בש"פ 7847/08 מדינת ישראל נ. יואב גבאי

בפניי בקשה להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים על-פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של ניסיון לייבוא סם, זיוף, ניסיון זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושיבוש מהלכי משפט. על פי המתואר בכתב האישום המתוקן בשנית, סמוך לפני חודש מאי 2007 קשר המשיב קשר עם דניאל שם טוב ועם בן דודו של דניאל, איציק שם טוב (להלן: דניאל ואיציק בהתאמה ) לייבא לישראל מהולנד ומהאי קוראסאו שבאיים הקריביים קילוגרם אחד של קוקאין ו-20,000 יחידות אקסטזי (להלן: העסקה ). ביום 30.4.2007 טס איציק לאמסטרדם ולאי קוראסאו לתקופה של מספר שבועות אשר התארכה לבסוף כדי מחצית השנה (להלן: התקופה ) על מנת לרכוש את הסמים בחו"ל, לייבאם לישראל ולמכרם כאן ביחד עם המשיב ועם דניאל. ביום 29.4.2007 צייד דניאל את איציק במכשיר טלפון נייד בו ניתן לעשות שימוש בחו"ל בלבד, באמצעותו יוכלו השלושה לעמוד בקשר. דניאל אף מימן את חשבון הטלפון שהגיע עד לחודש אוגוסט 2007 לסך של 33,425 ₪. במהלך התקופה הציעו דניאל והמשיב לשמונה אנשים שונים להעביר סכומי כסף לאיציק או לקבל ממנו את הסמים כדי לייבאם לישראל (לשני אנשים פנה המשיב ולשאר פנה דניאל). שניים מתוך האנשים אליהם פנו הסכימו לנסוע להולנד ולהעביר לאיציק כסף. משום שלא עלה בידי המשיב ודניאל למצוא בלדרים שיסכימו להעביר את הסמים לארץ, תוכנן שאיציק יבלע את הסמים וכך יחביאם. במהלך התקופה אף לוו המשיב ודניאל סכומי כסף גבוהים (המשיב לווה 100,000 ₪) כדי לממן את רכישת הסמים ואת מחייתו של איציק בחו"ל, עד שזה ירכוש את הסמים. את הכסף שלוו וכספים נוספים שצברו המשיב ודניאל מהימורים בלתי חוקיים בסך כולל של 55,745$, הפקידו דניאל והמשיב בעצמם ובאמצעות אחרים ב- Western Union Bank ומשם הועברו הכספים לאמסטרדם ולאי קוראסאו. על פי כתב האישום המתוקן בשנית בחרו המשיב ודניאל בדרך העברת הכסף המתוארת כדי שלא יתעורר חשד להלבנת הון נגדם. סמוך ליום 14.7.2007, במועד שאינו ידוע במדויק למבקשת, שילם איציק או מי מטעמו שלמונים לאיש מכס הולנדי כדי שימנע את תפיסת משלוח הסמים שהוטס מקוראסאו להולנד. ביום 10.8.2007 סמוך לשעה 11:00 הנחה המשיב את איציק טלפונית כי אם יישאל על-ידי המשטרה על כספי ההפקדות יעשה שימוש בסיפור כיסוי שהמציא המשיב מבעוד מועד לפיו המשיב עוסק בהימורים באמצעות האינטרנט וכספי ההפקדות הינם תשלומים של המשיב לאיציק בגין רווחי ההימורים שצבר איציק בהימוריו אצל המשיב. על מנת שלא לעורר חשד, אף ביקש המשיב משלושה אנשים שונים להפקיד במקומו בהזדמנויות שונות כספים עבור איציק וכן עבור דאלי, נתין הולנדי וחברו של איציק. עוד נטען בכתב האישום כי ביום 30.10.2007 אמור היה המשיב, שצו עיכוב יציאה מן הארץ תלוי ועומד נגדו, לנסוע לחו"ל כדי לקדם את העסקה ולצורך כך ניסה לרכוש דרכון מזויף תמורת 5,000$, ללא הצלחה. בתחילת חודש נובמבר או במועד סמוך לכך ניסו דניאל והמשיב להעביר לאיציק 14,000$ באמצעות הרב אריאל ישורון, רבה של הקהילה היהודית בקוראסאו. כמו כן, ביקש המשיב במהלך התקופה מחלפן כספים להעביר עבורו מליון אירו לאירופה לצורך העסקה. בסופו של יום לא יצאה העסקה אל הפועל בשל מותו של איציק באי קוראסאו ביום 8.11.2007 או במועד סמוך לכך. הבאת גופתו של איציק לישראל מומנה על-ידי דניאל והמשיב.

2.

עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. הדיון בבקשה נדחה פעמים מספר מסיבות שונות בהן החלפת הייצוג של המשיב וקיומו של חומר חקירה שטרם תורגם, עד שביום 17.1.2008 הורה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט צ' סגל), בהסכמת המשיב, על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, תוך שמירת זכותו לפנות בבקשה לעיון חוזר בכל עת.

3.

הבקשה שבפניי עניינה הארכת מעצרו של המשיב משחלפו תשעה חודשי מעצר ומשפטו טרם הסתיים. הבקשה סוקרת את מהלך הדיונים עד כה וממנה עולה כי ביום 8.1.2008 נערכה הקראת כתב האישום המתוקן והוגשה תעודת חסיון. מאז נדחתה שמיעת ההוכחות מספר פעמים מטעמים הנוגעים להתנהלות התביעה וכן מסיבות התלויות בהגנה ואף בשל ניסיונות להגיע להסדר טיעון שלא צלחו. לבסוף נקבעו שלושה מועדי הוכחות לימים 25.9.2008, 30.10.2008 ו-2.11.2008, אך ישיבת יום 25.9.2008 בוטלה בשל אילוצי בית המשפט ובמקומה נקבע דיון לצורך שמיעת הוכחות ביום 13.11.2008. לפיכך, ואף שחלפו תשעה חודשים מיום תחילת המשפט טרם החלה שמיעת ההוכחות בתיק זה.

