החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 9103/06 מדינת ישראל נ. איתן גץ

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בבקשה להארכת מעצרם של שלושה משיבים, הנאשמים ברצח בכוונה תחילה ובעבירות נשק, בתשעים ימים נוספים או עד למתן פסק דין. נקבע כי חזקת השחרור לאחר תשעה חודשים אינה חלה כאשר השיהוי בניהול המשפט נובע בין היתר מביטול מועדים על ידי הסנגוריה, וכי חומרת העבירות ומסוכנות הנאשמים מצדיקות את ההארכה. הבקשה התקבלה.

העובדות

המשיבים נאשמים ברצח בכוונה תחילה, קשירת קשר לביצוע רצח ועבירות נשק בשל אירוע ירי ליד מועדון בחיפה. המעצר הוארך כבר פעמים קודמות, ומשפטם טרם הסתיים לאחר תשעה חודשי מעצר. בתיק נשמעו 22 עדי תביעה ונקבעו מועדים נוספים, וחלק מהמועדים בוטלו לבקשת באי-כוח הנאשמים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרם של המשיבים מעבר לתשעה חודשים עד תום ההליכים בתיק העיקרי?

הלכות

  1. 1

    חזקה היא כי נאשם הנתון במעצר ישוחרר עם חלוף תשעה חודשים ממעצרו אם טרם נגמר משפטו, ובבקשה להארכת מעצר יש לשקול את קצב התקדמות שמיעת הראיות ואת חומרת העבירה ורמת המסוכנות.

    ״חזקה היא, כי נאשם הנתון במעצר, ישוחרר עם חלוף תשעה חודשים ממעצרו, אם טרם נגמר משפטו בהכרעת דין״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שיהוי בהתנהלות המשפט שנגרם בין היתר בשל ביטול מועדים על ידי באי-כוח הנאשמים מצדיק הארכת המעצר לעת הזו.

    ״בהתחשב בנסיבות האמורות, ובכלל זה בכך שהשיהוי בהתנהלותו של המשפט נגרם, בין היתר, בשל ביטול מועדים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • עד תום ההליכים
  • תשעה חודשים
  • מסוכנות
  • שמיעת הראיות
  • רצח בכוונה תחילה
  • ביטול מועדים
  • עדי תביעה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

9103/06

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. איתן גץ

2. אדם בוטבול

3. דוד צ'פאנה

4. רועי צ'פאנה

5. אורן אדרי

6. אסי אדרי

בקשה (שנייה) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות

אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996

בשם המבקשת: עו"ד בת-עמי

ברוט

בשם המשיב 2: עו"ד רונן

חליווה

בשם המשיבים 4-3: עו"ד אביגדור

פלדמן

החלטה

(בנוגע למשיבים 4-2)

בפניי בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן: חוק המעצרים), להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים או עד למתן פסק דין בעניינם בתפ"ח 2071/05 בבית-המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם. באי-כוח המשיבים 1, 5 ו-6 נתנו את הסכמתם לבקשת המבקשת, ועל-כן הדיון בבקשה מתייחס למשיבים 2, 3 ו-4 בלבד (להלן: המשיבים).

ביום 23.3.05 הוגש לבית-המשפט המחוזי בחיפה כתב-אישום מתוקן המייחס למשיבים עבירה של רצח בכוונה תחילה, לפי סעיף 300(א)(2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של קשירת קשר לביצוע רצח, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; וכן עבירות בנשק, לפי סעיף 144(ב) רישא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין.

