בש"פ 7594/06 מדינת ישראל נ. אברהם בוקרא

בפני בקשה להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 26.9.06, או עד למתן פסק-דין בעניינו, לפי המוקדם.

1.נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו חמישה אישומים ובהן עבירות של החזקת מכשירי פריצה למבנה, החזקת מכשירי פריצה לרכב, קשירת קשר לביצוע עוון, פגיעה במתקן בזק, גניבה, הכשלת שוטר במילוי תפקידו והחזקת רכוש החשוד כגנוב. הרקע לאישומים הינו קשר שקשרו לכאורה המשיב ואנשים נוספים לגנוב כבלי תקשורת תת קרקעיים של בזק העשויים מנחושת. יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

2.ביום 8.1.06 החליט בית משפט השלום באשדוד להיענות לבקשת המדינה ולעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט ציין כי אמנם בדרך כלל אין עבירות רכוש מקימות עילת מעצר, אך נסיבותיו המיוחדות של המקרה מצדיקות חריגה מכלל זה. בית המשפט קבע כי הן מאפייניו של המשיב - עברו הפלילי, המאסרים המותנים העומדים כנגדו בגין עבירות דומות לכאורה - והן מאפייני העבירות – פגיעה בתשתיות חיוניות, ביצוע העבירות בצוותא חדא תוך תכנון מוקדם ובאמצעות ציוד מיוחד – מלמדות על מסוכנות מיוחדת הנשקפת מהמשיב. עוד קבע בית המשפט כי חומר הראיות מלמד על חשש להימלטותו של המשיב ומאי התייצבותו למשפטו. המשיב הפסיק בעבר ריצוי עונש של עבודות שירות ונעלם; המשיב הוכרז כדרוש לחקירה בתחנות משטרה שונות בהעדר התייצבות; המשיב נמנע מלפתוח לשוטרים את דלת ביתו וכדומה. בית המשפט התרשם כי החלופה שהוצעה בבית הורי המשיב אין בה כדי לנטרל את מסוכנותו של המשיב. בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט תוך הצעת ערב חדש שיפקח על המשיב נדחתה אף היא בנימוק שאף ערב זה אינו מספק חלופה ראויה. בקשה שניה לעיון חוזר כללה הצעת חלופה שלישית הכוללת את אחיו של המשיב ודודתו. לאחר ששמע את דברי הדודה החליט בית המשפט לדחות אף חלופה זו כבלתי מספקת. בקשה שלישית לעיון חוזר, בה הוצע כי המפקחים על המשיב יהיו אחיו וגיסתו, נדחתה אף היא. בית המשפט סבר כי המפקחים המוצעים אינם מסוגלים להציב גבולות למשיב והם טרודים במטלות אחרות.

3.כתב האישום כנגד המשיב הוקרא ביום 16.1.06. בתיק המתנהל נגד המשיב התקיימו עד עתה שש ישיבות לשמיעת הראיות. שתי ישיבות בוטלו בשל בעיות בהסדרת ייצוגו של המשיב, ושלוש ישיבות נוספות בוטלו לצורך העדת שותפו של המשיב. המבקשת טוענת כי בית המשפט עומד לקבוע שני מועדים נוספים לסיום שמיעת הראיות כולן. בדיון הודיעה לי באת-כוח המבקשת כי נקבעה ישיבת הוכחות ליום 18.10.06.

3.באת-כוח המבקשת טענה בפניי כי לאור מסוכנותו הרבה של המשיב העולה הן מהמיוחס לו בכתב האישום והן מעברו הפלילי, יש להאריך את מעצרו. לטענתו מדובר בעבירות בעלות אופי מיוחד שכן הן גורמות לסיכון חיי אדם ולפגיעה בתשתיות חיוניות. כן ציינה את החשש להימלטותו של המשיב מן הדין, ואת העובדה שלא הוצעה חלופת מעצר ראויה על ידי המשיב. באת-כוח המבקשת מציינת כי התמשכות המשפט נובעת גם מהתנהלותה של ההגנה, וכי נותרו רק עוד שני עדי תביעה, כאשר עד התביעה העיקרי כבר העיד.

