בש"פ 8845/08 מדינת ישראל נ. אלי סבג

1.

לפני בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן – חוק המעצרים ), להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, בתשעים ימים נוספים, החל מתאריך 31.10.08, או עד למתן פסק דין בת.פ. 110/08 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

העובדות הצריכות לעניין

2.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים המייחס לו עבירות של ייבוא סם מסוכן שלא כדין (לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג), שימוש במסמך מזויף (לפי סעיף 420 לחוק העונשין, התשל"ז -1977, להלן: החוק ) והתחזות לאחר (לפי סעיף 441 לחוק).

3.

על פי עובדות האישום הראשון בכתב האישום, במהלך חודש דצמבר 2007, פנה המשיב לאדם בשם משה פרונמן (להלן: פרונמן ), בבקשה לסייע לו במימון עסקת ייבוא סמים מסוג MDMA מהולנד לישראל, וכן בבקשה למצוא עבורו בלדר שייסע עימו לבלגיה ויעביר עבורו את הסם מהולנד לישראל. תמורת סיוע זה הבטיח המשיב לפרונמן סכום של 25,000 ש"ח, וכן סכום של 20,000 ש"ח עבור הבלדר שיימצא. בתאריך 8.1.08 יצא המשיב לבלגיה, בשליחותו ובידיעתו של נאשם אחר (להלן :

איפרגן ) שם פגש את משה וייספיש, ששימש כבלדר אשר נשלח מטעמו של פרונמן (להלן: וייספיש ). במהלך שהותו של המשיב בבלגיה העביר לו איפרגן כספים באמצעות אחרים. איפרגן תיאם באמצעות הטלפון פגישה בינו ( איפרגן ) לבין אדם בשם ג'ון , שאמור היה לספק את הסם, וכן העביר לג'ון כספים באמצעות אחרים דרך בנק זר בשם "ווסטרן יוניון". בתאריך 16.1.08 תיאם המשיב עם ג'ון מפגש לאיסוף הסם – בהולנד. לאחר מכן, בתאריך 17.1.08 שלח המשיב את וייספיש במונית- לאסוף את הסמים מג'ון , תוך שהוא מצייד אותו בטלפון סלולארי ובמספר ליצירת קשר עם ג'ון . המשיב חזר לארץ, תוך שהוא מתחזה לאדם אחר ועושה שימוש בדרכון מזויף. לאחר מכן, כאשר קיבל וייספיש את הסמים מג'ון , חזר וייספיש ארצה כאשר הוא נושא עימו מזוודה בה מוסלקים הסמים. עם הגעתו של וייספיש ארצה, יצר עימו המשיב קשר והורה לו לנסוע לביתו של פרונמן בירושלים, על-מנת שיעביר לו את מזוודת הסמים.

על פי האישום השני, במועד שאינו ידוע במדויק, הציעו המשיב ואדם בשם רוני סבאג (להלן: סבאג ), לאדם בשם אבי פרונמן (להלן: אבי ), אשר למד עימם בישיבה בירושלים, להביא עבורם סמים לישראל תמורת עשרות אלפי שקלים חדשים. בתאריך 24.6.07 נסע אבי ביחד עם סבאג לספרד ושהה עימו במלון, ובתאריך 29.6.07 הביא עימו אבי חזרה ארצה – מזוודה ובה 25 ק"ג

סם מסוכן, מסוג שאינו ידוע, אותה קיבל מסבאג . אבי מסר את מזוודת הסמים למשיב בחניה בעיר מודיעין.

בהמשך, בתאריך 24.10.07 נסע המשיב לבלגיה, שם קיבל מאיפרגן מזוודה ובה סם מסוכן, מסוג שאינו ידוע, במשקל של 30 ק"ג .

בתאריך 2.11.07, הביא המשיב את המזוודה עימו ארצה לדירתו בירושלים.

4.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המבקשת את מעצרו עד תום ההליכים של המשיב. בית המשפט המחוזי הנכבד (כב' השופט ר' כרמל ) קיבל בתאריך 21.2.08 את הבקשה וקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב. בהתאם לכך ובהתבסס על סעיף 21(א)(ג)(3) לחוק המעצרים , קבע בית המשפט המחוזי הנכבד כי קמה אף חזקת המסוכנות. בשל חומרת העבירות, והעובדה שהמשיב, במהלך ביצוע העבירות, אף נכנס ויצא מהארץ בדרכון מזויף - דחה בית המשפט קמא את האפשרות לחלופת מעצר, והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

השתלשלות העניינים בתיק העיקרי

5.

