בש"פ 8868-23 בש"פ 8868-23

1.לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת א' פינק) במ"ת 59925-02-22 מיום 19.11.2023, בה דחה בית משפט קמא את בקשתו של העורר לביטול מעצרו בתנאים של פיקוח אלקטרוני.

כתב האישום

2.ביום 27.2.2022 הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום כנגד העורר. בהתאם לרקע המפורט בכתב האישום, בסמוך ליום 4.1.2021 הכיר העורר את א' (להלן: המתלוננת), באתר היכרויות. כשבועיים לאחר מכן השניים הפכו לבני זוג. עובדות כתב האישום פורטו בהחלטות קודמות של בית משפט זה, ובעיקר בהחלטתו של השופט ע' גרוסקופף מיום 26.6.2022 בבש"פ 3916/22. בקצירת האומר ייאמר כי כתב האישום מגולל מסכת ארוכה וקשה של עבירות שביצע העורר במשך כשנה כלפי המתלוננת כאשר היא הייתה בת זוגו.

כתב האישום כולל 17 אישומים הנוגעים לעבירות מין חמורות שהעורר ביצע לכאורה במתלוננת ובכלל זה אינוס ומעשה סדום. מעבר לעבירות המין, הואשם העורר גם בעבירות חבלה של ממש (באישום השישי); תקיפת בת זוג (באישום השביעי ובאישום השישה עשר); ניסיון תקיפה (באישום השמיני); תקיפה וגרימת חבלה של ממש (באישום התשיעי, השנים עשר השלושה עשר והחמישה עשר); תקיפה וכליאה שלא כדין (באישום העשירי); תקיפה ואיומים (באישום האחד עשר); ואיומים (באישום הארבעה עשר ובאישום השבעה עשר).

הליכים קודמים

5.בהחלטתו בבקשת המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים קבע בית משפט קמא ביום 8.6.2022 כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות את העורר למיוחס לו; וכי קמה נגדו עילת מעצר של מסוכנות ושל חשש משיבוש הליכי משפט. זאת בין היתר לאור איומו של העורר על המתלוננת כאשר פגש בה בתחנת המשטרה (אירוע שהוא נושא האישום השבעה עשר). בית המשפט קבע כי אין חלופת מעצר שתסכון והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

ערר שהוגש על החלטה זו (בש"פ 3916/22) התקבל על ידי בית משפט זה באופן חלקי (החלטה מיום 26.6.2022, השופט גרוסקופף). בית המשפט קבע כי קיימת חולשה ראייתית ביחס לעבירות המין המיוחסות לעורר אך לא ביחס לעבירות האלימות המיוחסות לו. לאחר החלטה זו, הועבר עניינו של העורר לקבלת תסקיר של שירות המבחן. לאחר קבלת התסקיר, קבע בית המשפט המחוזי פעם נוספת כי אין מקום להמיר את מעצרו בחלופה. גם על החלטה זו הוגש ערר (בש"פ 6468/22). בהחלטה מיום 20.10.2022, קבע בית משפט זה (השופט גרוסקופף) כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא. עם זאת, מצא בית המשפט לנכון לאפשר לבאת-כוח העורר להציע אפשרות נוספת לחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני.

6.לאחר שהוגש תסקיר משלים, הורה בית המשפט המחוזי פעם נוספת על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, תוך שקבע כי החלופה שהציע העורר (מעצר בעמותת "אכפת") אינה מספקת. בית המשפט הדגיש את החשש המשמעותי מפני שיבוש מהלכי משפט כל עוד עדותה של המתלוננת לא נשמעה.

7.משלא הסתיים משפטו של העורר, הגישה המשיבה בקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים. במקביל, הגיש העורר ערר נוסף על החלטת בית המשפט המחוזי האחרונה (בש"פ 7795/22). בהחלטה מיום 5.12.2022 דחה בית משפט זה (השופט י' עמית) את הערר ונעתר לבקשת המשיבה. בקשה שנייה להארכת מעצר בתשעים ימים התקבלה בהסכמה (בש"פ 1250/23). עוד יצוין כי בית המשפט המחוזי דחה ביום 9.5.2023 בקשה לעיון חוזר שהגיש העורר.

8.המשיבה הגישה בקשה שלישית להארכת מעצרו של העורר בתשעים ימים נוספים, ובמקביל הגיש העורר ערר על ההחלטה שדחתה את בקשתו לעיון חוזר (בש"פ 3603/23). בהחלטה שניתנה בהתייחס לשתי הבקשות שנדונו בפניי במאוחד, נקבע על ידי כי יש לשקול חלופת מעצר נוספת שהוצעה על ידי העורר. כן קיבלתי את בקשת המשיבה והוריתי על הארכת המעצר של העורר בתשעים ימים.

