בש"פ 7886/12 דוד מורגנשטרן נ. מדינת ישראל

1.

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט צ' קאפח ) , מיום 28.10.2012, בתיק מ"ת 18985-07-12, בגדרה נדחתה הבקשה להוסיף את רעייתו של העורר כמפקחת וערבה.

כתב האישום שהוגש נגד העורר

2.

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נגד העורר (ת"פ 18941-07-12), מיוחסים לו שבעה אישומים שבהם עשרות עבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ ); על פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת מס הכנסה ); ועל חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון ).

בכתב האישום נטען, כי העורר ביחד עם אדם נוסף בשם יניב, וחברה שהיתה בשליטתו, פעלו יחדיו לביצועה של תוכנית עבריינית רחבת היקף ובמסגרתה ביצוע עבירות שמטרתן התחמקות מתשלומי מע"מ ומס הכנסה בסכומי עתק, בצד ביצוע עבירות של הלבנת הון.

במסגרת האישום הראשון הוצאו חשבוניות פיקטיביות על סך 515,620,819 ₪ כאשר סכום המע"מ הנובע מהן, ואשר הוצא במרמה, הינו 71,120,113 ₪.

במסגרת האישום השני מדובר בחשבוניות פיקטיביות בסך 91,803,848 ₪ כאשר סכום המע"מ הנובע מהן הינו 12,662,600 ₪.

באישום השלישי מדובר בחשבוניות פיקטיביות על סך 132,202,253 ₪ כאשר סכום המע"מ הנגזר מהן עומד על סך של 18,234,793 ₪.

באישום הרביעי נטען, כי הוצאו חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של 391,589,560 ₪, כאשר סכום המע"מ הנובע מהן הוא 54,012,353 ₪.

באישום החמישי נטען, כי הוצאו המחאות על-סך 37,316,220 ₪ הנחזות להיות בכזב כתשלום בגין חשבוניות פיקטיביות, ובכך מדובר בביצוע פעולות ברכוש אסור, בניגוד לחוק איסור הלבנת הון.

באישום השישי מדובר בהתחמקות מתשלום מס בסכום של כ-4 מליון ₪.

באישום השביעי מיוחסת לעורר הוצאת חשבוניות פיקטיביות על סך 1,319,776,180 ₪, כאשר סכום המע"מ בגינן הינו 182,036,716 ₪.

הליכים קודמים

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעצור את העורר עד לתום ההליכים במשפטו.

בדיון שהתקיים ביום 27.7.2012, הגיעו הצדדים לידי הסכמה, לפיה ישוחרר העורר לחלופת מעצר והתבקש תסקיר מעצר בעניינו.

4.

בתסקיר מיום 1.8.2012, נאמר כי העורר הוא כבן 57, נשוי ואב לשמונה ילדים, ומתגורר בעיר בני ברק.

על רקע מאפייני העבירות בהן נחשד העורר, הבעייתיות בהתנהגותו, עמדותיו האישיות וקשייו להציב גבול להתנהגותו במישורים שונים, העריך שירות המבחן כי קיים סיכון לביצוע עבירות דומות, נוספות.

עם זאת, הומלץ לשחררו לחלופת מעצר, קרי, מעצר בית בביתו של תושב בני ברק וכן הומלץ על שלושה מפקחים נוספים, שאינם מבני משפחתו של העורר. כמו כן, הומלץ לאשר את רעייתו של העורר ואת בנו כמפקחים נוספים.

אשר לרעייתו של העורר נאמר, כי מדובר בעקרת בית, המקדישה זמן רב לסיוע לנזקקים. היא מתייחסת בחומרה להתנהגותו הבעייתית של בעלה והיא חשה כלפיו " תחושת כעס, אכזבה ופגיעה משמעותית באמון שנתנה בו לאורך השנים ". היא לא היתה ערה, עד למעצרו של בעלה, לבעייתיות שבהתנהגותו, ולדעת שירות המבחן היא " תוכל להשתלב ביישום הפקוח ".

