בש"פ 7367/21 מדינת ישראל נ. עופרי גואטה

1.

בפניי בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 (להלן: חוק המעצרים ) בתשעים ימים, החל מיום 17.11.2021, או עד למתן פסק דין בת"פ 36769-02-21 בבית משפט השלום בקרית שמונה, לפי המוקדם.

2.

נגד המשיב הוגש כתב אישום, המייחס לו ריבוי עבירות סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973 (להלן: הפקודה ); עבירת החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודה; וריבוי עבירות הסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

3.

בתמצית, לפי עובדות כתב האישום, הכולל ארבעה אישומים, במסגרת הפעילות העבריינית של רשת "טלגראס" המשיב נהג לקבל הזמנות למכירת סמים מסוכנים, מסוג קוקאין וקנביס, שכללו פרטי התקשרות עם קונים ופרטי העסקה, וכן היה מגיע אל הקונים ברכבו הפרטי וסוחר בסמים בעד תמורה כספית. עוד תואר כי המשיב החזיק ברכבו ועל גופו סמים מסוכנים מסוגים שונים – MDMA ; LSD ; קוקאין; מטילמתקאתינון; וקטמין.

4.

בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדו. בדיון שהתקיים ביום 17.2.2021 הסכים בא-כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ונחקרו המפקחים המוצעים. ביום 22.2.2021 הורה בית המשפט על מעצר המשיב עד לתום ההליכים, תוך שקבע כי אין בחלופה שנבחנה כדי לאיין את המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו.

5.

על החלטה זו ערר המשיב לבית המשפט המחוזי בנצרת, ובהחלטה מיום 4.3.2021 הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר שיבחן אפשרות לשחרר את המשיב לחלופה אחרת, וזאת לנוכח מצבו הרפואי והיעדרן של הרשעות קודמות.

6.

בתסקיר המעצר שהוגש ביום 22.3.2021 שירות המבחן התרשם כי המשיב סובל מהתמכרות להימורים וצריכת קנאביס בעייתית, והעריך "סיכון להמשך ניהול אורח חיים התמכרותי, ומעורבות בהתנהגות שולית ופורצת גבולות בעתיד". לצד זאת, סבר כי ניתן לנצל את ההליך הנוכחי כ"מנוף" להשתלבותו בטיפול, ובהתאם המליץ על בחינת התאמת המשיב לקהילה טיפולית למכורים בשם "הדרך" ותיאם עבורו ראיון קבלה.

7.

לאחר הריאיון הוגש תסקיר משלים ביום 5.4.2021, ובו תיאר שירות המבחן כי המשיב לא נמצא מתאים להשתלב בקהילה הטיפולית, נוכח עמדותיו הנוקשות ונטייתו לצמצם מדפוסי התנהלותו ההתמכרותיים, כמו גם המוטיבציה הנמוכה שהפגין להשתלבות בטיפול. בהתאם, שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחררו לחלופת מעצר או לעצרו באיזוק אלקטרוני. לאור האמור, הורה בית משפט השלום ביום 12.4.2021 על הותרת המשיב במעצר עד תום ההליכים.

8.

ביום 18.10.2021 הגיש המשיב בקשה ל"עיון חוזר" בהחלטה לעצרו עד תום ההליכים, בשל חלוף הזמן וכן השתלבותו בהליך טיפולי בעת מעצרו. לעת הזו דיון בבקשה קבוע ליום 16.11.2021.

9.

בבקשה שלפניי מתבקשת הארכת מעצרו הראשונה של המשיב, כאמור, ובה טוענת המבקשת כי פרטי האישום החמורים והמרובים המיוחסים למשיב מלמדים על המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו. בתוך כך המבקשת הדגישה את כמויות הסם הגדולות שנתפסו בחזקתו, כמו גם סוגי הסמים המסוכנים והמגוונים בהם ביצע עסקאות, התומכים בחזקת מסוכנות הסטטוטורית הקבועה בסעיף 21(1)(ג)(3) לחוק המעצרים.

נטען כי אף תסקירי שירות המבחן מחזקים את ההתרשמות ממסוכנות המשיב, כאשר מהן עולה כי "מדובר במשיב אשר בעת מצוקה ומשבר פונה לדרכי פתרון הרסניות ושוליות, ברקע התמכרות להימורים ודפוסי צריכת סם".

10.

לבד ממסוכנותו, טוענת המשיבה כי קיים יסוד סביר להניח כי שחרורו של המשיב יביא לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים שטרם העידו בתיק, בשים לב להיות העדים הנותרים אזרחים שרכשו מהמשיב סמים מסוכנים.

