בש"פ 7988/03 חיים זאדה נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין לפני בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בעבירות של הפרת הוראה חוקית, איומים והסגת גבול. המדינה ביקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים, ולאחר סידרת הליכים לא קצרה הורה בית-משפט השלום לשחררו ממעצרו בתנאים מגבילים אלה ואחרים. המדינה עררה על ההחלטה. בבית-המשפט המחוזי נתהפכה הקערה על פיה ובית-המשפט החליט לעצור את העורר עד תום ההליכים. על החלטה זו האחרונה הערר שלפני.

ואלה עיקרי הדברים שלעניין: העורר היה נשוי למתלוננת ולימים נתגרשו זה מזה. למרות זאת המשיך העורר להתגורר בדירה אחת עם המתלוננת. ביום 9.7.03, ולבקשת המתלוננת, ציווה בית-משפט השלום בראשון-לציון צו - לאחר שמיעת המתלוננת והעורר - ולפיו נאסר על העורר להתקרב לבית שבו מתגוררת המתלוננת, או למתלוננת עצמה בכל מקום שבו תהיה, ברדיוס של 350 מטר. כן נאסר על העורר ליצור קשר כלשהו, ישיר או עקיף, עם המתלוננת, או להטריד את המתלוננת בכל דרך שהיא.

כדברו של כתב האישום (בצירוף לפרטים נוספים הבאים בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי), כבר למחרת היום, ביום 10.7.03, איים העורר לפגוע במתלוננת באומרו לה "שזה ייגמר באסון". למחרת היום, ביום 11.7.03, בשעה 1:00 בבוקר או בסמוך לכך, בא העורר אל בית הורי המתלוננת וסכין בידו והחל צועק לילדיו שהיו במקום כי ייצאו החוצה. המתלוננת קראה למשטרה והעורר נמלט מן המקום בטרם הגיעו השוטרים. ואולם משעזבו השוטרים את המקום, חזר העורר. יום אחד נסעה המתלוננת למשטרה כדי להתלונן על העורר והעורר נסע אחריה ברכב ואיים עליה באומרו לה "שלא תיכנס למשטרה" ו"שזה ייגמר באסון". כן איים העורר על המתלוננת, באמצעות מכשיר הפלאפון, כי ירצח אותה ויתאבד. שיחת טלפון מעין זו חזרה על עצמה כמה וכמה פעמים.

בית-המשפט המחוזי קבע כי העורר אדם הוא שרמת סיכון גבוהה ביותר נשקפת ממנו, אשר-על-כן אין מקום לשחררו ממעצר. העורר אדם אובססיבי הוא באשר לגרושתו-חברתו - התנהגותו כלפיה מוסברת, בין השאר, בכך שהיו לה קשרים אישיים עם חברו - והמתלוננת פוחדת שמא עלול הוא לעשות לה רע. עוד ייאמר כי לעורר אישיות בעייתית, בעבר היה מאושפז במחלקה פסיכיאטרית ואף היו ניסיונות אובדניים. בית המשפט המחוזי קבע כי רואה הוא מחובתו להגן על שלומה של המתלוננת, על משפחתה ועל העורר עצמו, ומטעמים אלה החליט לעצור את העורר עד תום ההליכים.

בעררה לפני טענה עורכת-הדין בן-שבת כי אין לחשוש מן העורר ולו משום שחלופת המעצר - חלופת מעצר ראויה היא. העורר, כך טענה, אדם נורמטיבי הוא לכל דבר ועניין: מעולם לא היה במעצר, והמשך החזקתו במעצר עלול להזיק לו במאוד. בנסיבות העניין הכוללות אין זה ראוי להמשיך ולהחזיק את העורר במעצר, ויש לשחררו לחלופת מעצר כפי שהוצעה.

להשלמה נוסיף כי בפני בית המשפט, כך אף לפני, הונחו שלוש חוות דעת של שירות המבחן, וניתנת אמת להיאמר כי חוות דעת אלו אין בהן כדי לעודד החלטה על שיחרורו את העורר ממעצר. חוות הדעת מתארות את העורר כקנאי למתלוננת, ולפי התרשמות קצין המבחן העורר הוא אדם בעל רמת סיכון גבוהה כלפי המתלוננת וכלפי עצמו. לסופה של חוות הדעת השלישית כותב שירות המבחן כי מתלבט הוא באשר להמלצה בשל הסיכון שעלול העורר להוות לגרושתו ובעיקר לעצמו.

עיינתי במסמכים שהונחו לפני, ולאחר ששמעתי את טיעוני באות-כוח בעלי-הדין לא נמצאה לי עילה להתערב בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי. העורר אינו עבריין במובנו הרגיל של מושג זה, ואולם התנהגותו מעידה עליו כי מסוכן הוא ביותר למתלוננת. אכן, מעשיו של העורר הוכיחו כי יצריו שולטים בו וכי אין הוא יכול לעמוד בפני קינאתו הרבה למתלוננת. שמעתי את העורר עצמו. בדבריו הודיעני העורר כי החליט לנתק את עצמו מן המתלוננת וכי לא עוד יעשה דבר להטרידה. קשה לי לקבל התחייבות זאת בשים לב למעשיו של העורר בעבר, והסיכון הנשקף למתלוננת רב הוא מכדי שאורה על שיחרורו של העורר ממעצר.

בשים לב לאמור, אני מחליט לדחות את הערר.

דבר אחרון: עיון במסמכים שהונחו לפני מלמדני כי עניינו של העורר עלה ובא לפני לא פחות מאשר שישה שופטים בבית-משפט השלום תל-אביב-יפו, ושישה אלה - כל אחד מהם בזמנו- החליטו החלטות אלו ואחרות. ההחלטה הראשונה ניתנה בידי סגן הנשיא השופטת הדסי-הרמן ביום 16.7.03; ההחלטה השנייה ניתנה בידי השופטת רחל גרינברג ביום 24.7.03; ההחלטה השלישית ניתנה בידי השופטת גיליה רביד ביום 6.8.03; ההחלטה הרביעית ניתנה בידי השופט רוזן ביום 14.8.03; ההחלטה החמישית ניתנה בידי השופטת מרים דיסקין ביום 18.8.03; ההחלטה השישית והאחרונה ניתנה בידי השופטת יהודית אמסטרדם ביום 24.8.03. לא אוסיף על תיאור זה אלא אבקש כי החלטתי זו תעלה ותבוא לפני נשיאת בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו.

הערר נדחה.

היום, י"ב באלול תשס"ג (9.9.2003).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03079880_G01.doc הג

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il