ביום 21.2.08 התקיימה הקראת כתב האישום, המשיב לא יוצג באותו מועד, כיוון שעניין ייצוגו מטעם הסנגוריה הציבורית טרם הוסדר; לפיכך קבע בית המשפט את התיק להקראה נוספת בתאריך 11.3.08. בתאריך 27.2.08, ביקש עורך-הדין נס בן-נתן את דחיית הדיון על-מנת לאפשר את הסדרת נושא ייצוג המשיב. בית המשפט נענה לבקשה ודחה את הדיון לתאריך 6.4.08. בדיון שהתקיים בתאריך 6.4.08 ביקש בא-כוחו של המשיב מטעם הסנגוריה הציבורית דחייה על מנת לעיין בחומר החקירה. הדיון נדחה לתאריך 15.4.08. לבקשת הנאשמים נדחה הדיון שוב לתאריך 14.5.08. בדיון שהתקיים בתאריך 14.5.08 הופיע בשמו של המשיב עורך דין פרטי, שנשכר על-ידו, והסניגוריה הציבורית ביקשה להשתחרר מהתיק. באותו דיון תוקנו מספר טעויות סופר בכתב האישום והתיק נקבע למענה לתאריך 3.6.08. טרם שמיעת התיק, בתאריך 29.5.08, התבקש בית המשפט לדחות את מועד הדיון, עקב פטירתו של אחיו של בא כוח המשיב. הדיון נדחה לתאריך 3.7.08. בתאריך 25.6.08 ביקש בא כוח המשיב לדחות את מועד הדיון עקב מועד הוכחות שנקבע לו באותו יום בבית משפט אחר. הדיון נדחה לתאריך 10.7.08. בדיון שהתקיים בתאריך 10.7.08 ביקש בא כוח המשיב, כי המשיב ייבדק על-ידי הפסיכיאטר המחוזי, על-מנת שיחווה דעתו האם בעת ביצוע המעשים ידע המשיב להבחין בין טוב לרע. עוד ביקש בא כוח המשיב לקבל את חומר החקירה' אשר הועבר לבא כוחו של הנאשם איפרגן , אך לא אליו. על-אף התנגדות המבקשת, הורה בית המשפט המחוזי הנכבד (כב' השופטת נ' בן-אור ) על קבלת חוות דעת מהפסיכיאטר המחוזי, והורה לצדדים להשלים את ההליכים לקבלת חומר החקירה עד לדיון הבא. הדיון נקבע לתאריך 15.9.08. בדיון שהתקיים בתאריך 15.9.08 טען בא-כוח המשיב כי לא נעשתה בדיקה פסיכיאטרית, וכי טרם קיבל את מלוא חומר החקירה. בית המשפט המחוזי הנכבד (כב' השופטת נ' בן-אור ) דחה את הדיון למתן תשובת המשיב ולדיון לפי סעיף 144 לחוק סדר דין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 - לתאריך 12.10.08, הורה לשירות בתי הסוהר להביא את המשיב לבדיקה פסיכיאטרית, וכן הורה למבקשת להעביר לבא-כוח המשיב את כל חומר החקירה. לקראת הדיון בתאריך 12.10.08 ביקש בא כוחו של הנאשם איפרגן לדחות את מועד הדיון, עקב דיונים שנקבעו לו באותו היום בבית משפט אחר. הדיון נדחה לתאריך 5.11.08.

6.

עמדת המבקשת היא כי נוכח העיכובים בשמיעת התיק (אשר נגרמו בחלקם הגדול מדחיות שבאו מטעמו של המשיב) - יש מקום להאריך את מעצרו של המשיב. לטענת המבקשת, בשים לב למעשים הקשים המיוחסים למשיב, מסוכנותו הברורה הנשקפת מן העבירות הנטענות, ומדיניות הפסיקה המחמירה ביחס לעבירות אלו – ישנו הכרח בהמשך החזקתו של המשיב במעצר. עוד טוענת המבקשת כי ישנו חשש לשיבוש הליכים וניסיון הימלטות מצד המשיב, חשש שהינו ממשי, לאור כניסתו לארץ בעבר של המשיב – תוך שימוש בדרכון מזויף.

