בש"פ 782-23 בש"פ 782-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"פ 56252-10-22 מבית משפט השלום באילת לבית משפט השלום בירושלים.

2.המבקש טוען כי הוא מתגורר בירושלים וכי יקשה עליו להגיע לבית משפט השלום באילת בשל המרחק הרב ממקום מגוריו.

3.כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 3.4.2023. בהודעתו מיום 7.2.2023 הצהיר המבקש כי בכוונתו "להגיע להסדר עם המאשימה כך שקיים סיכוי גדול כי התיק ייסגר ולא יהיה כל צורך טרחת עדים [...]".

4.דין הבקשה להידחות.

5.על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)). עניינו של המבקש לא בא בגדרם של מקרים חריגים אלה.

6.בנסיבות ענייננו, לא שוכנעתי כי הצהרת המבקש מייתרת את הצורך בשמיעת ראיות. לפיכך, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום באילת, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.