בש"פ 1437-24 בש"פ 1437-24

1.לפניי בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) החל מיום 25.2.2024 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 67434-02-23 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

רקע והליכים קודמים

2.ביום 28.2.2023 הוגש נגד המשיב כתב אישום, המייחס לו חמש עבירות של אינוס שלא בהסכמה חופשית ובמצב המונע הסכמה חופשית לפי סעיפים 345(א)(1) ו-345(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן עבירה אחת של מעשה סדום לפי סעיף 346(ב) לחוק העונשין, בנסיבות סעיפים 345(א)(1) ו-345(א)(4) לחוק העונשין. תיאור המעשים בכתב האישום פורטו בהרחבה בהחלטות קודמות של בית משפט זה בעניינו של המשיב (ראו: בש"פ 5368/23; בש"פ 8278/23 ובש"פ 790/24), ולא ראיתי לשוב עליהם. בתמצית, אציין כי על פי המתואר בכתב האישום, בין השנים 2021-2016, ביצע המשיב מעשי אינוס בחמש מתלוננות ומעשה סדום באחת מהן (להלן: המתלוננות), באופן מתוחכם ושיטתי, באמצעות שימוש בסם שהשפיע על מצבן התודעתי, אשר החדיר למשקאות שהגיש להן.

3.בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו (מ"ת 67241-02-23). בהחלטתו, קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה למספר מהאישומים המיוחסים למשיב. לבקשת המשיב, הוגש תסקיר מעצר בעניינו, אשר המליץ על מעצרו בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט המחוזי דחה את המלצות התסקיר הנ"ל והורה על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח. זאת, בשל חוסר הלימה העולה בין המתואר בתסקיר האמור לבין החומר הראייתי. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי קמות בעניינו של המשיב עילות מעצר של מסוכנות; חשש לשיבוש הליכי משפט וחשש להתחמקות מהליכי שפיטה – אשר מצדיקות את מעצרו מאחורי סורג ובריח. ערר שהגיש המשיב על החלטה זו, נדחה ביום 30.7.2023 על-ידי בית משפט זה (בש"פ 5368/2, השופטת ג' כנפי-שטייניץ).

בחלוף הזמן, הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. הבקשה התקבלה על-ידי השופט א' שטיין ביום 23.11.2023 (בש"פ 8278/23). לצד האמור, נקבע כי לנוכח התארכותו הצפויה של ההליך, ראוי שיוגש תסקיר מעצר עדכני בעניינו של המשיב – אשר יבחן את היתכנות העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני – טרם הגשת בקשה שניה להארכת מעצרו; וכי במסגרת בקשה לעיון חוזר שיגיש המשיב, יכריע בית המשפט המחוזי בעניין הנ"ל על-פי שיקול דעתו, ובשים לב למכלול הנתונים.

תסקיר מעצר הוגש כאמור לבית המשפט המחוזי ביום 13.12.2023, ובו הומלץ בשנית על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני. בהמשך לכך, הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר. בית המשפט המחוזי הורה על הגשת תסקיר משלים שיוגש לאחר ששירות המבחן ישוחח עם המתלוננות. ביום 15.1.2024 הוגש התסקיר המשלים, שבגדרו הבהיר שירות המבחן כי הוא נמנע מלשוחח עם המתלוננות משיקולים מקצועיים שפורטו על ידו. לנוכח הבהרה זו, קבע בית המשפט המחוזי כי אין בידיו אלא לקבל את עמדת המתלוננות שהוגשה בכתב לעיונו, שלפיה הן מתנגדות למעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני. בהמשך לאמור, ביום 24.1.2024, דחה בית המשפט המחוזי את בקשתו של המשיב לעיון מחדש בהחלטת המעצר, וקבע, בין היתר, כי קמה בעניינו של המשיב עילת מעצר של "הדחה בחקירה", שכן עולה חשש ממשי כי "שחרורו של המבקש יקל עליו להפעיל לחצים על המתלוננות" באופן שעשוי להוביל להדחתן מהתייצבות למשפט. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי מסוכנותו של המשיב נותרה כפי שהייתה לנוכח נסיבות ביצוע המעשים לכאורה; וכי לא ניתן לשלול את קיומה של עילת ההימלטות מהדין, לנוכח שהותו של המשיב במשך תקופה ארוכה בחו"ל לאחר פרסום האישומים כנגדו, ובהתחשב במצבו הכלכלי, שעשוי לאפשר זאת פעם נוספת. לבסוף, העיר בית המשפט המחוזי ביחס לקצב התקדמות ההליך, כי לא צפוי עיכוב בשמיעת עדותן של המתלוננות – המהווה "אבן הנגף" לשחרור המשיב. ערר שהגיש המשיב על ההחלטה הנ"ל, נדחה אך לאחרונה, ביום 18.2.2024, על-ידי בית משפט זה (השופט ד' מינץ (בש"פ 790/24). בהחלטתו, ציין בית המשפט כי אין בחלוף הזמן לכשעצמו כדי להפיג את המסוכנות הנשקפת מן המשיב, או את החשש שישפיע על המתלוננות וידיח אותן ממתן עדות בבית המשפט.

