בש"פ 9089-23 בש"פ 9089-23

1.לפניי בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ר' שמולביץ) ב-עבא"פ 42925-12-23 מיום 24.12.2023, במסגרתה נדחה ערר המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בראשון לציון (השופטת ד' סבן נוי) ב-מ"י 38940-12-23 מיום 19.12.2023.

2.המבקש נעצר יחד עם אחרים ביום 19.12.2023 בשל חשד לביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000; פקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; חוק העונשין, התשל"ז-1977 ופקודת המכס [נוסח חדש]. על פי החשד, המבקש ביצע יחד עם אחרים עבירות מס ועבירות מרמה כלפי המשרד להגנת הסביבה, בכך שחברה שבבעלותו העבירה דיווחים כוזבים ביחס לכמות מיכלי משקה שאספה ושלחה למחזור, תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות וזיוף מסמכים. סך המרמה מסתכם במאות מיליוני שקלים.

עוד יצוין, כי ביום מעצרו של המבקש פורסמה הודעה של דוברות המשטרה לפיה, "מהחקירה שהתנהלה בחודשים האחרונים עולה כי איש עסקים בכיר, אשר בבעלותו חברה גדולה לייבוא משקאות, חשוד בביצוע עבירות מס ועבירות מרמה כלפי המשרד להגנת הסביבה סביב חוק הפיקדון [...] עוד עולה מהחקירה חשד למעורבות ארגון פשיעה מהצפון במעשי המרמה".

3.במסגרת החלטה על הארכת מעצרו של המבקש, נדחתה בקשתו להטיל צו איסור פרסום על שמו בשל הנזק שלטענתו עלול להיגרם לפעילות החברה שבבעלותו. בית משפט השלום עמד על כך שלפי סעיף 70(ה1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק או חוק בתי המשפט), צו לאיסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום יינתן רק במקרים שבהם הוכח כי עלול להיגרם לו נזק חמור מהפרסום ויש להעדיף את מניעתו של נזק זה על פני האינטרס הציבורי בפרסום שמו. צוין, כי בית המשפט שוכנע בדבר "תשתית ראייתית הקושרת את החשוד [המבקש – י' א'] לעבירות המיוחסות לו", ונקבע כי בשים לב לטיב החשדות ולנסיבות המקרה, גובר האינטרס הציבורי לפרסום שמו של המבקש.

4.ערר שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי – נדחה. צוין, כי המבקש לא עמד בנטל שהותווה בפסיקת בית משפט זה, ולפיו בקשה להורות על איסור פרסום שמו של חשוד תתקבל רק אם יוכח כי נגרם לו "נזק המתאפיין בחומרה מיוחדת, יוצאת מגדר הרגיל". עוד צוין, כי בהודעת דוברות המשטרה שפורסמה ביום מעצרו של המבקש תואר חשד כללי למעורבות של ארגון פשיעה במעשים הנחקרים, מבלי לייחסה לגורם כזה או אחר. יתרה מכך, נקבע כי מאחר שלא מיוחסים למבקש בשלב זה חשדות למעורבות בארגון פשיעה, טענותיו בדבר הנזק שעלול להיגרם לו מהודעת דוברות המשטרה בשל קישורו לארגון הפשיעה, מופנות כלפי פרסום מידע שקרי והוצאת לשון הרע, אשר אינו רלוונטי לאיסור פרסום ההליך המשפטי בעניינו. כמו כן, נקבע כי לא הוכח שפרסום שמו של המבקש יוביל למיטוט עסקיו, וכי נסיבותיו האישיות אינן מקימות נזק מיוחד החורג מגדר הרגיל.

לנוכח האמור, ובהתחשב בכך שהיקף העבירות הנחקרות נאמד במאות מיליוני שקלים והציבור הוא הנפגע העיקרי מהן, נקבע כי אין להעדיף את האינטרס הפרטי של המבקש על האינטרס הציבורי.

5.מכאן הבקשה שלפניי, שלצידה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי. יצוין כי בהחלטתי מיום 25.12.2023 הוריתי על עיכוב ביצוע החלטה זו עד למתן החלטה אחרת.

