כי המשיב הועבר

לפני כחודשיים בהגיעו לגיל 18 מכלא "אופק" ל"אוהלי קידר" וכי הוא שוהה כעת עם עצירים בגירים והדבר קשה עליו. עוד עולה מן התסקיר התרשמותו החיובית של שירות המבחן מחלופת המעצר שהוצעה בנצרת, המרוחקת ממקום מגוריו של המשיב, וכן מן המפקחים האמורים להשגיח עליו שם. על כן, המליץ שירות המבחן בשלב זה על שחרור המשיב לחלופת המעצר שהוצעה בצירוף איזוק אלקטרוני. עוד יצויין כי במהלך דיון ההמשך שהתקיים בפניי הסתבר כי דיון ההוכחות הנוסף בתיק שנקבע כאמור ליום 10.11.2011 בעקבות פניית המבקשת, לא התקיים בסופו של דבר מסיבות רפואיות הנוגעות לבא-כוח הנאשם 2.

4.

נוכח מהלך הדיון המתואר לעיל נותר בפועל כשבוע ימים בלבד לתקופת ההארכה נשוא בקשה זו. הבקשה מעוררת התלבטות קשה. מחד גיסא בפנינו משיב שזה עתה בגר, אשר על אף גילו הצעיר יש בעברו שתי עבירות אלימות ובגין אחת מהן – תקיפת אדם מבוגר שהיה בדרכו לתפילה בסמטאות העיר העתיקה בירושלים ופציעתו באופן חמור – אף ריצה המשיב ארבעה חודשי מאסר בפועל. המטריד הוא כי שבועות ספורים בלבד לאחר שהשתחרר מן הכלא הוא שב וחבר לכאורה אל הנאשם 2 (עימו ביצע את עבירת האלימות הקודמת בה הורשע), ועתה מיוחסת לו עבירת אלימות חמורה ביותר, שתחילתה בחילופי דברים חסרי משמעות בינו לבין המתלונן וסופם בעקירת עינו הימנית של המתלונן לאחר תקיפתו באכזריות לכאורה על ידי המשיב, הנאשם 2 ואנשים נוספים שלא זוהו. בהינתן עברו הפלילי של המשיב בעבירות אלימות ובהינתן העבירה הקשה המיוחסת לו עתה, אין תמה כי שירות המבחן סבר עד כה כי מסוכנותו של המשיב רבה ואינה מאפשרת המלצה לחלופת מעצר.

מאידך גיסא, לא ניתן להשלים עם הקצב שבו מתנהל הדיון בתיק זה. לא זו בלבד שהמשפט לא הסתיים בתוך פרק הזמן שקצב המחוקק לגבי תיקים הנוגעים לקטינים, המשפט טרם החל להישמע ולמעשה שמיעת ההוכחות אינה צפויה להתחיל בו אלא במחצית השניה של חודש דצמבר 2011, דהיינו כתשעה חודשים לאחר הגשת כתב-האישום. הטעם היחיד שניתן לכך הוא העומס ביומנו של בית המשפט אך עם כל ההבנה לכך, לוח זמנים לדיון באישומים נגד קטינים הנתונים במעצר חייב לקבל קדימות וקביעת מועדים לתחילת הוכחות כתשעה חודשים ויותר לאחר הגשת כתב-האישום אינה עונה על הנדרש.

5.

לאחר שהתלבטתי לא מעט החלטתי כי לעת הזו יוארך המעצר בהתאם לבקשה שבפני (מרבית התקופה כבר חלפה ממילא, כמתואר לעיל). אולם, ראיתי לציין כי מן הראוי למצוא כל דרך להוסיף מועדי הוכחות בתיק זה על מנת שניתן יהיה לסיים את שמיעת המשפט וליתן בו פסק-דין בקרוב וללא עיכובים נוספים. יש לקוות כי כך ייעשה עד הדיון בבקשת ההארכה הבאה שבדעת המבקשת להגיש, שאם לא כן יהיה צורך לשוב ולשקול את האפשרות של שחרור המשיב לחלופת המעצר עליה המליץ שירות המבחן בתסקיר האחרון מיום 21.11.2011.

מעצרו של המשיב מוארך, אפוא, למשך ארבעים וחמישה ימים שתחילתם ביום 13.10.2011.