בש"פ 7721/12 מדינת ישראל נ. יעקב אלחרר

בקשה שנייה להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום שבו מיוחסות להם עבירות סחר בסמים. פרטי כתב האישום הובאו בהחלטת השופטת ע' ארבל מיום 9.8.2012 (בש"פ 5892/12), ואחזור עליהם בתמצית בלבד. האישום הראשון מייחס למשיב 1 (להלן: אלחרר )

עבירות של סחר בסם מסוכן ועסקה אחרת בסם. על-פי אישום זה, בחודש אוגוסט 2011 מכר אלחרר לסוכן משטרתי סמוי כ- 46 גרם של סם מסוג קוקאין, תמורתם שילם הסוכן סך כולל של 17,500 ש"ח. האישום השני מייחס לאלחרר וכן למשיב 2 (להלן: ביטון )

עבירה של סחר בסם מסוכן. על-פי הנטען באישום זה, מכר אלחרר לסוכן המשטרתי 1,000 כדורי MDMA

תמורת 21,000 ש"ח, שנמסרו לסוכן על-ידי ביטון. האישום השלישי מייחס אף הוא לאלחרר ולביטון עבירה של סחר בסם מסוכן. על-פי הנטען, במהלך חודש ספטמבר 2011 מכר אלחרר לסוכן המשטרתי 496 כדורים תמורת 10,300 ש"ח, שאף הם נמסרו לסוכן על-ידי ביטון.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המדינה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים. ביטון הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, וביקש כי יוגש תסקיר מעצר בעניינו. ביום 14.12.2011 הורה בית המשפט (כב' השופטת מ' ברנט ) על מעצרו של ביטון עד לתום ההליכים, לאחר שמצא כי אין מקום להורות על הגשת תסקיר בעניינו. הדיון בעניין מעצרו של אלחרר נדחה מספר פעמים בשל טענת באת-כוחו כי לא הועבר לה כל חומר החקירה על-ידי התביעה. בהמשך הגישה הסנגורית בקשות בעניין גילוי חומר חקירה ובעניין החומר החסוי. במאמר מוסגר יצוין כי הדיון בעניינים אלו טרם הסתיים, וערר על החלטתו האחרונה של בית המשפט המחוזי ביחס לחומרי חקירה – בש"פ 7183/12 – קבוע לדיון לפני בית משפט זה ביום 8.11.2012. לבסוף התקיים בעניינו של אלחרר דיון ביום 4.4.2012, שבמסגרתו הסכימה באת-כוחו לקיומן של ראיות לכאורה, וביקשה כי יתקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו. ביום 3.5.2012 התקבל תסקיר שירות המבחן הממליץ על שחרורו של אלחרר לחלופת מעצר בבית בן דודו, בפיקוח אחותו ובת-זוגו. עם זאת, בית המשפט המחוזי לא קיים דיון נפרד בשאלת החלופה, נוכח בקשת באת-כוחו של אלחרר לדון בשאלות הנוגעות לחומר החקירה. משחלפו תשעה חודשים ולא הסתיים משפטם של המשיבים, הוארך מעצרם בתשעים ימים נוספים (החלטת השופטת ע' ארבל בבש"פ 5892/12 מיום 9.8.2012). מעצרו של ביטון הוארך בהסכמה. השופטת ע' ארבל ציינה בהחלטתה כי שקלה אם להחזיר את הדיון בשאלת החלופה לבית המשפט המחוזי לשם בחינת תסקיר המעצר. עם זאת, נוכח המסוכנות הברורה הנשקפת מהמעשים המיוחסים לאלחרר ונסיבות ביצועם, ועברו הפלילי המכביד – אין אפשרות לשחררו לחלופת מעצר, טובה ככל שתהיה. בעקבות החלטה זו, חזרה בה באת כוחו של אלחרר מבקשתה לקביעת מועד דיון נוסף בבקשה למעצר עד תום ההליכים.

3.

בתשעת חודשי המעצר הראשונים, שמיעת התיק העיקרי התנהלה בקצב שאינו משביע רצון. עד כה, התקיימו בפועל שתי ישיבות הוכחות (בימים 24.9.2012 ו-14.10.2012) שבמהלכן נשמעו שני עדי תביעה. בשלב זה, קבועים חמישה מועדים נוספים בחודשים נובמבר-דצמבר 2012, להמשך שמיעת ההוכחות.

4.

משחלפה תקופת הארכת המעצר שעליה הורתה השופטת ע' ארבל , מוגשת הבקשה שלפניי להמשך מעצרם של המשיבים. המבקשת מעדכנת כי מאז החלטת השופטת ארבל, מתקדם ההליך העיקרי בקצב משביע רצון, וכי ההתדיינות הנוגעת לחומרי חקירה וחסיונות מתנהלת במקביל להליך העיקרי, כדי לא לעכב את התקדמותו. בא כוח המבקשת צופה כי ההליך יגיע לכדי סיום במסגרת חמשת מועדי ההוכחות שנקבעו. בצד האמור, נטען כי המסוכנות הנשקפת מהמשיבים היא גבוהה, על רקע חומרת המעשים המיוחסים להם והישנותם. בנוסף, נוכח עברם הפלילי המכביד ואופי העבירות המיוחסות להם (עבירות של סחר בסמים), לא ניתן לאיין את מסוכנותם בדרך של חלופת מעצר.

