בש"פ 7243/01 מדינת ישראל נ. חסאן אבו-אעמר

1.לפני בקשת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים יום או עד למתן פסק-דין בעניינם, לפי המוקדם.

ביום 27.12.00 הוגש נגד המשיבים כתב אישום המכיל חמישה אישומים המייחסים להם עבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן, ניסיון לבצע עסקה אחרת בסם והחזקה שלא לצריכה עצמית. באישום מס' 1 מיוחס למשיב 1 סחר בסם מסוכן מסוג הרואין בכמות של 1 ק"ג, סחר באותו סוג סם בכמות של חצי ק"ג, החזקת סם מסוכן מסוג הרואין בכמות של 5 ק"ג וניסיון לבצע עסקה אחרת בכמות זו. למשיב 2 מיוחס סחר בסם מסוכן מסוג הרואין בכמות של 1 ק"ג. באישום מס' 2 הנוגע למשיבים 1 ו3- מיוחסים לשני המשיבים הללו סחר בסם מסוכן מסוג MDMA בכמות של 1,000 כדורים וניסיון לבצע עסקה אחרת בסם מסוג זה בכמות של 10,000 כדורים. באישום מס' 3 הנוגע למשיב 1, מיוחסים לו ניסיון לבצע עסקה בסם מסוג הרואין במחיר 110,000 ש"ח לק"ג ובסם מסוג קוקאין במחיר 35,000 דולר לק"ג. באישום מס' 4 מיוחס למשיבים 1 ו3- סחר בסם מסוג MDMA

בכמות 250 כדורים ובאישום 5 הנוגע למשיבים 1 ו3- מיוחסת להם החזקה של כדורי MDMA בכמות של 15,000 כדורים.

עם הגשת האישום התבקש מעצרם עד תום ההליכים של המשיבים וביום 27.2.01 נעתר בית המשפט לבקשה.

בהתנהלות המשפט חלו עיכובים עקב אילוצים שונים מצידם של חלק מהמשיבים ובאי-כוחם.

ביום 11.1.01 ביקשו כל המשיבים לדחות דיונים במספר שבועות עקב בעיות בהסדרת ייצוגם. נקבעה ישיבת הקראה ליום 5.2.01 אולם במועד זה טרם הוסדר הייצוג. גם במועד הבא שנקבע להקראה ביום 6.3.01 ענין ייצוגם של משיבים 1 ו2- טרם הוסדר סופית ולכן הדיון נדחה שוב. כך אירע גם בישיבת 25.3.01. מועד הוכחות שנקבע ליום 20.5.01 נדחה לבקשת בא-כוח משיב 3 וכן בוטל מועד הוכחות נוסף לבקשת בא-כוח משיב 1. וכך, פרשת ההוכחות החלה רק ב7.6.01- ומאז ארעו אילוצים נוספים בניהול פרשת ההוכחות שנבעו בעיקרם מכיוונה של הסניגוריה. כיום קבועים עוד 6 מועדי דיונים, והמשפט עודנו בשלב ראיות התביעה.

על רקע ההתנהלות האיטית של הדיונים, מבקשת המדינה את הארכת מעצרם של המשיבים מעבר לתשעה חודשים בשל מסוכנותם המופלגת של המשיבים נוכח אופי עבירות הסמים המיוחסות להם ולאור עברם הפלילי החמור הכרוך בהרשעות בעבירות חמורות ובריצוי קודם של עונשי מאסר בפועל.

טוען בא-כח משיב 1 כי יש לשחרר את מרשו משהמשפט מצוי בתחילת דרכו ואין עילה חריגה להארכת מעצר מעבר לתקופה שקבע החוק לסיום המשפט בעוד הנאשם במעצר. באת-כוח משיב 2 הדגישה כי קבועים להעיד 40 עדי תביעה ועד היום העידו רק 5 עדי תביעה ולכן המשפט צפוי להתמשך זמן רב ויש לראות בכך שיקול נכבד כנגד הארכה נוספת של המעצר. כן טענה כי חלקו של משיב 2 הינו קטן ביחס לזה של חבריו, וכי גם שיקול זה צריך לפעול לטובתו. בא-כוח משיב 3 עמד על כך כי מבחינת מרשו לא היתה, מתחילת הדרך, כל בעייה של ייצוג ולכן העיכובים שנגרמו עקב בעיות ייצוג של אשמים אחרים אינם צריכים לפגוע בו. כן נטען כי חלקו בביצוע העבירות שולי ביחס. יתר על כן נטען כי אין חשש כי שחרורו עלול לשבש הליכים ואין זה ראוי להחזיקו במעצר תקופה כה ארוכה עד לסיום המשפט.

