החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 7842/13 יהושע בן מיור נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הארכת מועד להגשת ערעור על החלטה שלא לפסול שופטבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול שופט

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה שלא לפסול שופט בבית משפט השלום נדחתה. נקבע כי בעל דין שאינו מיוצג היה צריך לברר בעצמו את המועד במזכירות, וכי בבקשות הארכה לערעורי פסלות נוקטים גישה מצמצמת. בנוסף, סיכויי הערעור על פני הדברים אינם מצדיקים היענות.

העובדות

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה שלא לפסול שופט בבית משפט השלום, לאחר שהחלטה ניתנה במעמד הצדדים. הערעור הוגש באיחור של יומיים, לאחר שהמבקש סבר כי עומדים לו שבעה ימים. המבקש לא היה מיוצג בבקשת הפסלות, ועורך דין שפגש באקראי מסר לו מועד משוער תוך שהמליץ לבררו במזכירות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור פסלות כאשר האיחור נובע מטעות של בעל דין שאינו מיוצג בבקשת הפסלות?
  2. 2.האם הסתמכות על מסירה בלתי מבוררת של עורך דין אחר לגבי מועד ההגשה מהווה טעם מספיק להארכת המועד?

הלכות

  1. 1

    בעל דין שאינו מיוצג נדרש לערוך בירור ראוי בעניין המועדים להגשת ההליך ולנקוט פעולות סבירות לשם כך.

    ״ניתן היה לצפות ממנו, כבעל דין סביר, כי יערוך בירור ראוי לעניין המועדים הנתונים לו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בבקשות להארכת מועד להגשת ערעורי פסלות ננקטת גישה מצמצמת וזהירה, בשל אופיו של הליך הפסלות הדורש בירור מהיר.

    ״ננקטת גישה מצמצמת וזהירה לעניין בקשות להארכת מועד לצורך הגשת ערעורי פסלות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור פסלות
  • פסלות שופט
  • משוא פנים
  • חשש ממשי ואובייקטיבי
  • איחור
  • חמישה ימים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

7842/13 - א'

לפני:

כבוד הרשמת

ליאת בנמלך

המבקש:

יהושע בן

מיור

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד

החלטה

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' השופט א' נעמן מבית משפט השלום בנצרת שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בהליך המתנהל נגד המבקש, לאחר שבית המשפט המחוזי הורה בפסק דין מיום 3.9.2013 כי הדיון בעניינו של המבקש יושב לבית משפט השלום "להשלמת ראיות".

ההחלטה ניתנה ביום 7.11.2013 במעמד הצדדים, ומכאן כי חמשת הימים אשר עמדו למבקש להגשת הערעור (סעיף 147(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב 1982) חלפו ביום 12.11.2013. הבקשה שבפניי הוגשה ביום 18.10.2013, והמבקש ציין בה כי הגיע למזכירות בית המשפט להגשת הערעור ביום 14.11.2013 - ביומיים איחור - בסוברו כי עמדו לו שבעה ימים להגשתו, וכי נוכח האיחור ההליך לא התקבל לרישום.

המבקש ציין כי טעותו נגרמה מכך שבא-כוחו ביקש שלא להיות מעורב בהליכי הפסלות ועל כן סירב לייעץ לו בעניין, וכי עורך דין אחר המייצגו בהליך קשור, בו פגש באקראי, מסר לו כי למיטב זכרונו נתונים לו שבעה ימים להגשת ההליך אך הוסיף כי עדיף שיברר זאת במזכירות בית המשפט (וצורף תצהיר של אותו עורך דין בעניין). המבקש הוסיף כי מדובר באיחור קל ביותר וכי לא יגרם כל עיכוב בהליך העיקרי בעקבות איחורו זה.

2.

לאחר שעיינתי בחומר שבפניי מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

המבקש טוען כי טעה טעות שבדין, בהדגישו כי אינו מיוצג בכל הנוגע לבקשת הפסלות וערעור הפסלות. ואולם, משהליך זה הוגש על ידי המבקש ללא ייצוג ניתן היה לצפות ממנו, כבעל דין סביר, כי יערוך בירור ראוי לעניין המועדים הנתונים לו להגשת ההליך וכי יבצע פעולות סבירות לשם כך. המבקש מציין כי פגש באקראי עורך דין המייצגו בהליך אחר ומן התצהיר שצורף עולה כי זה מסר לו כי "למיטב ידיעתי וזכרוני, המועד לכך הינו 7 ימים אך הוספתי שעליו לוודא נתון זה במזכירות בית המשפט". מכאן כי אותו עורך דין הבהיר למבקש כי אין הוא בטוח ביחס למועד שמסר לו, ואף ייעץ לו לבדוק את הדברים במזכירות בית המשפט, אך המבקש בחר שלא לעשות דבר ולא ציין כי פנה למזכירות בית המשפט או לכל גורם אחר. בנסיבות אלו, כפי שתוארו על ידי המבקש, איני סבורה כי ניתן לומר כי נעשו על ידו הפעולות הסבירות המתבקשות בעניין.

הדברים יפים במשנה תוקף בשים לב לכך שההליך שהגשתו מתבקשת הינו ערעור פסלות, הליך אשר על פי טיבו יש לבררו במהירות האפשרית. נוכח אופיו זה של הליך הפסלות נקבעה בדין תקופת זמן קצרה ביותר להגשת הליך ערעורי (בפלילים - חמישה ימים) - סד זמנים אשר ביחס אליו קשה לומר כי איחור של יומיים הינו זניח - ו ננקטת גישה מצמצמת וזהירה לעניין בקשות להארכת מועד לצורך הגשת ערעורי פסלות (ראו: בש"א 1635/09 דונבוק נ' מדינת ישראל , פסקה 2 (3.3.2009); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 332 (2006)).

לכך יש להוסיף כי לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט קמא, הרי שעל פני הדברים גם בסיכויי ההליך אין כדי להצדיק להיעתר לבקשה, וזאת נוכח המבחן המנחה בבחינת בקשה לפסלות שופט - חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים כמשמעו בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (וראו למשל ע"פ 7539/11 לוין נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (18.10.2011)).

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ד בכסלו תשע"ד (27.11.2013).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בש"פ 8303/13יהושע בן מיור נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • בש"פ 8303/13יהושע בן מיור נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1בעל דין שאינו מיוצג נדרש לערוך בירור ראוי בעניין המועדים להגשת ההליך ולנקוט פעולות סבירות לשם כך.
  2. 2בבקשות להארכת מועד להגשת ערעורי פסלות ננקטת גישה מצמצמת וזהירה, בשל אופיו של הליך הפסלות הדורש בירור מהיר.