בש"פ 7788/06 מדינת ישראל נ. שי קרן

בקשת המדינה להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 10.10.06.

1.נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אינוס וניסיון למעשה סדום. על-פי עובדות כתב האישום אסף המשיב תושבת זרה (להלן: המתלוננת) לרכבו והבטיח לקחתה לתחנה המרכזית. הוא נכנס לחניון בתל-אביב, החנה רכבו והחל מחבק ומנשק את המתלוננת. למרות התנגדותה, הוריד בכוח את מכנסיה ותחתוניה והרים בגדיה העליונים, כשהוא מאיים שיהרוג אותה. המשיב ניסה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת, ומשלא הצליח עקב התנגדותה דרש להכניס את איבר מינו לפיה, אך היא סירבה. אז החדיר את אצבעותיו לאיבר מינה ואף ניסה להחדיר אצבעותיו לפי הטבעת של המתלוננת, אך ללא הצלחה. לאחר מכן שפשף המשיב את איבר מינו בצווארה של המתלוננת עד הגיעו לסיפוק.

2.יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בית המשפט המחוזי נענה לבקשה ביום 13.2.06. בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב. כן קבע כי ממעשהו של המשיב נשקפת מסוכנות בולטת שלא ניתן להפיגה בכל חלופת מעצר, בנוסף על עברו הפלילי הכולל אף הפרת הוראה חוקית. עוד ציין בית המשפט כי העבירות המיוחסות למשיב בוצעו לכאורה במהלך ריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות שנגזר על המשיב, וכי בכך הוכיח המשיב כי אף אין בעונש מאסר מלהרתיעו לממש את זממו.

3.כעת, לאחר חלוף תשעה חודשים מתחילת המעצר, מבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים. יצוין כי משפטו של המשיב החל ביום 20.2.06 לאחר שנדרשו דחיות על מנת להסדיר את ייצוגו של המשיב. דיונים נוספים שנקבעו נדחו על מנת לאפשר לצדדים לנסות ולגבש הסדר טיעון על-פי בקשתם. בשל החלפות ייצוג נוספות על ידי המשיב נדחו מועדי דיון נוספים. כעת קבועים מועדי ההוכחות לימים 18.10.06 וכן 25.10.06.

4.המבקשת טוענת כי נסיבות ביצוע העבירות המיוחסות למשיב מצביעות על מסוכנות רבה הנשקפת ממנו. מסוכנותו אף נלמדת מעברו הפלילי ומהעובדה כי ביצע את המיוחס לו במהלך ביצוע עונש מאסר בתיק אחר. כן מציינת המבקשת כי התמשכות ההליכים נעוצה באופן בלעדי בהתנהלות ההגנה, בשל חילופי ייצוג, ובשל רצונה לקדם משא ומתן להסדר טיעון עם התביעה. המבקשת סבורה כי ישנו סיכוי לסיום משפטו של המשיב בשני מועדי ההוכחות הקבועים לחודש אוקטובר.

5.בא-כוח המשיב טען כי מרבית הדחיות מטעמו של המשיב הינן לגיטימיות, וכי המשיב הודה במרבית המיוחס לו. לטענתו, אין המשפט צפוי להסתיים בשני מועדי הוכחות, שכן ישנן מחלוקות בעניינים מהותיים וצפוי להעיד אף פרופ' היס ומומחים אחרים. כמו כן טען הסנגור כי למשיב אין עבר פלילי בתחום עבירות המין והאלימות. הסנגור ציין כי הארכת מעצר הינה בגדר חריג, ובנתוניו של המשיב אין להיעתר לה. הוא הציע כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר בבית הוריו בתוספת פיקוח באמצעות אזיק אלקטרוני.

6.בנסיבות עניין זה אני סבורה כי יש להיענות לבקשת המדינה ולהאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים. אכן, כפי שטען הסנגור, הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים הינה חריג ולא הכלל. עם זאת, לטעמי מקרה זה נכנס למסגרת החריג. העבירות המיוחסות למשיב חמורות ביותר, ובבסיסן פגיעה באישה זרה למשיב אשר אסף אותה באקראי לרכבו. כן יש לציין כי המתלוננת הינה תושבת זרה, דבר המגביר את פגיעותה בארץ זרה לה. אף נסיבותיו האישיות של המשיב מחזקות את הערכת מסוכנות זו. אין זו הפעם הראשונה בה מתעמת המשיב עם החוק, אם כי זו לו הפעם הראשונה שהוא מבצע עבירת מין ואלימות. יתרה מכך, המשיב ביצע לכאורה את המיוחס לו בעת ריצוי עונש מאסר אחר. באשר למשפטו של המשיב, גם אם דחיות הדיונים היו לגיטימיות, כטענת הסנגור, העובדה היא כי הדיונים נדחו לבקשת המשיב ולא בשל התנהלות התביעה או בית המשפט. קבועים שני דיונים להוכחות כבר במהלך חודש זה, ומאחר שהמשיב הודה ברוב המיוחס לו, ישנו סיכוי סביר לסיום משפטו של המשיב במהלך מועדים אלו, ואף אם לא בטוחני כי בית המשפט יעשה כל מאמץ לסיים את משפטו של המשיב במהלך תקופת ההארכה המבוקשת. אציין לסיום כי אין עניינו של המשיב דומה כלל לעניין הנידון בבש"פ 3197/06, אליו הפנה הסנגור. שם דובר בעבירת אינוס שביצע המשיב דשם בחברתו לשעבר. המתלוננת דשם חזרה בה מתלונתה בעבר וטענה כי אין לה כל חשש מהמשיב. כמו כן, באותו עניין נקבעו מועדי הוכחות ראשונים לתום תקופת ההארכה המבוקשת, כך שהיה ברור כי תידרש הארכת מעצר נוספת. לעומת זאת, העניין שבפנינו שונה הוא. האינוס המיוחס למשיב בוצע כלפי אישה זרה ואקראית, דבר המגביר את מסוכנותו של המשיב לציבור, כאשר הסיכון אינו ממוקד כלפי אדם ספציפי (ראו למשל בש"פ 727/06 מדינת ישראל נ' פלוני , תק-על 2006(1) 1110). כמו כן, בעניין שבפנינו קבועים מועדי הוכחות לחודש זה, כך שישנה סבירות, כאמור, לסיום משפטו של המשיב בתקופת ההארכה המבוקשת.

בנסיבות אלו הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב יוארך בתשעים יום החל מיום 10.10.06 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.