בש"פ 8741/20 פלוני נ. פלוני

1.

בית הדין השרעי בנצרת (להלן: בית הדין ) הביא לידיעתי כי ביום 14.12.2020 הטיל על הנתבע בהליך שבכותרת קנס כספי שישולם לאוצר המדינה, וזאת בשל הפרת הנתבע את פסק דינו של בית הדין מיום 18.11.2019 (תיק מס' 2019/3149) (להלן: פסק הדין ) שבו נקבע כי הוא מחוייב למסור את בתם הקטינה של הצדדים לתובעת. בהחלטה נקבע כי הקנס, בסך 1,000 ש"ח, יוטל על הנתבע בגין כל הפרה עתידית של פסק הדין וזאת מכוח סעיף 7א(א) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז – 1956 (להלן: החוק ). בנסיבות אלו, הוריתי לצדדים להליך, כמו גם ליועץ המשפטי לבתי הדין השרעיים (להלן: היועץ ), למסור את התייחסותם להחלטת בית הדין מיום 14.12.2020.

2.

בתגובתו, ציין הנתבע כי לא הייתה לו כל כוונה לבזות את בית הדין וכי מאז ומתמיד קיים את החובות השונות שהוטלו עליו בהחלטות בית הדין. הנתבע הוסיף וציין כי הסיבה שהפר את פסק הדין נבעה מהיעדר תקשורת בינו ובין התובעת ולנוכח דאגתו ממצבה של הקטינה. לבסוף ציין הנתבע כי הוא התחייב בפני בית הדין, במעמד הדיון מיום 14.12.2020, כי יפעל מעתה בהתאם לפסק הדין ועוד הוא ביקש כי נוכח מצבו הכלכלי הקשה לא יוטל עליו כל קנס. התובעת, מצדה, עמדה על הנסיבות שבגינן הוטל על הנתבע הקנס וביקשה כי החלטת בית הדין תיוותר על כנה. היועץ אף הוא סבור כי אין מקום להתערב בהחלטת בית הדין שכן, לגישתו, הקנס סביר ומידתי בנסיבות העניין. היועץ הבהיר כי מדובר בקנס צופה פני עתיד אשר הוטל על הנתבע לאחר שניתנה לו זכות הטיעון והובהר בפניו כי בית הדין נמנע בשלב הזה מנקיטה באמצעים חמורים יותר לצורך ביצוע פסק הדין.

3.

לאחר שעיינתי בהחלטה, בעמדות הצדדים והיועץ, לא ראיתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לבטל את הקנס או לשנותו לקולה כאמור בסעיף 7א(ב) לחוק. כידוע, הטלת סנקציות מכוח החוק הנ"ל נועדה למנוע הפרות עתידיות של ההחלטה השיפוטית הנדונה (בש"פ 7491/18 פלוני נ' פלונית , פסקה 5 (5.12.2018); בש"פ 2975/19 פלוני נ' קבהא , פסקה 3 (22.5.2019)). בענייננו, החלטת בית הדין ניתנה לאחר שהנתבע הודה כי הפר את פסק הדין וכן לאחר שניתנה לו הזדמנות נוספת לקיים את פסק הדין בטרם יחוייב בתשלום הקנס. בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שהקנס צופה פני עתיד ואין בו משום ענישת הנתבע על התנהגותו בעבר, מקובלת עליי עמדת היועץ לפיה הקנס הוטל כדין וכי הוא מידתי וסביר בנסיבות העניין.

אשר על כן, החלטת בית הדין השרעי מיום 14.12.2020 תיוותר על כנה.