הבקשה שלפניי

4.בבקשתה, טוענת המבקשת כי קמות בעניינו של המשיב עילות מעצר של מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, בשל המעשים המיוחסים לו; ושל חשש לשיבוש הליכי משפט, הדחת עדים והימלטות מהדין לפי סעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים. זאת, כפי שעולה ממצבו הכלכלי של המשיב; מעונש המאסר המשמעותי הצפוי לו אם יורשע; ובשל עזיבתו את הארץ לתקופה ממושכת לאחר פרסום האישומים נגדו. עוד מטעימה המבקשת, בין השאר, כי מעצר בפיקוח אלקטרוני של נאשמים בעבירות מין מהווה החריג לפי ההלכה הפסוקה.

5.בדיון שהתקיים לפניי ביום 20.3.2024, התנגד המשיב להמשך מעצרו מאחורי סורג ובריח. נטען, בעיקרו של דבר, כי התמשכות ההליך העיקרי, הנלמדת מכך שטרם החלה שמיעת העדים חרף חלוף למעלה משנה ממועד הגשת כתב האישום – מחייבת את מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני; וכי על-סמך התסקירים השונים שהתקבלו בעניינו – יש במעצרו בפיקוח אלקטרוני כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו.

דיון והכרעה

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, ושמעתי את טענותיהם של באי-כוח הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

7.מסוכנותו של המשיב נמצאת ברף העליון, זאת, מעצם טיבן של העבירות המיוחסות לו, מריבוי המעשים שנפרשו על-פני תקופה ארוכה, ובוצעו כלפי מתלוננות שונות, וכן מאופן ביצועם. זאת ועוד, ושמא העיקר, כפי שציין בית המשפט המחוזי, עולה בענייננו חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט ולהשפעה פסולה על המתלוננות טרם העדתן. זאת, כפי שנלמד מעמדת המתלוננות שהוגשה כאמור לבית המשפט המחוזי, שלפיה, אם המשיב ייעצר בפיקוח אלקטרוני, קיימת אפשרות שהוא ישפיע על עדותן – בין בעצמו בין על-ידי מקורביו. לפיכך, ומשטרם העידו המתלוננות, די בחשש האמור כדי להותיר את המשיב במעצר מאחורי סורג ובריח, למצער, עד לאחר שמיעת עדותן של המתלוננות.

8.עוד אציין בהקשר זה, כי אין בהמלצת שירות המבחן להורות על מעצרו של המשיב באיזוק אלקטרוני כדי לשנות ממסקנה זו, שכן, כידוע, חרף החשיבות הנודעת לתסקיר המעצר, בית המשפט אינו כבול להמלצותיו (ראו, מני רבים: בש"פ 1620/24 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 6 (20.3.2024); בש"פ 3352/20 מדינת ישראל נ' פלוני, פס' 19 (21.6.2020)). עוד יש לזכור, כי שירות המבחן נמנע מלשמוע את קולן של המתלוננות, ויש בכך כדי להשליך על מסקנתו, זאת, במיוחד בהינתן החשש הממשי להשפעה על עדותן, כמפורט לעיל.

9.אשר לקצב התקדמות ההליך – אכן, יש להצר על הקצב האיטי שאינו משביע רצון. ואולם, כידוע – שיקול זה הוא אך אחד מבין מכלול השיקולים שיש לאזן ביניהם במסגרת בקשה להארכת מעצר (ראו, למשל: בש"פ 3847/18 מדינת ישראל נ' דסוקי, פס' 11 (22.5.2018); בש"פ 905/24 מדינת ישראל נ' אלקיעאן, פס' 12 (20.2.2024); בש"פ 5218/22 מדינת ישראל נ' חלאף, פס' 7 (17.8.2022)). לצד האמור, ראוי להדגיש כי נכון להיום, נקבעו בהליך העיקרי מספר מועדים קרובים לשמיעת עדויות המתלוננות.

10.מכל האמור עולה כי בשלב זה, באיזון הכולל בין זכותו של הנאשם לחירות לבין שמירה על ביטחון הציבור ותקינות ההליך הפלילי, נוטה הכף לעבר האינטרס הציבורי.

11.אשר על כן, אני נעתרת לבקשה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 25.2.2024 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 67434-02-23 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.