בש"פ 7414/00 דב פיכמן נ. מדינת ישראל

1.על העורר, ועל נאשם נוסף, הוגש בבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום המייחס להם עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, בידוי ראיות, התחזות, קשר לפשע ומרמה. בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 6.6.99, הורה לשחרר את העורר בתנאי שיפקיד סכום כסף במזומן, או בערבות בנקאית, וכן ערבויות צד ג'. מאז ועד היום חוזר העורר ומבקש - בבית המשפט המחוזי ובערריו בבית המשפט העליון - להפחית את סכומי הערבויות. מקצת בקשותיו נענו.

בעררו שלפני חוזר העורר ומשיג על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ב' בר-זיו), מיום 2.10.00, לפיה נדחתה בקשתו להקטין את סכום הערבות הבנקאית שהושתה עליו.

2.חזרתי ועיינתי בטענותיו ובתשובת בא כוח המדינה. אינני רואה צורך לחזור ולסקור את פרטי הטענות שרובן ככולן נדונו בערריו הקודמים של העורר. אצא ידי חובתי אם אומר כי בעיקרם של דברים לא נשתנו הנסיבות מאז דחיתי בקשה דומה של העורר, בהחלטתי מיום 2.12.99 (בש"פ 8329/99), וכן מאז דחה חברי הנכבד השופט א' ריבלין בקשה דומה, בהחלטתו מיום 27.4.00 (בש"פ 2983/00). אשר לטענותיו בדבר כרסום בראיות התביעה אין מקומן בהליך שלפני. לכך ראוי להוסיף כי יש יסוד להנחה - על פי הודעת עדכון של בא כוח המדינה - שמשפטו יסתיים במהלך החודשים הקרובים.

3. הערר נדחה.