4.בא-כוח המשיב הדגיש כי הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים אמורה להינתן במקרים חריגים בלבד. לטענתו המסוכנות הנשקפת מהמשיב הינה ברף הנמוך אם בכלל. בית משפט השלום קבע בהחלטתו כי מדובר במסוכנות שניתן לאיין על ידי חלופת מעצר. לטענתו התנהלות התביעה במשפטו של המשיב היא הגורם המרכזי להתמשכות ההליך. הסנגור ציין כי אפילו פרשת התביעה טרם הסתיימה. הסנגור ביקש לשחרר את מרשו עוד לפני ראש השנה.

5.גניבת מתכות אכן הפכה למכת מדינה. תופעה זו חמורה במיוחד בנסיבות העבירות המיוחסות למשיב. כוונתו של המשיב לגנוב מתכות כוונה אל מתקני תשתית חיוניים אשר פגיעה בהם והותרת כבלים חשופים אף עשויה לסכן חיי אדם. עם זאת, כידוע, העובדה כי עבירה מסוימת מהווה מכת מדינה אינה יכולה להקים עילת מעצר בפני עצמה. על המדינה לשכנע את בית המשפט כי הנאשם הקונקרטי יוצר סיכון לביצוע עתידי של עבירות בהן הואשם והמהוות סכנה לשלום הציבור ובטחונו (ראו דנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מדינת ישראל , פ"ד מט(4) 589 (1995)).

6.העבירות המיוחסות למשיב הינן עבירות רכוש במהותן, אך גם לגבי עבירות אלו נקבע כי בנסיבות מיוחדות הם מקימות עילה למעצר בשל המסוכנות הנלמדת מהן (בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(4) 268 (1998)). במקרה דנן אני סבורה כי מסוכנותו של המשיב אכן עולה מנסיבות העבירות המיוחסות לו, שכאמור כוללות אף אלמנט של סיכון חיי אדם, ומעברו הפלילי, ולפיכך מתקיימת עילה למעצרו. עם זאת, לא השתכנעתי כי מסוכנות זו אינה ניתנת להפגה במסגרת חלופת מעצר. העבירות המיוחסות למשיב עוסקות בעיקר בתוכניתו לגנוב מתכות מכבלי תקשורת של בזק, אך נראה כי ברוב המקרים לא צלחה מזימתו. כמו כן, למרות שלמשיב אכן יש עבר פלילי, לא ניתן לומר כי הוא מכביד במידה כזו המלמדת על מסוכנות שאין לאיינה במסגרת חלופת מעצר. בנוסף, כידוע, יש לאזן את המסוכנות הנשקפת מנאשם עם חלוף הזמן מתחילת מעצרו, תוך בחינת התנהלות המשפט כנגדו. במקרה דנן נראה כי האשמה בהתמשכות ההליך כנגד המשיב אינה נעוצה דווקא בו, אם כי גם לו יש חלק בכך. בחלק מהדיונים בהם טרם הוסדר ייצוגו של המשיב, הסכים המשיב להמשיך ולשמוע את פרשת התביעה על אף היעדר ייצוג. פרשת התביעה בתיק טרם הסתיימה, ולמרות הערכתה של באת-כוח המדינה כי התיק צפוי להסתיים בקרוב, איני סבורה כי ניתן לקבוע זאת בבירור בשלב בו טרם התחילה פרשת ההגנה. את החשש מהימלטותו של המשיב מן הדין ניתן לאיין באמצעות צו עיכוב יציאה מן הארץ וערבויות מתאימות. כן יש לשקול אפשרות של שימוש באזיק אלקטרוני בנוסף לערבים אשר יפקחו על המשיב. לפיכך, יוחזר העניין לבית משפט השלום לבחינת חלופת מעצר מספקת עבור המשיב להנחת דעתו של בית המשפט. עד להחלטה אחרת של בית משפט השלום באשר לחלופה ראויה יישאר המשיב במעצר.