9.לאחר החלטה זו, הציג העורר בבית המשפט המחוזי אפשרות של חלופה פרטית של עמותת "בית חם". בהחלטה שניתנה ביום 5.7.2023, דחה בית המשפט המחוזי את החלופה הזו – כאשר קבע כי היא אינה מאיינת את המסוכנות הנשקפת ממנו, בפרט בשים לב לכך שעדותה של המתלוננת טרם הסתיימה. משכך קבע בית המשפט המחוזי כי יש להותיר את העורר במעצר מאחורי סורג ובריח.

10.גם על החלטה זו הגיש העורר ערר לבית משפט זה. בית המשפט (השופטת ד' ברק-ארז) קיבל את הערר והורה על העברתו של העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני במסגרת של עמותת "בית חם". בעקבות זאת התקיים ביום 24.7.2023 דיון בבית המשפט המחוזי, בסופו נקבע כי העורר ייעצר בפיקוח אלקטרוני במסגרת עמותת "בית חם" בתנאים שפורטו על ידיו.

11.בית המשפט המחוזי דחה בקשה נוספת לעיון חוזר שהגיש העורר ביחס לזהות המפקחים ב"בית חם". על החלטה זו הוגש ערר, ובמקביל הגישה המשיבה בקשה רביעית להארכת מעצרו (בש"פ 6046/23 ובש"פ 6083/23). ביום 13.8.2023 הוריתי בהסכמתו של העורר על הארכת מעצרו. באשר לתנאי הפיקוח, נקבע כי ניתן להמיר את הפיקוח על ידי אחד מהוריו של העורר בפיקוח על ידי שני מפקחים מטעם "בית חם". מועד הפקדת הסכום שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי נדחה עד יום 7.9.2023.

12.ביום 23.8.2023 הגישה המשיבה בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 24.7.2023 בה ביקשה להורות על החזרת העורר למעצר מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים מאחר שהעורר לא עמד בחלק מהתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי. העורר כפר בטענות אלה.

13.ביום 6.9.2023 הגיש גם העורר בקשה לעיון חוזר. בבקשה זו נטען כי מחקירתה הנגדית של המתלוננת, עלה כי היא מחקה אלפי הודעות בהתכתבות בינה לבין העורר בניסיון שלא תיחשף "הגרסה השקרית שמסרה". משכך, ביקש העורר מבית המשפט להורות על עיכוב ביצוע הפקדת הסכום שהוטל עליו כחלק מתנאי שחרורו, ולקבוע דיון דחוף להסרת כל המגבלות והתנאים החלים עליו.

ביום 10.9.2023 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת א' פינק) על הסף את בקשת העורר לעיון חוזר, וזאת ללא קיום דיון. בית המשפט הסביר כי הוא אינו מוסמך לעכב את ביצוע החלטותיו של בית המשפט העליון. העורר טרם הפקיד את הסכום שהוטל עליו להפקיד עד יום 7.9.2023, ובכך עשה דין לעצמו. מעבר לכך, צוין כי ניתוח ראייתי אינו בגדר שינוי נסיבות לצורך בקשה לעיון חוזר. לבסוף, ציין בית המשפט כי העורר מצוי במעצר בפיקוח אלקטרוני והפגיעה בחירותו קטנה יחסית, ולכן הצורך לשוב ולהידרש לבקשות ראייתיות לעיון חוזר הוא מצומצם יותר (החלטה זו תכונה להלן: ההחלטה מיום 10.9.2023).

14.החלטה נוספת ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 14.9.2023 בבקשת המשיבה לעיון חוזר. בית המשפט (כב' השופט ע' מיכלס) קבע כי תינתן לעורר ארכה אחרונה להפקדת יתרת הסכום שטרם הופקדה על ידיו עד יום 20.9.2023. נקבע כי אם סכום זה לא יופקד, העורר ייעצר עד שיעמוד בתנאים שנקבעו להבטחת מעצרו בפיקוח (החלטה זו תכונה להלן: ההחלטה מיום 14.9.2023).

