בש"פ 7372/13 מדינת ישראל נ. סניאטוס סויאטוס

1.

בפני בקשה להארכת מעצרם של שני המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) החל מיום 3.11.2013 ב-90 ימים או עד למתן פסק דין בת"פ 599-02-13 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

כתב האישום

2.

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 3.2.2013. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 13.1.2013 או בסמוך לכך, קשרו המשיבים יחד עם שניים אחרים (להלן: אלכסיי ו- דניס , או: האחרים ) קשר לביצוע שוד. במסגרת הקשר, בחנו המשיבים יחד עם אותם אחרים מקומות שונים כיעד לביצוע השוד. בהמשך, הם רקמו תוכנית לביצוע שוד בשתי חנויות בעיר נס ציונה. לפי התוכנית, אלכסיי ינהג ברכב, דניס ינטרל את המוכר בחנות באמצעות שוקר חשמלי ואילו המשיבים יאיימו עליו באקדח, ייקחו את השלל, יימלטו מזירת השוד באמצעות הרכב שבו ינהג אלכסיי ויתחלקו ביניהם בשלל. בהתאם לתוכנית הקשר, ביום 15.1.2013 נסע המשיב 1 יחד עם אלכסיי ודניס ברכב לעיר חיפה, שם חבר אליהם המשיב 2. הם גנבו יחד לוחית רישוי של רכב אשר חנה אותה עת ברחוב. למחרת, נסעו המשיבים יחד עם אלכסיי ודניס ברכב, כשהמשיב 1 נוהג בו, והם מצוידים באקדח גנוב, כובעי גרב, כפפות, שוקר חשמלי, סכין, פטישים ומכשיר להתזת גז פלפל. בעת שהמתינו המשיבים בסמוך לחנות הבחינו בהם פקחי עירייה, והזעיקו שוטרים אשר עצרו את המעורבים. בגין מסכת זו, יוחסו למשיבים עבירות של קשירת קשר לפשע (עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין )), ניסיון שוד (עבירה לפי סעיף 402(ב) וסעיף 25 לחוק העונשין), גניבה מרכב או פירוק רכב (עבירה לפי סעיף 413ד(ב) לחוק העונשין) ונשיאת נשק (עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין). כתב האישום האמור הוגש נגד המשיבים בלבד, ואילו נגד האחרים הוגש כתב אישום נפרד לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ת"פ 530-02-13).

הליכים קודמים

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, המבקשת הגישה בקשה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים נגדם (מ"ת 630-02-13). ביום 5.3.2013 הסכים בא כוחו של המשיב 2 למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, תוך שמירת זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר כאשר יוכל להצביע על חלופת מעצר. ביום 24.3.2013 התקיים דיון ראשון בעניין הארכת מעצרו של המשיב 1, ובמהלכו נתבקשה דחייה נוספת. דיון נוסף בעניינו של המשיב 1 התקיים ביום 13.5.2013, ובו הודיע בא-כוחו כי נוכח התסקיר שהתקבל בעניינו, שבו נקבע לא ניתן להמליץ על שחרורו ללא חלופת מעצר "הרמטית והדוקה", הוא מסכים להארכת מעצרו של המשיב 1, תוך שמירת זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר מבלי להצביע על שינוי נסיבות ככל שתהיה בידו חלופת מעצר.

4.

עוד אציין, כי ביום 30.10.2013 הוארך על-ידי מעצרם של אלכסיי ודניס (שהואשמו בכתב אישום נפרד) ב-30 יום בלבד, וזאת בהסכמתם שניתנה בשים לב להתפתחותו של ההליך המתקיים נגדם, כאמור בנפרד (בש"פ 7372/13).

התקדמות ההליך העיקרי

5.

בדיון מיום 18.2.2013 ביקשו באי-כוח המשיבים בקשת דחייה כדי לעיין בחומר הראיות כנגד מרשיהם. ביום 29.4.2013 נטען כי המשיבים כופרים בעבירות המיוחסות להם, תוך התייחסות פרטנית לעובדות המתוארות בכתב האישום. ביום 14.7.2013 התקיים דיון ההוכחות הראשון. ביום 1.9.2013 וביום 9.10.2013 התקיימו דיוני הוכחות נוספים. עם זאת, קצב התקדמות ההליך לא היה משביע רצון בשל סיבות שונות, ובכלל זה מחלתה של הפרקליטה המטפלת בתיק, אשר הובילה לכך שהמשפט נמשך אל עבר תקופה שבה השופטת הדנה בתיק יצאה לשבתון. כך, הדיונים בתיק מתוכננים להתחדש במחצית השנייה של חודש ינואר 2014, בסמוך לסיום מועדה של הארכת המעצר המבוקשת.

טענות הצדדים

6.

המבקשת טוענת כי המעשים המיוחסים למשיבים – הצטיידות בנשק ובכלי פריצה לצורך ביצוע שוד באור יום – מלמדת על מסוכנות רבה, על תעוזה ועל העדר מורא. המבקשת אף סבורה כי מסוכנותם של המשיבים מתחזקת לנוכח עברם הפלילי המכביד – המשיב 1 הורשע בעבר בעבירות אלימות ושוד, שבגינן ריצה עונשי מאסר בפועל, ולחובתו עומד מאסר על תנאי לתקופה של 18 חודשים; המשיב 2 הורשע בעבר בעבירה של שוד מזוין וכן בעבירות סמים ורכוש ולחובתו עומד מאסר על תנאי לתקופה של 24 חודשים.