7.

המשיב טוען כי העובדה שנוצרו עיכובים שונים בהליכי המשפט, אינה צריכה להיזקף בהכרח לחובתו. לטענתו, הדחיות בדיוני המשפט נגרמו לעיתים בשל סיבות שאינן תלויות בו, ונבעו בעיקר בשל כך שהתביעה טרם הספיקה לתרגם לעברית את חומרי החקירה, אשר הגיעו מהולנד – והם בשפה ההולנדית. עוד טוען המשיב, כי משפטו טרם החל למעשה, שכן עד כה לא היתה הקראה של כתב האישום.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת המדינה להתקבל. אכן, קצב ניהול המשפט הינו אחד השיקולים המרכזיים אותם יש לשקול במסגרת בקשה להארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק המעצרים, וככל שהמשפט הולך ומתארך נעה נקודת האיזון אל עבר השיקולים המצדיקים את שחרורו של הנאשם .

עם זאת, למשיב מיוחסת מעורבות מרכזית בעסקת סמים רחבת היקף וחוצת מדינות: המשיב יזם את העסקה ולמעשה על-פי הנטען הוא היה "אבי הרעיון"; המשיב פנה לנאשם אחר על-מנת שיתווך בינו לבין וייספיש ; המשיב נסע בעצמו לבלגיה ותיאם את פרטי העסקה; המשיב שילח את וייספיש ותידרך אותו באשר למיקום ואופן ביצוע העסקה בהולנד; המשיב הוא שהגיע לביתו של פרונמן על-מנת לאסוף את מזוודת הסמים. מעורבות כזו בסחר בסמים מעידה על מסוכנות רבה שיש בה כדי להצדיק הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. בעניין אחר נפסק כבר מפי השופט י' זמיר :

"אכן, הסחר בסם הוא ראש וראשון לעבירות: ו דומה כי אין עבירה חמורה ממנו מבחינת הנזק לחברה. ניתן לומר עליו שהוא שורש פורה ראש ולענה, שהוא הורס חיים רבים ומצמיח עבירות קשות. כגודל הנזק שמקורו בסמים כך צריכה להיות גם עוצמת המלחמה בסמים. מלחמה זאת, כמו כל מלחמה, גורמת לחברה, לא פעם, להקשיח את מידותיה" (בש"פ 3899/95 מדינת ישראל נ' ג'מאל , פ"ד מט(3) 164, 169)

ובפרשה דומה ציינה לאחרונה חברתי השופטת א' חיות כי:

"העובדה כי שמיעת הראיות במשפט טרם החלה אינה יכולה היא לבדה להכריע את הכף וחובתנו, בכל מקרה ומקרה, להביא בחשבון את מכלול השיקולים הצריכים לעניין ובהם העילות שהובילו למעצרו של הנאשם לכתחילה, משך הזמן שיידרש לניהול המשפט עד שיסתיים, עברו הפלילי של הנאשם והאפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה מתאימה..." (בש"פ 7847/08, לא פורסם (2.10.08)).

איני מוצא טעם לסטות בעניין זה מהכללים הנ"ל, ובפרט כאשר מדובר במשיב, אשר על פי הנטען, מעורבותו בפרשה הינה מרכזית ובית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי ישנן ראיות לכאורה לעבירות בהן הוא מואשם.

9.

זאת ועוד – אחרת. חלק נכבד מתקופת תשעת החודשים שעברה – אכן רובצת לפתחו של המשיב. הנה כי כן, בחינת השיקולים הצריכים לעניין במקרה שלפנינו מובילה אותי למסקנה כי מסוכנתו של המשיב - העולה מן העבירות המיוחסות לו, החזקה הסטטוטורית והחשש הממשי כי המשיב ינסה להימלט מאימת הדין (לאחר שכבר נכנס לארץ באמצעות דרכון מזויף), בצד הנסיבות שהביאו לחלוף תשעת החודשים, שרובן באחריות המשיב כאמור – מביאים אותי לקבל את בקשת המדינה.

10.

נוכח כל האמור לעיל - הנני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום, מיום 31.10.08, או עד למתן פסק דין בעניינו, בת.פ. 110/08 בבית המשפט המחוזי בירושלים, הכל לפי המוקדם מביניהם.