11.

באשר לקצב ניהול ההליך העיקרי, פירטה המבקשת כי הדיון נדחה מספר פעמים מטעמי בית המשפט, וכי עד עתה התקיים דיון אחד בהליך ההוכחות, במהלכו נשמעו מרבית עדי התביעה. כן צוין כי פרשת התביעה צפויה להסתיים בתוך דיון אחד – ביום 2.12.2021, וקבוע דיון נוסף לשמיעת פרשת ההגנה, ביום 14.12.2021, כך שייתכן ויהיה ניתן לסיים את ההליך כבר במהלך תקופת המעצר המבוקשת.

12.

בדיון לפניי הוסיפה באת כוח המבקשת וטענה כי יש לאפשר לבית משפט קמא לדון בבקשה לעיון חוזר, וכי לעמדתה אין בכך להשליך על שאלת הארכת מעצר המשיב.

13.

מנגד, מבקש בא-כוח המשיב לדחות את הבקשה. לטענתו, חלוף הזמן בעניינו של המשיב, כמו גם היעדרן של הרשעות קודמות, מצדיקים בחינת שחרורו ממעצר בעת הזו. עוד נטען כי הסיכוי לסיום ההליך כבר בתקופת המעצר המבוקשת הוא נמוך.

בנוסף, בא-כוח המשיב התייחס לבקשה שהגיש לעיון חוזר במעצרו של המשיב, וציין כי טרם הוצעה חלופת מעצר קונקרטית, ומכל מקום לטעמו יש להורות על שחרורו של המשיב, או לחילופין על הפנייתו לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן, שיבחן את החלופה שתוצע.

14.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, ושמעתי את הצדדים בדיון לפניי, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל.

15.

במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לאזן בין הפגיעה המתמשכת בחירותו של הנאשם, לבין הצורך בהגנה על שלום הציבור ובטחונו, והצורך להגן על תקינות ההליך הפלילי, וזאת בדרך של התחשבות בחלוף הזמן מאז הושם הנאשם במעצר; חומרת העבירות המיוחסת לנאשם ונסיבותיהן; מידת המסוכנות הנשקפת ממנו; וכן החשש מפני שיבוש הליכי משפט (בש"פ 4906/21 מדינת ישראל נ' עוידה , פסקה 11 (8.8.2021); בש"פ 85/21 מדינת ישראל נ' מחאג'נה , פסקה 10 (19.1.2020)).

באיזון בין השיקולים הללו יתחשב בית המשפט בקצב התקדמות ההליך ובצפי להתמשכותו. ככל שמתארך ההליך העיקרי, ובפרט אם הדבר נובע מהתנהלות רשויות התביעה, נעה נקודת האיזון לטובת הגנה על זכות הנאשם לחירות (בש"פ 1091/20 מדינת ישראל נ' שיכה , פסקה 12 (8.4.2020)).

16.

בענייננו, קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית למשיב מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים, שכן המדובר בעבירות לפי פקודת הסמים, שאינן עבירות הנוגעות  לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי. הלכה היא כי בעבירות סחר בסמים לא ישוחררו נאשמים לחלופת מעצר במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 2394/17 מדינת ישראל נ' אברג'יל , פסקה 7 (27.3.2017); בש"פ 9797/17 מדינת ישראל נ' כנעאן , פסקה 15 (7.1.2018)).

פרטי המעשים המיוחסים למשיב – סחר בסמים מסוכנים במספר רב של פעמים כמו גם החזקתם שלא לצריכה עצמית, וזאת במסגרת פעילות עבריינית מאורגנת – מלמדים על גישתו למגוון רב של סמים מסוכנים ובכמויות לא מבוטלות, באופן שתומך בחזקת המסוכנות האמורה.

17.

כמו כן, איני סבור כי המשיב הראה נסיבות המצדיקות שחרורו, ואף תסקירי שירות המבחן אינם מלמדים על קיומה של חלופת מעצר אשר תוכל לאיין את מסוכנותו בעת הזו.

18.

לאור האמור, ובשים לב לקצב התמשכות ההליכים בעת הזו – בתקווה כי ההליך העיקרי יגיע לתומו כבר בתקופת המעצר המבוקשת – אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 17.11.2021, או עד מתן פסק דין בת"פ 36769-02-21, לפי המוקדם.

19.

יודגש, כי אין באמור כדי למנוע את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר מתאימה במסגרת הבקשה לעיון חוזר, ככל שבית משפט קמא ימצא לנכון לעשות כן.