פרטי ההליך
החלטה בתיק בש"פ 8278/23
בבית המשפט העליון
בש"פ 8278/23
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה להארכת מעצר
לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
בשם המבקשת:
עו"ד גל הרניק-בלום
בשם המשיב:
עו"ד רועי בלכר; עו"ד גיא
זאבי; עו"ד מעין כפיר שני
החלטה
1.לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) – וזאת, בתשעים ימים החל מיום 28.11.2023, או עד למתן פסק דין בתפ"ח (מחוזי תל אביב-יפו) 67434-02-23 (להלן: ההליך העיקרי), לפי המוקדם.
2.העבירות אשר מיוחסות למשיב בכתב האישום שהוגש נגדו בהליך העיקרי, וההליכים הקודמים, מפורטים בהחלטת השופטת ג' כנפי-שטייניץ בבש"פ 5368/23 פלוני נ' מדינת ישראל (30.7.2023). איני רואה סיבה לשוב ולפרט עובדות אלה. די אם אציין כי המשיב מואשם בחמישה מעשי אינוס ובעבירה אחת של מעשה סדום, שלטענת המדינה בוצעו בחמש מתלוננות שונות, וכי קיים אימות לכאורה לאמור בכתב האישום.
3.באשר להתקדמות ההליך העיקרי, או ביתר דיוק, לאי-התקדמותו – מצב הדברים אינו משביע רצון, בלשון המעטה. בעלי הדין טרם השלימו את הליכי הגילוי לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ), ובשל מצב החירום השורר במדינה התיק נקבע לתזכורת – רק לתזכורת – אשר תתקיים ביום 3.12.2023. המדינה מייחסת חלק מהאשמה לעיכוב שנגרם לחילופי הסניגורים, אולם להאשמה זו אין בסיס. ברי הוא, כי מה שגרם ומוסיף לגרום לעיכוב הוא הליכי הגילוי שכאמור טרם הושלמו לנוכח מחלוקות שנתגלעו בין בעלי הדין. לפי התרשמותי, חלק ממחלוקות אלו, ואולי אף חלקן העיקרי, קשור לשאלה האם החומרים המבוקשים על ידי ההגנה הם בגדר "חומר חקירה" בר-גילוי, כמשמעו בסעיף 74 לחסד"פ, או שמא מדובר בראיה חסויה או בראיה שבאה בגדרו של סעיף 108 לחסד"פ; והדברים ידועים.
4.כתב האישום מונה 55 עדים – חלקם עדים טכניים – ובכפוף למצב החירום אשר נכפה על כולנו ביום 7.10.2023, איני רואה שום סיבה מוצדקת לעיכוב כאמור. המדינה סבורה כי אין לייחס לה כל אשמה בקשר לעיכוב, ואני נוטה להסכים עמה. יחד עם כך, המשיב אינו אמור לשלם את מחיר העיכוב, שאינו אחראי לו, בתקופת מעצר ארוכה, בעודו חוסה בצלה של חזקת החפות.
5.בהתחשב בכך שעסקינן בבקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב אשר מוגשת לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, ולנוכח העובדה שהמתלוננות טרם מסרו את עדויותיהן – אין מנוס מקבלת בקשתה של המדינה בעת הזאת. אולם, אין להתעלם מכך שההליך העיקרי עתיד להימשך זמן רב, כאשר המדינה אינה מציגה לפנינו תכנית סדורה לקידומו.
6.בנסיבות אלה, סבורני כי בטרם תוגש בקשה נוספת להארכת מעצרו של המשיב בגדרו של סעיף 62 לחוק המעצרים, מן הדין לדאוג לכך ששירות המבחן יכין תסקיר עדכני במסגרתו תיבחן האפשרות להעביר את המשיב למעצר בפיקוח אלקטרוני, מחוץ לכלא, תחת פיקוח אנושי הדוק בכל שעות היממה, ללא חלונות התאווררות, ובכפוף לתנאים מגבילים אשר יכללו, בין היתר, הפקדה כספית משמעותית, ערבות צד ג' בסכום משמעותי, איסור על יציאה מן הארץ ואיסור מגע עם עדים. תסקיר כאמור יוגש לבית המשפט המחוזי, והמשיב יהא רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לעיון חוזר במסגרתה תיבחן החלופה כאמור – כל זה מבלי לטעת ציפיות אצל המשיב, ובכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי, אשר יחליט בבקשה כחוכמתו בהתחשב במכלול הנתונים. טענות הצדדים תהיינה שמורות להם.
7.בכפוף לאמור בפסקה 6 לעיל, אני נעתר אפוא לבקשת המדינה ומאריך בזאת את מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 28.11.2023, או עד למתן פסק דין בהליך העיקרי, לפי המוקדם.
ניתנה היום, י'
בכסלו התשפ"ד (23.11.2023).
ש ו פ ט