פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
בש"פ 8746/20
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערר על
החלטת בית המשפט המחוזי בבאר- שבע בעמ"י 24766-12-20 שניתנה ביום
11.12.2020 על ידי כב' השופטת גאולה לוין
בשם המבקשת:
עו"ד נמרוד אבירם
החלטה
לפניי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטת גאולה לוין ) בעמ"י 24766-12-20 מיום 11.12.2020, במסגרתה התקבל באופן חלקי הערר שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט השלום באילת (כב' השופט מרדכי לוי ) ב מ"י 3252-12-20
מיום 10.12.2020 וקוצרה תקופת מעצרה מ-14 ימים ל-11 ימים.
טענת המבקשת בערר שלפניי היא כי מעצרה הוארך לצורך השלמת האבחון הפסיכיאטרי בעניינה, באופן המנוגד להלכה שנקבעה בבש"פ 92/00 פלוני
נ' מדינת ישראל , פ''ד נד(4) 240 (2000) (להלן: עניין פלוני ), לפיה הצורך לבחון את מצבו הנפשי של אדם שטרם הוגש נגדו כתב אישום אינו מהווה עילה להארכת מעצרו.
לאחר עיון בבקשה ובחומר המצורף לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הלכה היא כי רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שנבחנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי ("ערר בגלגול שלישי") תינתן במשורה, ורק במקרים חריגים בהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים לה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בש"פ 2785/19
יאיר נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (18.4.2019)), וכן כאשר מדובר במקרים נדירים ביותר, בהם שיקולי הצדק מורים על מתן רשות ערעור ( רע"פ 8192/12
עכאשה נ' מדינת ישראל , פסקאות 12-11 (20.11.2012); רע"פ 7572/12
הזייל נ' מדינת ישראל , פסקה 12 (23.10.2012)). סבורני כי המקרה שלפניי אינו נמנה בגדר החריגים הללו.
בא כוח המבקשת סומך את ידיו על קביעתו של בית משפט זה בעניין פלוני , לפיה הצורך לערוך אבחון פסיכיאטרי של חשוד אינו מהווה עילה מספקת להארכת מעצרו לאחר השלמת חקירתו. לפיכך, וכיוון שלטענת בא כוחה של המבקשת חקירתה מוצתה קודם לאשפוזה, לא ניתן לשיטתו להורות עוד על הארכת מעצרה. דא עקא, עיון בהחלטותיהם האמורות של בית המשפט המחוזי ושל בית המשפט השלום נשוא הערר שלפניי, מעלה כי אלה מצאו כי החקירה בעניינה של המבקשת טרם הסתיימה, בהינתן שלא ניתן לחקור אותה בשלב הנוכחי מחמת היותה במצב פסיכוטי. מכאן שהמחלוקת בין הצדדים אינה נוגעת לעיקרון (משנסתיימה החקירה לא ניתן להאריך את תקופת המעצר לצורך ביצוע בדיקה פסיכיאטרית) אלא ליישומו במקרה שלפנינו (האם החקירה הגיעה לכדי סיום). כן הבהיר בית המשפט קמא כי הוא סבור שיש צורך במעצר בתקופת האשפוז הפסיכיאטרי על מנת לאיין את מסוכנות המבקשת. בנסיבות אלה, לא ראיתי בבקשה עניין המצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
נוכח האמור, הבקשה למתן רשות ערר נדחית.
ניתנה
היום, ב' בטבת התשפ"א (17.12.2020).
ש ו פ ט