העורר ערר על שתי ההחלטות: ההחלטה מיום 10.9.2023 וההחלטה מיום 14.9.2023 (בש"פ 7025/23). ביום 15.10.2023 ניתנה החלטתו של בית המשפט העליון (השופט עמית) בערר (החלטה זו תכונה להלן: ההחלטה מיום 15.10.2023). בית המשפט העליון קבע כי ניתן להסתפק בסכום שהפקיד העורר העומד על סך 20,000 ₪, ואין צורך בהפקדת יתרת הסכום. באשר לבקשת העורר להקל בתנאי הפיקוח ולהמירם במעצר בית, נקבע כי העת לכך תהיה רק לאחר שהמתלוננת תסיים את עדותה.

15.ביום 24.10.2023 הגיש העורר לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר, בה עתר לביטול כל התנאים המגבילים שהוטלו עליו, כולל מעצר בפיקוח אלקטרוני. בבקשה נטען כי ההחלטה מיום 15.10.2023 שניתנה בבית המשפט העליון, התבססה על כך שהמתלוננת הייתה אמורה לסיים את חקירתה הנגדית כמה ימים לאחר מכן. אולם, בעקבות מצב החירום נדחו שני הדיונים שיועדו לסיום חקירתה הנגדית בחמישה חודשים, והם נקבעו לימים 28.2.2024 ו-5.3.2024.

העורר עמד פעם נוספת על עמדתו לפיה מחקירתה הנגדית של המתלוננת והתפנית בה עולה כי הוא חף מפשע. העורר טען כי הוא שוהה בתנאי פיקוח אלקטרוני מזה שלושה חודשים, ב"בית חם" שעלותו 6,000 ₪ לחודש. מדובר בהכבדה כלכלית משמעותית על משפחתו של העורר, המעוניין לצאת לעבוד על מנת לסייע בהוצאות הכלכליות.

בית המשפט המחוזי (כב' השופטת א' פינק) דחה את הבקשה. הוא קבע כי אין נסיבות המצדיקות עיון מחדש. חזקה על בית המשפט העליון כי בעת מתן ההחלטה מיום 15.10.2023, הוא היה מודע למצב החירום כשהורה להמתין בבחינת הקלה בתנאים של העורר עד לתום עדות המתלוננת. לכן הוא היה מודע לאפשרות הסבירה כי המועדים שהיו קבועים לחקירה הנגדית יידחו. כך או כך, לא הייתה כל ודאות כי שמיעת עדות המתלוננת תסתיים באותם מועדים.

צוין כי דחייה של ארבעה חודשים לסיום עדות המתלוננת אינה קצרה, אולם העורר מצוי בתנאי פיקוח אלקטרוני ומכאן שהפגיעה בחירותו פחותה. גם פרק הזמן בו שוהה העורר בתנאי מעצר בפיקוח אלקטרוני – מיום 24.7.2023, במשך פחות מארבעה חודשים – אינו מצדיק עיון חוזר. המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהעורר נותרה בעינה, ואין כל אינדיקציה להפחתה בה. המשמעות שיש לייחס למחיקת הודעות על ידי המתלוננת, ככל שנמחקו – תידון בהליך העיקרי.

עוד ציין בית המשפט כי בית המשפט העליון בהחלטה מיום 15.10.2023 הקל משמעותית בתנאים בהם הועבר העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני בכך שביטל את חלק מהסכום שהיה עליו להפקיד מלכתחילה. אין די בפרק הזמן של חודש שחלף מאז הקלה משמעותית זו על מנת להצדיק עיון חוזר נוסף.

לסיום, סבר בית המשפט כי "התחושה העולה מבקשות אלו בהן באת כוח [העורר] משיגה למעשה על החלטות קודמות של בית המשפט העליון – ואף מצליחה בדרך זו להשיג הישגים – מעוררת אי נחת רבה". על החלטה זו הוגש הערר שלפניי.

16.למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 27.11.2023 הגישה המשיבה בקשה חמישית להארכת מעצרו בפיקוח אלקטרוני של העורר (בש"פ 7990/23). בהסכמת בא כוח העורר, הוארך מעצרו כמבוקש.

טענות הצדדים

17.בבקשה שלפניי חזר העורר על הטיעונים שהעלה במסגרת בקשתו לעיון חוזר בבית המשפט המחוזי, ובכלל זה שינוי הנסיבות שחל לגישתו בשל התפנית בעדותה של המתלוננת; והעובדה כי לגישתו ההחלטה מיום 15.10.2023 ניתנה בהתחשב בכך שהמתלוננת הייתה אמורה לסיים את חקירתה הנגדית ימים ספורים לאחר מכן.