5.

התקיימו דיונים בפני שופטים שונים בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ובסופו של דבר שוחרר העורר למעצר בית, כמומלץ על-ידי שירות המבחן, וכל המפקחים המוצעים אושרו, למעט רעייתו של העורר.

כתנאי לשחרורו, העורר הפקיד ערבויות כספיות נכבדות, הוטל עיקול על נכסים שונים השייכים לו וגם המפקחים חוייבו לחתום על ערבות צד ג', בסכומים ניכרים.

6.

הסוגיה היחידה, שלגביה לא התקבלה המלצת שירות המבחן, נוגעת להמלצה לצרף את רעייתו של העורר לרשימת המפקחים.

7.

ההחלטה האחרונה בעניין זה, שעליה הוגש הערר, ניתנה ביום 28.10.2012, על ידי כב' השופט צ' קאפח .

הרקע לבקשה הנוספת לאישורה של הרעייה כמפקחת, בנוסף ליתר המפקחים, הוא נישואי בנו של העורר ביום 4.11.2012. כמקובל בעדה החרדית, עליה נמנה העורר, מתקיים אירוע של שבת חתן לפני החתונה ונערכים לבני הזוג וליתר הקרואים שבעה ימי משתה.

בנסיבות אלה, התבקש בית המשפט, על-מנת למנוע כלימה מהחתן ובני משפחתו, לאשר את הרעייה כמפקחת, אשר תלווה את בעלה באשר ילך, בתקופת החתונה ובאירועים הכרוכים בה.

8.

כב' השופט קאפח אישר את כל בקשותיו של העורר באשר לסידורי החתונה, אך דחה את הבקשה להוסיף את רעייתו כמפקחת. לעניין זה, מצא כב' השופט קאפח טעם רב בדברי המאשימה, לפיהם העבירות בוצעו בבית המגורים של העורר ו" לא מן הנמנע הוא כי אשת [העורר – א.ש.] עצמה את עיניה נוכח המתרחש ". לגישת בית המשפט, אישורה של הרעייה כמפקחת " יהיה בבחינת הצבת מכשול בפני עיוור ".

הערר על החלטת כב' השופט צ' קאפח

9.

בערר שהוגש על החלטתו של כב' השופט קאפח נטען, כי הבקשה להוסיף את רעייתו של העורר כמפקחת, נעוצה ברצונו " שלא להוסיף טרחה על טרחתם של מפקחיו ולקחתם עימו לנסיעות המיוחדות שאישר בית משפט קמא לצורך סידורי החתונה התכופים ובעיקר למפגשים עם בני משפחת הכלה באשדוד, המחייבים לינה בבית המשפחה בשל קדושת השבת ".

ועוד נטען, כי מדובר בנסיבות מיוחדות ורגישות, במסגרתן מתבקש מינויה של רעיית העורר כמפקחת, ולו באופן זמני.

קיים חשש ממשי, כי אם ילווה העורר על-ידי מפקח שאינו נמנה על בני משפחתו, באירועים משפחתיים מצומצמים במהלך שבוע החתונה, עלול הדבר להעמיד את העורר ורעייתו במבוכה, ולחשוף את קלונו בפני הכלה והוריה.

10.

במהלך הטיעון בפניי, הוגש לעיוני מכתבו של הרב צבי ביאליסטוצקי, אשר התייחס לתפקידי ההורים המובילים את בנם לחופה, ובעיקר כשמדובר בחתן שהוא " נין ונכד לגדולי האדמורי"ם מגזע קאצק סוקולוב וגור ". לדברי הרב, הורי החתן והכלה הם השושבינים הבלעדיים ו" אין זה מן הראוי ולא מקובל, שישתתף מישהו זר בפגישות פרטיות אלו, אפילו לא מבני המשפחה הקרובים למעט ההורים ".

11.

