בש"פ 8752/21 ציון אמיר חן נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתיק משטרה מס׳ 30500499865 מבית משפט השלום לתעבורה אילת לבית משפט השלום לתעבורה תל אביב-יפו או לבית משפט השלום לתעבורה פתח-תקוה.

2.

כתב האישום מייחס למבקש עבירה לפי תקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (עקיפת רכב אחר תוך חציית קו הפרדה רצוף). המבקש טוען כי הוא מתגורר ברעננה וכי יהיה לו קשה להגיע לבית משפט השלום לתעבורה אילת בשל המרחק הרב אשר מפריד את מקום מגוריו ומקום עבודתו מבית משפט זה, וכן מאחר שהוא אב לשלושה ילדים, ביניהם תינוקת. הכבדות אלו חפץ המבקש לחסוך מעצמו, מטעמים מובנים.

3.

כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 23.1.2022, שעה 08:30. המבקש כופר באשמה וברצונו לקיים הוכחות בתיק.

4.

סבורני כי דין הבקשה להידחות.

5.

כפי שנקבע בבש"פ 6395/18 ויין נ. מדינת ישראל (12.9.2018), במשפטי תעבורה אין מקום להעברת דיונים אשר מצריכים את עדותו של שוטר תעבורה. העברה במקרים אלו תותר רק בהתקיים נסיבות חריגות של ממש, והדברים הוסברו בבש"פ 6395/18 הנ"ל.

6.

במקרה דנן, נסיבות חריגות אינן מתקיימות. הקשיים שעליהם מצביע המבקש הם קשיים רגילים ואינם חריגים כלל ועיקר. כפי שהוסבר בבש"פ 6395/18 הנ"ל, קשיים כאלה אינם מצדיקים פגיעה ביעילות עבודתם של שוטרי תעבורה ושל בתי המשפט לתעבורה.

7.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.