העורר הדגיש כי ההחלטות הרבות של בית המשפט העליון בעניינו (כולל החלטה הקובעת כי ישנה חולשה ראייתית בתיק בגין מצבה הנפשי של המתלוננת) ניתנו כולן עוד לפני שהתגלה כי המתלוננת "זייפה את ההודעות שהגישה למשטרה" ו"מחקה אלפי הודעות" תוך השמדת כל הראיות שאינן תומכות בגרסתה. העורר ציין כי בית המשפט המחוזי אף פנה לפרקליטה ביום הדיון הראשון לחקירתה הנגדית של המתלוננת ואמר כי ישנו ספק גדול מאוד בתיק, וכי על הפרקליטות לבחון את התיק מחדש. העורר ציין כי רק ההחלטה מיום 15.10.2023 ניתנה לאחר תפנית משמעותית זו, וזאת בהתחשב בהנחה שהמתלוננת עתידה לסיים את חקירתה תוך מספר ימים.

לגישתו של העורר, במצב דברים זה, ולאור הדברים שנאמרו לפרקליטה על ידי בית המשפט שדן בתיק, יש לבחון את השינוי המהותי שהתרחש. משכך, עותר העורר כי בית משפט זה יורה על שינוי תנאי הפיקוח אלקטרוני, על מנת שיוכל לצאת לעבוד.

18.בישיבת יום 24.12.2023 חזרה באת כוח העורר על טענותיה. היא הדגישה כי השינוי בחומר הראיות הוא שינוי מהותי, וכי אין מקום שהעורר, שכבר היה עצור מאחורי סורג ובריח במשך תקופה של כשנה וחצי, יוסיף לשהות במעצר בפיקוח אלקטרוני. עוד הדגישה באת כוח העורר את הקושי הכלכלי שחווה משפחתו של העורר בעקבות הוצאות ההליך ושילובו ב"בית חם"; והצורך בסיועו הכלכלי של העורר בשל כך. כן טענה באת כוח העורר כי ההחלטה מיום 15.10.2023 ניתנה לאור ההנחה כי המתלוננת עתידה לסיים את עדותה בשבוע שלאחר מכן.

באת כוח המשיבה מנגד התנגדה לבקשה. היא טענה כי בית משפט זה בחן בהחלטה מיום 15.10.2023 את טענות העורר ביחס לתפנית הראייתית שחלה לגישתו כאשר התגלה שהמתלוננת מחקה הודעות רבות בתכתובת בינה לבין העורר. משכך, אין מקום לשוב ולהעלות טענות אלה פעם נוספת עתה, כחודשיים לאחר מכן. באשר לדחייה במועד עדותה של המתלוננת, נטען כי השופט עמית היה מודע גם לאפשרות זו – כאשר החלטתו ניתנה לאחר פרוץ המלחמה. גם עניין זה אינו מצדיק את קבלת הבקשה, בין היתר מאחר שהפגיעה הנגרמת לעורר כתוצאה מהאיזוק האלקטרוני – הגם שאין להקל בה ראש – היא פחותה לעומת הפגיעה שהייתה נגרמת אילו הוא היה שוהה במעצר מאחורי סורג ובריח.

דיון והכרעה

19.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ושמעתי את טענות הצדדים בעל פה, אני סבורה כי דין הערר להידחות.

20.העורר העלה מספר טעמים עיקריים לכך שלגישתו על בית המשפט לשוב ולשקול את האפשרות להמיר את מעצרו בתנאים של פיקוח אלקטרוני בשחרור בתנאים אחרים. ראשית הוא טען כי יש להביא בחשבון את ההתפתחות שאירעה בהליך העיקרי ממנה נובע לשיטתו כי המתלוננת "זייפה את ההודעות שהגישה למשטרה" ו"מחקה אלפי הודעות בתכתובת בינה לבין הנאשם" שאינן תומכות בגרסתה. אני סבורה כי אין לקבל טענה זאת. טענה דומה הועלתה על ידי העורר בבקשה לעיון חוזר שהוגשה על ידיו ביום 6.9.2023. בית המשפט המחוזי דחה כזכור את הטענה בהחלטה מיום 10.9.2023. הערר שהוגש בבש"פ 7025/23 הוגש על ידי העורר גם על החלטה זו – מיום 10.9.2023.