לפיכך, התבקשתי לקבל את הערר ולאשר את רעיית העורר כמפקחת, ולו בתקופת החתונה.

תגובת המשיבה

12.

המשיבה מתנגדת לבקשה, ולטענתה אין מקום לאשר את רעיית העורר כמפקחת, מאחר שלא יהיה בכך כדי לאיין את מסוכנותו של העורר.

המדובר בכתב אישום שבגדרו יוחסו לעורר עבירות חמורות והוצאת כספים מקופת המדינה, בסכומים המגיעים לכדי 200 מליון ₪.

לעורר הרשעה קודמת בעבירה של שיבוש מהלכי חקירה, עבירה שנותרה לאחר זיכויו בבית המשפט העליון מעבירות של סיוע לביצוע עבירות מרמה וזיוף (ע"פ 4354/08 מדינת ישראל נ' רבינוביץ (לא פורסם, 22.4.2010)).

עוד נטען, כי העורר יכול להיות מלווה על-ידי בנו, שגם הוא נמנה על קבוצת המפקחים. לפיכך, התבקשתי לדחות את הערר.

דיון והכרעה

13.

לאחר שעיינתי בערר ובטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה, לא בלי היסוס, כי יש מקום לקבל את הערר ולאשר את רעיית העורר כמפקחת זמנית, בין התאריכים 1 – 11 נוב' 2012, על-מנת שתלווה את העורר ותפקח עליו בתקופת החתונה.

14.

כזכור, המליץ שירות המבחן להוסיף את רעייתו של העורר לרשימת המפקחים, תוך שנאמר כי היא לא היתה מודעת למעשיו של בעלה, והיא אף נוטרת לו על כך.

אכן, בית המשפט אינו מחוייב לקבל את המלצות שירות המבחן, למרות ההערכה לעבודה המקצועית והחשובה של השירות (ראו, לעניין זה, ע"פ 9044/11 מדינת ישראל נ' אלמליח (לא פורסם, 12.3.2012); ע"פ 3472/11 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.11.2012); ע"פ 5024/12 מסעאד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.10.2012)).

ואולם, סבורני כי על רקע הנסיבות המיוחדות שתוארו במקרה דנן, והקשיים הניצבים בפני העורר, אם יאלץ להיות מלווה, בתקופת החתונה, על-ידי אדם זר, לא יהיה זה מופרך להענות לבקשה.

15.

בית משפט זה עמד על הבעייתיות הכרוכה בפיקוחם של בני משפחה מדרגה ראשונה של מי שמצוי במעצר בית (ראו, למשל, בש"פ 7602/04 מדינת ישראל נ' אטבו אלהווא (לא פורסם, 17.8.2004).

ואולם, הזדמן לי להביע את דעתי כי " אין מקום לקביעה גורפת, לפיה קיים 'קושי מובנה' או 'ניגוד אינטרסים', כל אימת שמדובר בהורים של נאשם, המתבקשים לשמש כערבים או כמפקחים " (בש"פ 6003/12 סלע נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.8.2012)). כל מקרה יידון לגופו ולנסיבותיו המיוחדות, והדברים שנאמרו לגבי הוריו של הנאשם יפים, גם כאשר עסקינן בבני משפחה אחרים מדרגה ראשונה.

16.

במקרה זה סברתי כי לא יגרם נזק של ממש, ואינני מעלה על דעתי כי העורר יהין לפנות לפעילות עבריינית דווקא בימי השמחה של נישואי בנו עם בחירת ליבו, ולפיכך הנני מקבל חלקית את הערר ומורה כי רעיית העורר תשמש כמפקחת, על כל המשמעויות שיש לדבר, בתקופה שבין 1 – 11 נובמבר 2012.

17.

רעיית העורר תחתום על ערבות צד ג' על סך 150,000 ₪ במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו עד ליום א', 4.11.2012, שעה 12:00, על-מנת להבטיח את קיום התחייבויותיה כמפקחת, עד ליום 11.11.2012 (כולל).