בש"פ 8202-22 בש"פ 8202-22

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתק"ח 48201-07-22 מבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה לבית משפט השלום לתעבורה באילת.

2.המבקשת טוענת כי היא מתגוררת באילת וכי יקשה עליה להגיע לבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה בשל העלויות הכספיות הכרוכות בכך, וכן בשל נסיבותיה המשפחתיות.

3.כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 6.3.2023 והמבקשת הודיעה כי בכוונתה לכפור במיוחס לה בכתב האישום.

4.דין הבקשה להידחות.

5.על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)). עניינה של המבקשת לא בא בגדרם של מקרים חריגים אלה.

6.בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותה של המבקשת על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

בשולי ההחלטה יצויין, כי מקומה של הבקשה לדחיית הדיון הוא לפני הערכאה הדיונית.