בש"פ 7865-23 בש"פ 7865-23

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' גורדון) במ"ת 46275-08-23 מיום 26.10.2023 בה הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. מלכתחילה הוגש הערר על ידי שני עוררים, אולם לאחר שהעורר 1 חזר בו מהערר שהגיש לאחר הדיון שהתקיים בעניינו, מתייחסת החלטה זו לעורר 2 בלבד (והוא יכונה להלן: העורר).

רקע והליכים קודמים

1.ביום 20.8.2023 הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום כנגד שני העוררים (נאשמים 2 ו-3 בכתב האישום) ונאשם נוסף (נאשם 1 בכתב האישום; להלן: מוחמד). בהתייחס לעורר, מייחס לו כתב האישום עבירה של סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

על פי החלק הכללי לכתב האישום, במסגרת פעילות של משטרת ישראל במאבקה בהפצת סמים מסוכנים, הופעל סוכן מטעמה (להלן: הסוכן). בהתאם לכתב האישום, פנה הסוכן למוחמד וביקש להתייעץ עמו ביחס לאקדח שברצונו לרכוש עבור חבר. לאחר דין ודברים ביחס לסוגי האקדחים הקיימים ועלותם, כולל דמי תיווך, סוכם כי הסוכן ירכוש אקדח מסוג גלוק תמורת 51,000 ₪.

לאחר שתיאמו זאת ביניהם, נסע הסוכן ביום 17.7.2023 אל תחנת דלק במחלף אליקים, שם החנה מוחמד את מכוניתו ועלה לרכבו של הסוכן, ומשם נסעו השניים במכונית של הסוכן אל כפר כנא. בהגיעם אל כיכר הסמוכה לאזור התעשייה בכפר כנא, חיכה במקום העורר במכוניתו. משם, נסעו הסוכן ומוחמד אחרי המכונית של העורר. במיקום שאינו ידוע בכפר כנא ירד העורר ממכוניתו ועבר למושב האחורי במכונית של הסוכן, שם הוא העביר לידי הסוכן אקדח מסוג גלוק ומחסנית ריקה תואמת. בתמורה לאקדח, העביר הסוכן לידי העורר סך של 51,000 ₪. לאחר מכן, נסעו הסוכן ומוחמד אל שטח לא בנוי סמוך לכפר כנא, שם ירה הסוכן באוויר שתי יריות לבדיקת תקינות האקדח. משם שבו השניים אל תחנת הדלק באליקים.

2.בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. בדיון שהתקיים ביום 31.8.2023 מסר בא כוחו של העורר כי הוא מודה בקיומן של ראיות לכאורה. מאחר שנכון לאותה עת לא היה בידיו להעמיד חלופת מעצר, הוא ביקש כי תישמר לו הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר בדבר חלופה באם תהיה כזו בעתיד. משכך, הורה בית המשפט המחוזי על המשך מעצרו עד החלטה אחרת.

3.ביום 8.10.2023 הודיע ב"כ העורר כי יש בידיו להציע חלופה ראויה, וביקש כי ייקבע דיון בעניינו אליו יתייצבו המפקחים. לאחר שהתקיים דיון בבקשה, בית משפט קמא קבע ביום 26.10.2023 בהחלטתו נושא הערר, כי יש לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. כך, ציין בית המשפט כי מאחר שמדובר בעבירה של סחר בנשק, צריכות להתקיים נסיבות חריגות לשחרור ממעצר מאחורי סורג ובריח. הוא מצא כי עניינו של העורר אינו מעלה נסיבות חריגות ואף מעלה מסוכנות רבה. בית המשפט הבהיר כי גיל צעיר והיעדר עבר פלילי אינם עולים כדי טעמים חריגים לסטייה מהכלל. עוד הוא הדגיש כי נסיבות ביצוע העבירה מעידות כי אין מדובר באירוע מקרי או מזדמן, כי אם בעסקה מתוכננת בה היה מעורב העורר, המעידה על קשר של ממש לעולם הסחר בנשק. לבסוף, נקבע כי אין מקום להעמיס על שירות המבחן בעריכת תסקיר, שכן ממילא לא ניתן יהיה לאפשר את שחרורו של העורר מבלי לסכן סיכון של ממש את הציבור.

טענות העורר

4.העורר טען כי חלקו בעסקאות נושא כתב האישום לא היה משמעותי לעומת חלקו של מוחמד, ולכן המסוכנות שיש לייחס לו היא פחותה. משכך, עתר העורר כי בית המשפט יורה על שחרורו בתנאים מגבילים, ולחלופין כי יורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו. זאת בעיקר לאור העובדה שהעורר הוא צעיר בן 27 והוא נעדר כל עבר פלילי.