5.

בדיון שהתקיים לפניי התנגדו באי-כוח המשיבים להארכת המעצר. לדבריהם, קצב התקדמות ההליך העיקרי אינו מניח את הדעת, וחלק ניכר מהעיכוב הוא לפתחה של המבקשת, שהשתהתה בהוצאת תעודת חיסיון בתיק. נטען כי ההליך אינו צפוי להסתיים במסגרת תקופת ההארכה המבוקשת. באת כוחו של אלחרר טוענת כי חלוף הזמן מחייב את שחרורו לחלופת מעצר, במיוחד נוכח מצבו הבריאותי והעובדה שעברו הפלילי איננו מהעת האחרונה. בא כוחו של ביטון מדגיש כי חלקו של שולחו בכתב האישום הוא מינורי ביחס לזה של אלחרר.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כידוע, בבחינת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לאזן בין שני שיקולים מתחרים – זכותו של נאשם שטרם הורשע בדין לחירות, מחד גיסא, ואינטרסים שעניינם השמירה על ביטחון הציבור וניהולו התקין של ההליך הפלילי, מאידך גיסא (ראו, למשל: בש"פ 2987/10 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 10.5.2010)). במסגרת האיזון האמור, יש ליתן משקל, בין היתר, למידת המסוכנות העולה מאופי המעשים המיוחסים למי שהארכת מעצרו מתבקשת ועברו הפלילי; משך הזמן הצפוי להידרש לשם סיומו של ההליך המשפטי העיקרי; וכן הגורם שעליו מוטלת האחריות להתמשכות ההליכים.

7.

נדמה כי לאחר ההחלטה בדבר הארכת המעצר הראשונה, עלה ההליך העיקרי על מסלול התקדמות. בית המשפט קיים שני דיוני הוכחות (דיון נוסף נדחה בשל מחלת באת כוחו המלומדת של אלחרר), וקבע חמישה נוספים במסגרת תקופת ההארכה המבוקשת. גם אם ההליך לא יגיע לכדי סיום במסגרת המועדים שנקבעו (כפי שטענו באכי כוח המשיבים), אין ספק כי ניתן יהיה לקדמו באופן משמעותי. ההתדיינות בין הצדדים בנוגע לחומרי החקירה ותעודת החיסיון טרם הסתיימה, אך חזקה עליהם כי יעשו מאמץ משותף להשלמת התדיינות זו, במקביל לקידום ההליך העיקרי בהתאם להנחיית השופטת ע' ארבל בהחלטתה בנדון. המסוכנות הנשקפת מהעבירות המיוחסות למשיבים היא ברורה, ונלמדת מאופיין, נסיבות ביצוען והישנותן של העבירות המיוחסות להם. המשיבים חברו ביחד לשם סחר בכמויות משמעותיות של סמים מסוכנים. כידוע, כאשר מדובר בעבירות בסחר סמים, האפשרות להשיג את תכלית המעצר באמצעות חלופה – היא מוגבלת. "הפצתו של נגע הסמים כרוך ברווח קל וניכר, ומאידך סכנתו לציבור וביטחונו שוב אינה טעונה הוכחה. לפיכך, קבעה הפסיקה, כי מי שחוטא בתחום זה נכון להחזיקו במעצר, הואיל והוא עלול להמשיך בעיסוקו גם מהמקום שייבחר לשמש חלופת מעצר" (בש"פ 2093/05 סקא נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.3.2005)). הדברים אמורים אף ביתר שאת בענייננו, שכן אין מדובר בהסתבכות ראשונה בפלילים של המשיבים. לשני המשיבים עבר פלילי מכביד, הכולל מאסרים בפועל. אמנם, הרשעותיו של אלחרר אינן מהתקופה האחרונה, אך בתסקיר המעצר בעניינו לא שלל שירות המבחן סיכון להמשך התנהלות עבריינית, מה גם שהתיק הנוכחי איננו התיק היחיד שנפתח נגדו בתקופה האחרונה. אשר לביטון – המעשים המיוחסים לו בכתב האישום בוצעו כאשר היה אסיר משוחרר ברישיון. בנוסף, הוא ריצה תקופות מאסר ארוכות מאחורי סורג ובריח, רובן בגין הרשעות בעבירות סמים ורכוש. בנסיבות אלה, ובהינתן הצפי באשר לקידום ההליך, החלטתי להיעתר לבקשה ולהאריך את מעצר המשיבים כמבוקש.

מעצרם של המשיבים יוארך אפוא בתשעים ימים, החל מיום 7.11.2012 או עוד למתן פסק הדין בת"פ 18810-11-11 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם.