בש"פ 8041/03 משה שמואל נ. מדינת ישראל

העוררים עומדים לדין לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה, בצוותא-חדא עם נאשם שלישי, בעבירות רבות של גניבת כרטיסי חיוב, הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות, התחזות לאחר, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע עבירות אלו. עם הגשת כתב האישום הורה בית-המשפט על מעצרם עד תום ההליכים ועל החלטה זו הערר שלפני.

ניתנת אמת להיאמר שאוכל להוסיף אך מעט על החלטתו של כב' השופט רזי אשר החליט לעצור את העוררים עד תום ההליכים. הכל מסכימים כי עבירות רכוש כאלו עבירות שעברו העוררים (לכאורה) אינן מקימות, באשר הן, עילה למעצר. ואולם, מקום שעבירות רכוש כעבירות שהעוררים נאשמים בהן בוצעו באורח שיטתי או בהיקף ניכר או תוך התארגנות או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עשויה שתקום עילת מעצר באשר ביצוע העבירות מסכן את בטחון האדם ואת בטחון הציבור. השאלה אם נתקיימו נסיבות מיוחדות אלו שאלה היא להכרעתו של כל מקרה ומקרה לגופו, ולא הרי מקרה אחד כהרי מקרה אחר. ראו והשוו בש"פ 5431/98 פרנקל וריביץ (מפי השופטת ביניש) ובש"פ 7026/00 אבו סולב . ענייננו שלנו נופל בתוככי אותם מקרים מיוחדים המקימים עילה למעצר. מספרם הרב של מעשי הרמאות, השיטתיות שבה בוצעו המעשים והקשר שבין העוררים ביניהם לבין עצמם, כל אלה העלו את עבירות הרכוש לדרגה המצדיקה קימומה של עילת מעצר בגין מסוכנות.

בא-כוח העוררים טוען נגד החלטתו של בית-משפט קמא אשר לא הסכים לאפשר לעוררים חלופת מעצר תחת מעצר, אולם גם על כך אין לבוא עימו בריב. חלופת מעצר תינתן בצומת המקיים שלושה אלה: עבירה הראויה, בנסיבות העניין, כי תינתן בגינה חלופת מעצר; נאשם שניתן לתת בו אמון כי ישכיל להקפיד על תנאי שחרור בערובה; ומפקחים או משגיחים למיניהם שניתן ליתן בהם אמון בכך שיקפידו לפקח ולהשגיח על מי ששוחררו ממעצר. בענייננו שלנו נעדר היסוד השני: מעשיהם של העוררים מלמדים עליהם כי אין לתת בהם אמון ומכאן כי אין לשחררם לחלופת מעצר.

הערר נדחה.

היום, י"ג באלול תשס"ג (10.9.2003).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03080410_G01.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il