7.

המבקשת מציינת כי היא מודעת לכך שבית המשפט המחוזי מצא שקיימת חולשה בראיות הנדרשות לצורך הוכחת ניסיון לביצוע שוד (להבדיל מעבירה פחותה בחומרתה), אך הוסיפה כי מכל מקום למשיבים מיוחסת גם עבירה של נשיאת נשק, אשר לגביה ההלכה הנוהגת היא שיש להורות על שחרור ממעצר רק במקרים חריגים. כן נטען כי באי-כוח המשיבים הסכימו בעבר לקיומן של ראיות לכאורה.

8.

באי-כוח המשיבים מתנגדים לבקשה. הם חוזרים ומציינים כי בית משפט קמא הצביע על קיומה של חולשה ראייתית בכל הנוגע לעבירה של ניסיון שוד. כמו כן, הם מדגישים כי העיכובים שחלו עד כה בשמיעת התיק העיקרי אינם רובצים לפתחם (ונוגעים להחלטות של התביעה באשר לאופן זימון העדים, מחלתה של הפרקליטה וכן לוח הזמנים של בית המשפט).

9.

באופן ספציפי, באת-כוחו של המשיב 1 טוענת כי יש להורות על חלופת מעצר בעניינו. לשיטתה, בעבר שירות המבחן קבע כי חלופת המעצר שהוצעה על-ידו איננה מספקת, אך לנוכח חלוף הזמן יש מקום לחזור ולבחון את הדברים, מה גם שכעת יש באפשרותו להציע חלופת מעצר אחרת. בא-כוח המשיב 2 מבקש לשחרר את מרשו בתנאים מגבילים או לבחון חלופת מעצר.

דיון והכרעה

10.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה. כידוע, העיקרון שמנחה את בית המשפט בבואו לבחון בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים הוא האיזון בין תכליות המעצר לבין חזקת החפות העומדת לנאשם וזכותו לחירות. נוכח כך, בית משפט זה חזר וקבע כי ככל שמתארכים ההליכים המשפטיים בעניינו של נאשם, כך נעה המטוטלת לכיוון זכותו לחירות וגוברת הנטייה לשחררו לחלופת מעצר (ראו למשל: בש"פ 9216/09 מדינת ישראל נ' טאהה (24.11.09 ) ). עם זאת, האיזון האמור תלוי במכלול נסיבות העניין הנוספות, וביניהן קצב התקדמות משפט, חומרת העבירות המיוחסות לנאשם, עברו הפלילי וכן רמת המסוכנות הנשקפת ממנו (ראו למשל: בש"פ 651/12 מדינת ישראל נ' פלוני

(26.1.2012); בש"פ 1115/12 מדינת ישראל נ' מרזוק (9.2.2012)).

11.

יישום עקרונות אלו בענייננו מוביל למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, לעת הזו. כנגד התמשכות ההליכים, שאינה רובצת לפתחם של המשיבים, עומדת מסוכנותם הנלמדת מכתב האישום, ובכלל זה ההתארגנות המתוארת בו לביצוע מעשה פשע במקום ציבורי, בליבה של עיר, תוך הצטיידות בנשק מסוגים שונים. מסוכנותם של המשיבים אף מתחזקת באופן משמעותי נוכח עברם הפלילי העשיר: המשיב 1 הורשע בעבר במספר עבירות של שוד מזוין וכן בעבירות של קשירת קשר לפשע כליאת שווא, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, החזקת נכס החשוד כגנוב, איומים, החזקת נשק שלא כדין ועוד. המשיב 2 הורשע בעבר בעבירות סמים, שוד, הפרת הוראה חוקית, וכן מספר רב של עבירות פריצה וגניבה. על כן, אני סבורה כי למרות הימשכות ההליכים, הרי שנוכח הנסיבות שנמנו לעיל, יש לקבל את הבקשה הנוכחית להארכת מעצר.

12.

לא נעלמה מעיני העובדה כי אכן צפויה התמשכות לא מבוטלת בניהול משפטם של המשיבים, אשר בעת הזו קשורה באילוציו של בית המשפט. עם זאת, מנגד ניתן לייחס משקל לכך שכבר נקבע מועד להמשך שמיעת התיק, גם אם לא בתאריך קרוב. יש להניח שבית המשפט קמא והמשיבה יעשו כל שלאל ידם על מנת לקיים את המשך הדיונים הנדרשים בהקדם האפשרי, בשים לב לצירוף המקרים שהוביל להתמשכות ההליך. בנוסף, ככל שהמשיבים סבורים כי מתקיים שינוי נסיבות אשר מצדיק בחינה של חלופת מעצר, הרי שיש באפשרותם להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט קמא, וזאת כמובן מבלי לנקוט כל עמדה באשר לסיכוייה של בקשה כאמור.

13.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. מעצרם של המשיבים מוארך בזה החל מיום 3.11.2013 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בת"פ 599-02-13 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.