4.

המבקשת אינה חולקת על כך ששמיעת המשפט איננה מתקדמת כראוי, אך היא מציינת כי השיהוי נבע בעיקרו מנסיבות שאינן תלויות בה (בהן הצורך להמתין לתרגום חלקים בחומר החקירה וכן אילוצים שונים של ההגנה) והיא טוענת כי יש להורות על הארכת מעצרו של המשיב נוכח מסוכנותו הרבה הנגזרת מחומרת המעשים המיוחסים לו ומנסיבות ביצוען. המבקשת מציינת עוד כי נוכח עברו הפלילי של המשיב הכולל עבירות מרמה, רכוש, סמים, אלימות והפרת הוראה חוקית, אין יסוד להניח כי מסוכנותו קהתה בחלוף השנים והיא מוסיפה ומפנה לכך שהמשיב ניסה לזייף דרכון בעודו מעוכב יציאה מן הארץ, עובדה המקימה חשש להימלטות מן הדין.

המשיב מצידו מתנגד להארכת המעצר המבוקשת וטוען כי משפטו עומד להימשך זמן רב נוכח העובדה שמרבית פעולות החקירה בוצעו בהולנד ואף שכתב האישום מפרט עד תביעה הולנדי אחד שדרכו מתכוונת המבקשת להגיש את כל חומר החקירה שנאסף בהולנד נראה כי לא ניתן יהיה להגיש כך את חומר החקירה בהליך הפלילי הישראלי ויהיה צורך לזמן עדי תביעה רבים מהולנד. בנסיבות אלה ומשאין סיכוי לסיום המשפט במהלך תקופת ההארכה שנתבקשה טוען המשיב כי מן הראוי להקדים ולשחרר את הנאשם כבר עתה. המשיב מסכים כי המעשים המיוחסים לו מקימים עילת מעצר סטטוטורית אך הוא מציין כי נוכח חלוף הזמן מעת מעצרו ועד היום יש לבחון האם ניתן לאיין את מסוכנותו בדרך אחרת והוא מוסיף ומציין כי החלק המיוחס לו בפרשה קטן, כי הוא אינו המבצע העיקרי וכי קיימות הוכחות בתיק החקירה שעסקת הסמים לא נועדה לצאת לפועל וכי כל האינפורמציה שמסר לאנשים שונים ביחס אליה הייתה בלתי נכונה מיסודה. לבסוף מציין המשיב כי יש ביכולתו להציע חלופות מעצר ראויות הכוללות פיקוח של שני שוטרים בגמלאות והוא מבקש להפנותו לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר מעצר ובחינת החלופות המוצעות.

5.

דין הבקשה להתקבל. אכן, קצב ניהול המשפט הינו אחד השיקולים המרכזיים אותם יש לשקול במסגרת בקשה להארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק המעצרים וכבר פסקנו לא אחת כי הארכת מעצר לתקופה העולה על תשעה חודשים מכוח הסמכות המסורה לבית משפט זה היא החריג, והכלל הוא כי אין להמשיך ולהחזיק נאשם במעצר אם חלפו תשעה חודשים מאז הוגש כתב האישום ומשפטו טרם נסתיים. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים מקום ששמיעת ההוכחות טרם החלה. יחד עם זאת, העובדה כי שמיעת הראיות במשפט טרם החלה אינה יכולה היא לבדה להכריע את הכף וחובתנו, בכל מקרה ומקרה, להביא בחשבון את מכלול השיקולים הצריכים לעניין ובהם העילות שהובילו למעצרו של הנאשם לכתחילה, משך הזמן שיידרש לניהול המשפט עד שיסתיים, עברו הפלילי של הנאשם והאפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה מתאימה (ראו: בש"פ 3262/07 מדינת ישראל נ' פלוני (טרם פורסם, 25.4.2007); בש"פ 8639/05 מדינת ישראל נ' אלמרבוע (לא פורסם, 26.9.2005)).

בחינת השיקולים הצריכים לעניין במקרה שלפנינו מובילה אותי למסקנה כי מסוכנותו של המשיב, העולה בבירור מן העבירות המיוחסות לו, עברו הפלילי המכביד הכולל בין היתר הפרת הוראה חוקית, וכן החשש הממשי כי המשיב ינסה להימלט מאימת הדין (לאחר שכבר ניסה להשיג דרכון מזויף בעוד צו עיכוב יציאה מן הארץ תלוי ועומד כנגדו), כל אלה יש בהם כדי להטות את הכף אל עבר קבלת הבקשה שבפניי. עם זאת אני רואה לציין כי שלושה המועדים הקבועים לשמיעת הוכחות בתיק בשלב זה לא יספיקו ככל הנראה לסיום המשפט במהלך תקופת ההארכה שנתבקשה וראוי שייעשה מאמץ מיוחד מצד הערכאה הדיונית וכן על-ידי הצדדים על מנת ששמיעת המשפט תתקדם מעתה בקצב הראוי .

מעצרו של המשיב מוארך, אפוא, בתשעים ימים החל מיום 23.9.2008 או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 3174/07 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.