2.יש להצטער על כך שחרף העובדה כי חלפו תשעה חודשים מאז מעצרם של המשיבים, טרם נסתיים משפטם, ולא זאת, אלא שהוא מצוי בשלביה הראשונים של פרשת ההוכחות. עם זאת, מדובר כאן בבקשת הארכת מעצר ראשונה וראוי לעשות מלאכת איזונים בין השיקולים הרלבנטיים לענין, תוך בחינת עניינם של המשיבים בהגבלת תקופת מעצרם מול האינטרס הציבורי המחייב נקיטת אמצעים מתאימים להגנה מפני מסוכנותם. אשר לקצב התנהלות המשפט, הצדק עם המדינה באומרה כי סיבה מרכזית לעיכובים שחלו נעוצה בבעיות ייצוג של משיבים 1 ו2- וכן בבקשות דחיה ואילוצי מועדים שגם בא-כח המשיב 3 שותף להם. יתר על כן, ראוי לזכור כי מדובר במשפט מורכב הכורך עימו מספר נאשמים וכן מספר ניכר של עיסקאות אשר כל מרכיב בהן טעון התייחסות הוכחתית נפרדת. מדובר בהליך שבירורו מצריך זמן גם כאשר הוא מתנהל בקצב יעיל ומהיר ביחס, ויש להניח כי יהיה צורך במשאבי זמן עד להשלמת בירור כל הפרשות הכרוכות באישומים הנדונים, ובעניינם של כל הנאשמים.

מנגד, מדובר בשלושה נאשמים שמיוחסות להם עבירות סמים מן הקשות ביותר, הן מבחינת סוגי הסמים בהם מדובר, הן מבחינת כמויות הסמים בהם מדובר, והן מבחינת מספר פרשיות הסחר המעידות על מעורבותם בפעולות סחר סמים שיטתיות בקנה מידה משמעותי ביותר. אינני רואה מקום לאבחן בין המשיבים לצורך ענין זה, שכן כל השלושה מעורבים בעבירות סחר בסמים אשר כל אחת כשלעצמה חמורה ומעידה על מסוכנות. הסיכון משחרור מי מן המשיבים בנסיבות אלה הוא גדול ביותר, לא רק מחשש לשיבוש הליכי המשפט וסכנת הימלטות אלא גם נוכח סכנה למעורבות נוספת בביצוע עבירות סמים שלא יקשה לממשה גם בתנאי מעצר בית. סיכונים מסוג זה אין לקחת על חשבון בטחון הציבור ושלומו, בודאי כך בשלב זה של ההליך. הסיכונים מפני המשיבים מוחרפים נוכח העובדה כי לכולם עבר פלילי מכביד קודם וכולם ריצו עונשי מאסר בפועל. משיב 2 ריצה תקופת מאסר ממושכת בגין עבירות סמים, תלוי נגדו מאסר על-תנאי, והוא ביצע את העבירות נשוא תיק זה בהיותו אסיר ברשיון.

בנסיבות אלה, ובאיזון כולל, ראוי להעדיף את ההגנה על בטחונו של הציבור על פני שחרורם של המשיבים ממעצרם, ולפיכך אני מקבלת את בקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים יום החל מיום 27.9.01 או עד למתן פסק-דינם, לפי המוקדם.

חרף מורכבותן של הפרשיות העומדות לדיון בהליך זה, ראוי לעשות כל שניתן הן מצד בית המשפט הדן בענין והן מצד באי-כח בעלי-הדין על מנת להחיש את קצב ההליכים ככל הניתן, תוך מודעות מתמדת לעובדת המשך מעצרם של המשיבים מעבר לתקופה המקובלת הקבועה בחוק.