בית המשפט העליון שהיה ער לטענות אלה, קיבל את בקשת העורר בהחלטה מיום 15.10.2023 רק ביחס לסכום ההפקדה. בכל הנוגע לבקשת העורר להורות על שינוי תנאי מעצרו וביטול התנאים של פיקוח אלקטרוני, דחה בית משפט זה את הבקשה. בית המשפט קבע בהחלטה מיום 15.10.2023 מפורשות כי אין מקום להורות על הקלה בתנאי הפיקוח ולהמירם בשחרור בתנאי מעצר בית, וכי העת לכך תהיה רק לאחר סיום עדותה של המתלוננת. יוזכר כי גם באת כוח העורר ציינה בטענותיה כי היא ערה לכך שההחלטה מיום 15.10.2023 שניתנה בערר האמור, ניתנה לאחר "תפנית משמעותית זו" (התפנית לה היא טוענת בחומר הראיות – ראו סעיף 8 לערר דנן).

21.אינני מקבלת בהקשר זה את טענותיה של ב"כ העורר לפיהן בית המשפט העליון לא דן בפועל בטענות הנוגעות לתפנית הראייתית; או כי טענות אלה לא עמדו במוקד הדיון בערר שנדון על ידי השופט עמית. משעה שהטענות הועלו לפני בית המשפט המחוזי ונדחו בהחלטה מיום 10.9.2023; ולאחר שהטענות הללו הועלו גם בערר שהוגש על ידי העורר על החלטה זו; וכאשר בית המשפט לא ראה לנכון לקבלן ולא קיבל את בקשת העורר להמיר את המעצר בפיקוח אלקטרוני בשחרור העורר בתנאים – הרי שבית המשפט המחוזי לא טעה כאשר לא קיבל את הטענות הללו אף הוא.

22.שנית נטען כי ההחלטה מיום 15.10.2023 ניתנה בהתחשב בהנחה כי המתלוננת עתידה לסיים את חקירתה הנגדית ימים ספורים לאחר מכן. ואולם, בשל המלחמה שפרצה ביום 7.10.2023, השתנו לוחות הזמנים. בפועל, במקום שהמתלוננת תסיים את עדותה בסמוך לאחר מועד הדיון בבית המשפט העליון, נדחתה עדותה של המתלוננת לחודש פברואר 2024.

אינני מקבלת גם את הטענה הזו. ההחלטה מיום 15.10.2023 ניתנה לאחר תחילתה של המלחמה. הדעת נותנת אם כן כי בית המשפט היה ער לחששות הנובעים מהמלחמה ולאפשרות של הכרח לדחות את מועדי הדיון, אף שלא יכול היה לדעת באופן מדויק את אורך הדחייה שתיגרם כתוצאה ממנה. בתי המשפט השונים חזרו וציינו את החשיבות במגבלות על העורר כל עוד המתלוננת לא סיימה את מתן עדותה. אינני סבורה כי העורר הוכיח כי יש מקום לשנות מסקנה זו וזאת לאור מכלול הדברים שהובהרו לעיל.

23.באת כוח העורר אף טענה כי העובדה שהעורר מצוי בפיקוח אלקטרוני מכבידה עליו מאוד, וזאת בין היתר מאחר שהוא אינו יכול לסייע בפרנסת המשפחה, אשר נאלצת גם לשאת בעלויות גבוהות ביחס לניהול משפטו. כל זאת – כך נטען – כאשר מדובר בפועל באדם שהוא חף מפשע, ואשר נקלע להליך הפלילי בעניינו על לא עוול בכפו.

אכן, מעצר בפיקוח אלקטרוני הוא מכביד ומטיל מגבלות לא פשוטות על העורר, שבשלב זה נהנה מחזקת החפות. יחד עם זאת, מדובר במעצר בתנאים שההגבלה שלהם על חירותו הם פחותים בצורה משמעותית ביותר לעומת מעצר מאחורי סורג ובריח. כפי שפורט לעיל, בית המשפט העליון אף הקל במספר מקרים על התנאים שהוטלו על העורר, לבקשתו. מובן שיש לתת את הדעת לעניין זה כאשר נשקלת האפשרות להמיר את המעצר הזה בשחרור בתנאים כאלה או אחרים. כל זאת על רקע העובדה שבית משפט זה היה סבור – בהחלטתו מיום 15.10.2023 ולאחר שבאת כוח העורר העלתה את טענותיה ביחס לתפנית הראייתית הנטענת, כי אין מקום להורות על שינוי התנאים כל עוד המתלוננת לא סיימה להעיד, וזאת כאשר הוא מודע למכלול טענות הצדדים.

24.לכן, אין מקום לקבל את עמדתו של העורר, והערר נדחה אפוא.