בש"פ 8749-23 בש"פ 8749-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 8618-02-23 מבית משפט השלום לתעבורה בחיפה לבית משפט השלום לתעבורה במחוז תל אביב.

2.המבקש טוען כי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה בחיפה בשל המרחק ממקום מגוריו, וכן בשל גילו המתקדם ומצבו הרפואי.

3.כעולה מהבקשה ומנספחיה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 18.12.2023 והמבקש הודיע כי בכוונתו לכפור במיוחס לו בכתב האישום.

4.בתגובתה מיום 13.12.2023, הודיעה המשיבה כי היא מתנגדת לבקשה, וטענה כי המבקש לא הוכיח קושי ממשי בניידותו, ולפיכך לא עמד בנטל להראות כי מאזן הנוחות מטה את הכף לטובת קבלת בקשתו.

5.לאחר עיון, דין הבקשה להידחות.

על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018); בש"פ 1846/23 עמרד נ' מדינת ישראל (9.3.2023)). עניינו של המבקש לא בא בגדרם של מקרים חריגים אלה.

6.המבקש צירף לבקשתו צילום מקוטע של "תעודת מקבל סיעוד" מטעם המוסד לביטוח לאומי, שתוקפה אינו ברור. מעבר לכך, לא צורפה תשתית ראייתית המעידה על קושי ממשי ביכולתו של המבקש להתנייד, באופן המטה את הכף לטובת העברת מקום הדיון. זאת, במיוחד שעה שעבירת התעבורה המיוחסת לו בוצעה לכאורה בעיר חיפה, תוך שימוש ברכב. משאלה פני הדברים, ומבלי להקל ראש במצבו הרפואי של המבקש, לא מצאתי כי עניינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים סטייה מכללי הסמכות המקומית.