בש"פ 2975/19 פלוני נ. רחמה יעקוב קבהא

1.

בית הדין השרעי בבאקה אל-גרביה (להלן: בית הדין ) הביא לידיעתי כי ביום 25.4.2019 חייב את המשיבה בתיק 2019/849 (להלן: המשיבה ) בתשלום 500 ש"ח בעבור כל פעם שלא תקיים את הסדר הראיה שנקבע בין המבקש לבנותיהם המשותפות (להלן: הקטינות ), וזאת מכוח סעיף 7א ל חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956 (להלן: החוק ) . עוד קבע בית הדין בהחלטתו כי הסכומים שישולמו יופקדו בתוכנית חיסכון מיוחדת לטובת הקטינות. כן נקבע כי המשיבה תחויב בהוצאות בסכום של 500 ש"ח.

2.

ההחלטה הועברה לעיוני בהתאם לסעיף 7א(ב) לחוק והצדדים התבקשו להגיש את עמדתם בנוגע אליה. בתגובתה, הבהירה המשיבה כי כיום היא מכבדת את החלטות בית הדין וכי הסדרי הראיה מתקיימים ללא כל חריג, אך הלינה על גובה הקנס שהוטל עליה על ידי בית הדין וטענה כי הוא מכביד עליה כלכלית. המבקש סבור כי אין מקום להתערב בהחלטת בית הדין והוא מוסיף כי לטענתו המשיבה אינה מקיימת את החלטת בית הדין בעניין הסדרי הראיה. היועץ המשפטי לשיפוט השרעי לא מסר את התייחסותו חרף החלטתי מיום 1.5.2019.

3.

לא ראיתי מקום לעשות שימוש בסמכות המסורה לי לפי סעיף 7א(ב) לחוק. כידוע, הליך של הטלת סנקציות מכוח החוק הנ"ל צופה פני עתיד ותכליתו למנוע הפרות של ההחלטה השיפוטית הנדונה (בש"פ 7491/18 פלוני נ' פלונית , פסקה 5 (5.12.2018)). על כן, מ שטענה המשיבה כי הסדרי הראייה מקוימים על ידה וכי היא מצייתת להחלטות בית הדין דומה כי ההליך דנן מתייתר. לכך נוסיף כי טענת המשיבה בעניין יכולתה הכלכלית נטענה באורח כללי ומבלי לתמוך אותה בראיות מתאימות. ככל שקיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לעצם קיום החלטות בית הדין, ההליך דנן אינו האכסניה המתאימה לבירורה של מחלוקת זו, וטענותיהם בהקשר זה בפני הערכאה המתאימה שמורות להם.

אשר על כן, החלטת בית הדין השרעי בבאקה אל-גרביה מיום 25.4.2019 תיוותר על כנה.