בש"פ 8125/20 נאור שחר נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתיק משטרה מס׳ 30153889743 מבית משפט השלום לתעבורה אילת לבית משפט השלום לתעבורה ירושלים .

2.

כתב האישום מייחס למבקש עבירה לפי תקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (נהיגה במהירות העולה על המהירות המרבית המותרת). המבקש טוען כי הוא מטפל בקשיש המתגורר בירושלים וכי יהיה לו קשה להגיע לבית משפט השלום לתעבורה אילת בשל המרחק הרב אשר מפריד את מקום עבודתו מבית משפט זה, וכן מכיוון שהוא ישן בבית הקשיש לצורך מתן טיפול רפואי. הכבדות אלו חפץ המבקש לחסוך מעצמו, מטעמים מובנים .

3.

כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 24.1.2021, שעה 09:00. המבקש כופר באשמה וברצונו לקיים הוכחות בתיק .

4.

סבורני כי דין הבקשה להידחות.

5.

כפי שנקבע בבש"פ 6395/18 ויין נ. מדינת ישראל (12.9.2018), במשפטי תעבורה אין מקום להעברת דיונים אשר מצריכים את עדותו של שוטר תעבורה. העברה במקרים אלו תותר רק בהתקיים נסיבות חריגות של ממש, והדברים הוסברו בבש"פ 6395/18 הנ"ל .

6.

במקרה דנן, נסיבות חריגות אינן מתקיימות. הקושי שעליו הוא מצביע, על אף שאין להקל בו ראש, אינו חריג במידה המצדיקה סטייה מהכלל האמור. כפי שהוסבר בבש"פ 6395/18 הנ"ל, קשיים כאלה אינם מצדיקים פגיעה ביעילות עבודתם של שוטרי תעבורה ושל בתי המשפט לתעבורה .

7.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.