בש"פ 7691/18 עידן חרפק נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים (השופט ערן קוטון ) מיום 21.10.2018 בעמ"ת 17079-10-18, במסגרתה נדחה ערר המבקש לפסול את תסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו, ולהורות על שחרורו לחלופת מעצר.

2.

דינה של הבקשה למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" להידחות. כלל הוא כי רשות ערעור לבית משפט זה על החלטות שנבחנו בערעור על ידי בית המשפט המחוזי תינתן במשורה, ורק במקרים בהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לה ( רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982) ; רע"פ 9273/12 לגו נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (26.12.2012)), וכן כאשר מדובר במקרים נדירים ביותר, בהם שיקולי הצדק מורים על מתן רשות ערעור (רע"פ 8192/12 עכאשה נ' מדינת ישראל , פסקאות 11-12 (20.11.2012); רע"פ 7572/12 הזייל נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (23.10.2012)).

3.

במקרה דנן, לא מצאתי כי השגותיו של המבקש על האמור בתסקיר ועל התנהלות קצינת המבחן מעוררות שאלות בעלות חשיבות משפטית מיוחדת, אשר חורגות מעניינו הפרטי של המבקש. כמו כן אינני סבור שהמקרה נופל לגדר המקרים הנדירים בהם יש הצדקה להתערבות משיקולי צדק.

4.

טענות המבקש לעניין היחס לו זכה מקצינת המבחן, ובכלל זה השגותיו לגבי שיבוצה לבחינת עניינו, נבחנו על ידי הערכאה הדיונית וערכאת הערעור ונדחו לגופן. אין מקום לכך שערכאה שלישית תיתן דעתה לטענות עובדתיות-פרטניות אלה.

5.

ההתייחסות היחידה לגופו של עניין אותה יש להוסיף, היא כי התנהלותו והתבטאויותיו של המבקש נגד שירות המבחן אינן ראויות. שתי הערכאות שדנו בעניין המבקש בחנו את טענותיו, ולא מצאו כי נפל פגם בהתנהלותה של קצינת המבחן, ואף ציינו את התנהלותה המקצועית לחיוב. גם אם המבקש נפגע באופן אישי מממצאי התסקיר ומתנגד להם, טוב היה עושה בא כוחו לו היה נוקט בשפה מכבדת יותר בבואו לערער על המלצות מקצועיות של שירות המבחן.