5.בדיון שהתקיים לפניי ביום 5.11.2023, חזר ב"כ העורר על טענותיו. הוא הדגיש את חלקו השולי יחסית של העורר בעסקה נושא כתב האישום – עסקה שמוחמד היה זה שיזם אותה, בעוד שהעורר היה רק "חוליה בשרשרת". כן הפנה ב"כ העורר לפסיקה לפיה גם במקרים שהיו חמורים יותר מאשר המקרה של העורר, הורה בית המשפט על קבלת תסקיר של שירות המבחן.

מנגד, ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה. לגישתה אין מקום במקרה זה להורות על קבלת תסקיר של שירות המבחן וזאת לאור החומרה הרבה הכרוכה בו – מדובר בעורר המעורב בעבירת נשק, כאשר אין מדובר באירוע מקרי או מזדמן אלא בעסקה מתוכננת.

דיון והכרעה

6.לאחר שעיינתי בכל החומר ושמעתי את טענות הצדדים בעל פה, אני סבורה כי דין הערר להתקבל באופן חלקי, במובן זה שיש להורות על קבלת תסקיר של שירות המבחן לפני קבלת החלטה ביחס לשאלת מעצרו של העורר.

7.אין כל ספק כי העבירה המיוחסת לעורר היא חמורה ביותר. מדובר בעבירה של סחר בנשק, שהעורר היה מעורב בה – כמי שסיפק את הנשק וקיבל את התמורה עבורו. אין צורך להכביר במילים על הסכנה הפוטנציאלית הטמונה בסחר כזה, ובאפשרויות השימוש בנשק שנמכר תוך סיכון חיי אדם, ולעיתים רבות, רבות מדי בעת האחרונה, גם תוך פגיעה בחיי אדם בפועל.

יחד עם זאת, גם כאשר מדובר בעבירות אשר טומנות בחובן מסוכנות משמעותית, בית המשפט מצווה מכוח סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, לבחון בטרם יורה על מעצר על תום ההליכים – האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר אשר פגיעתה בחירותו של הנאשם פחותה יותר (ראו, למשל: בש"פ 5875/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (19.9.2019); בש"פ 863/23 זיו נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (13.2.2023)). אחת מהאפשרויות הללו היא אפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני. אלה הם פני הדברים גם במקרה דנן.

8.השאלה אותה יש לבחון לטעמי היא האם בטרם קבלת החלטה בעניינו של העורר, היה על בית המשפט לקבל תסקיר של שירות המבחן אשר יהיה בו כדי לסייע לו בקבלת ההחלטה. כידוע, הפסיקה קבעה לא אחת כי אין טעם בהפנייתו של נאשם לשירות המבחן באותם מקרים בהם תהיה המלצתו אשר תהיה, לא יהיה מקום להורות על שחרור. זהו המצב במקרים בהם בית המשפט סבור כי אף חלופת מעצר לא תסכון (ראו: בש"פ 27/15 יונס נ' מדינת ישראל, פסקאות 7-6 וההפניות שם (15.1.2015); בש"פ 5175/21 תספאי נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (2.8.2021); בש"פ 3428/23 אבראהים נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (30.5.2023)).

לטעמי, מקרה זה איננו אחד המקרים בהם לא היה מקום לקבל תסקיר של שירות המבחן. אכן, לאור החומרה הרבה הכרוכה בעבירה המיוחסת לעורר, נדרשת חלופת מעצר מהודקת, ששירות המבחן יהיה סבור שיש בה כדי לצמצם באופן משמעותי ביותר את הסיכון שנשקף ממנו. יחד עם זאת, מאחר שמדובר בעורר שהוא צעיר נטול כל עבר פלילי, יש מקום לבחון את השאלה האם קיימת חלופה כזו.

יוער כי בית משפט זה הורה במספר מקרים בעבר על הפנייה של מי שיוחסו להם עבירות של סחר בנשק לקבלת תסקיר של שירות המבחן (ראו, למשל: בש"פ 8364/22 אבו רג'ב נ' מדינת ישראל, פסקאות 16-15 (13.12.2022); בש"פ 5745/22 מדינת ישראל נ' לוי (4.9.2022); בש"פ 5079/18 סבג נ' מדינת ישראל (10.7.2018); בש"פ 1084/12 בדרה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (9.2.2012)).

9.לכן, אני מורה על השבת הדיון לבית המשפט המחוזי לצורך קבלת תסקיר של שירות המבחן. בית המשפט המחוזי לא יהיה כבול כמובן לתסקיר, ויהיה עליו להפעיל את שיקול דעתו ולקבוע – לאור האמור בתסקיר מחד גיסא, ולאור חומרת העבירה המיוחסת לעורר מאידך גיסא – האם לגישתו ניתן להורות על מעצרו של העורר בתנאים של פיקוח אלקטרוני.