6.לטענת המבקש, עניינו מעורר סוגיה עקרונית, שכן על פי כוונת המחוקק, ככלל, אין לפרסם שמות חשודים בטרם מוגש נגדם כתב אישום, ואילו בפועל מתפרסמים שמותיהם של חשודים פעמים רבות קודם לכן. המבקש מוסיף כי מתקיימים בעניינו שני התנאים המנויים בסעיף 70(ה1)(1) לחוק למתן צו לאיסור פרסום שמו של חשוד. כך, נטען כי הפרסום של דוברות המשטרה בדבר חשד למעורבות ארגון פשיעה בפרשה שבה המבקש נחקר, על אף שהוא עצמו אינו חשוד בחברות בארגון כזה, "מכתים את שמו באופן קשה ביותר ומוקיע אותו, הלכה למעשה, מתוך החברה הנורמטיבית". כן נטען כי לא קיים בנסיבות העניין ערך ציבורי מיוחד בפרסום שמו של המבקש, מאחר שהוא אינו איש ציבור; אין נפגעי עבירה פוטנציאליים שיש להזהירם מפניו; פרסום שמו לא יקדם את הליך החקירה או "ינקה" את שמם של אחרים; ואין ערך בפרסום החשדות, לנוכח אופיים המורכב, שאינו נהיר לציבור.

מעבר לכך, המבקש טוען כי נגרם לו עיוות דין בכך שלא ניתנה לו הזדמנות הוגנת לספק ראיות בדבר היקף הפגיעה שעלולה להיגרם לו מפרסום שמו, בשים לב למסגרת הזמנים הקצרה שבין מעצרו לדיון בבקשתו ובערר, וכי יש לאפשר לו להציג ראיות לעניין זה.

7.דין הבקשה להידחות. בקשת רשות ערעור במסגרת "גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים המעוררים סוגייה משפטית עקרונית, או אם מתעוררים בנסיבות העניין שיקולי צדק ייחודיים, או עיוות דין קיצוני (בש"פ 4821/23 חכים נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (26.6.2023)).

8.תחילה, יצוין כי על אף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו אופי עקרוני, הבקשה תחומה לעניינו הפרטי בלבד. מדובר בהשגות קונקרטיות כלפי קביעתן של הערכאות קמא כי לא מתקיימים בנסיבותיו התנאים הקבועים בחוק לעניין איסור פרסום שמו של חשוד, בהתאם להלכות המושרשות שנקבעו זה מכבר בבית משפט זה (ראו למשל: רע"פ 133/24 סתאוי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (15.1.2024)).

9.כמו כן, הבקשה אינה מעוררת חשש לעיוות דין. עיקרון פומביות הדיון הוא עיקרון יסודי בשיטת המשפט של מדינת ישראל, ומעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט. על כן, ככלל, שמותיהם של חשודים יהיו מותרים בפרסום עוד בטרם הוגש נגדם כתב אישום (בש"פ 969/22 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (9.2.2022)). כפי שצוין לעיל, על חשוד המבקש לחרוג מכלל זה ולאסור את פרסום שמו מוטל נטל כבד להוכיח כי ייגרם לו נזק חמור ויוצא מגדר הרגיל מהפרסום וכי מניעתו עולה בחשיבותה על האינטרס הציבורי בפרסום שמו (ראו רע"פ 8233/21 פלוני נ' בריינר, פסקאות 27-26 (14.12.2021)).

10.בענייננו, לא מצאתי כי קיים חשש לנזק מיוחד החורג מגדר הרגיל שייגרם למבקש מפרסום שמו. כאמור, הודעת דוברות המשטרה התייחסה לחשד כללי בלבד למעורבותו של ארגון פשיעה במעשי המרמה, ולא ייחסה למבקש עצמו קשר לארגון פשיעה. כמו כן, ככל שהיו למבקש קשיים דיוניים, כאלה או אחרים, בהוכחת הנזק שעלול להיגרם לו מהפרסום, אין זו המסגרת המתאימה להעלותם.

זאת ועוד, המבקש חשוד במעורבות בביצוע עבירות רחבות היקף בגובה מאות מיליוני שקלים, בין היתר בשל עבירות מס, אשר משליכות מטבען באופן ישיר על כספי ציבור. משכך, אין לקבל את טענתו כי פרסום שמו אינו בעל חשיבות ציבורית.

11.אכן, פרסום שמו של המבקש עלול לגרום לו נזק – מדובר בתוצאה טבעית של ההחלטה לפתוח בהליכים פליליים נגדו ואין בכך די כדי להצדיק את איסור פרסום שמו. בהיעדר חשש לנזק חמור ויוצא מגדר הרגיל שייגרם לו מהפרסום, ובהתחשב באינטרס הציבורי ובעיקרון פומביות הדיון – לא מצאתי שיש טעם להתערב בהחלטותיהן של הערכאות קמא. לא כל שכן במסגרת "גלגול שלישי".

12.הבקשה נדחית אפוא. צו איסור פרסום שמו של המבקש – מבוטל.