על-פי הנטען בכתב האישום המתוקן, ביום 8.10.05 בסמוך לשעה 2:00, הגיעו המשיבים 5-1 למועדון בשם רוקוביץ' בחוף הים בחיפה (להלן: המועדון). לאחר שהתפתחה קטטה בינם לבין המאבטח בכניסה למועדון, הם עזבו את המקום, תוך שהם מאיימים, כי ישובו לשם על-מנת לרצוח את המאבטחים. בהמשך לאיומים אלו, התקשרו המשיבים 5-1 למשיב 6 ולאדם בשם סמי רוזליו (להלן: סמי), וביקשו מהם להביא להם אקדח. לאחר שהצטרפו משיב 6 וסמי אל המשיבים 5-1, והביאו את האקדח, נסעו כולם בשתי מכוניות אל המועדון. כשהגיעו לאזור בו נמצא המועדון, ירדו המשיב 5 וסמי לבדוק האם יש כוחות משטרה בסביבה, בעוד מבקשים 3, 4 ו-6 המתינו מעבר לכביש מהמועדון ומבקשים 1 ו- 2 המתינו ברכב. כאשר הודיעו המבקש 5 וסמי, כי השטח פנוי, ניגש מבקש 1 אל מעקה הצופה על רחבת הכניסה של המועדון וירה 11 כדורים אל האנשים והמאבטחים שעמדו במקום. מיד לאחר מכן, חזר מבקש 1 לרכב ונמלט מן המקום עם מבקש 2. כתוצאה מהירי, נפגע אדם בשם נידאל מנסור, אשר נפטר מאוחר יותר כתוצאה מפציעתו.

בד-בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם. ביום 27.3.06 קיבל בית-המשפט המחוזי את הבקשה, לגבי המשיבים 4-3, שנתנו את הסכמתם למעצר אד תום ההליכים המתנהלים כנגדם, וביום 26.4.06 התקבלה גם הבקשה, בהסכמה, ככל הנוגע למשיב 2.

משנוכחה לדעת, כי משפטם של המשיבים לא יסתיים במהלך תשעת חודשי המעצר הראשונים, הגישה המבקשת, ביום 9.8.06, בקשה להארכת מעצרם של המשיבים. ביום 3.9.06 קיבל בית-משפט זה (השופט א' א' לוי) את הבקשה להארכת מעצרם של המשיבים 4-3, ב-90 ימים נוספים או עד למתן פסק הדין בעניינם, לפי המוקדם, וזאת לפי הסכמתם. ביום 5.9.06, האריך בית-המשפט (השופט א' א' לוי), לאחר קיום דיון, את מעצרו של המשיב 2 ב-90 ימים נוספים או עד למתן פסק הדין בעניינו, לפי המוקדם.

המשיבים 4-3 הגישו בקשה לעיון חוזר על ההחלטה למעצרם עד תום ההליכים, אשר נדחתה ביום 21.9.06. על החלטה זו הגישו המשיבים 4-3 ערר לבית-משפט זה, אשר נדחה ביום 12.11.06.

עתה, משחלפו 90 ימים מאז החלטת בית-משפט זה בעניינם של המשיבים 4-2, ומשלא נסתיים משפטם, מבקשת המדינה להאריך את מעצרם בתשעים ימים נוספים.

לטענת באת-כוח המדינה, המעשים המיוחסים למשיבים בכתב האישום מקימים חזקת מסוכנות ברורה, אשר מצדיקה את המשך מעצרם למען הבטחת שלום הציבור. בנוסף, נטען, כי באי-כוח המשיבים תרמו להתמשכות ההליכים בתיק העיקרי, היות ותשעה מועדים בוטלו על-פי בקשתם.

מנגד, טוענים באי-כוח המשיבים, כי ההליכים המשפטיים צפויים להימשך עוד זמן רב וכי המבקשת תורמת להתמשכות ההליכים באמצעות הקצב האיטי של שמיעת עדי התביעה.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום להיעתר לבקשה.

כידוע, חזקה היא, כי נאשם הנתון במעצר, ישוחרר עם חלוף תשעה חודשים ממעצרו, אם טרם נגמר משפטו בהכרעת דין (ראו בש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם)). כאשר בית-המשפט דן בשאלת הארכת מעצרו של נאשם מעבר לתשעת החודשים, מקום שמשפטו טרם נסתיים, עליו לתת את הדעת לשני שיקולים מרכזיים. האחד, נוגע לקצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק, והשני, עניינו במידת חומרת העבירה המיוחסת לנאשם וברמת המסוכנות הנשקפת ממנו (ראו למשל, בש"פ 1693/03 מדינת ישראל נ' אבו-עסא (לא פורסם); בש"פ 6933/04 מדינת ישראל נ' חידיקל (לא פורסם)

בתיק העיקרי נשמעו עד כה 22 עדי תביעה. נכון לעת הזאת, נקבעו 11 מועדים נוספים בתאריכים שבין 31.12.06 עד 28.3.07. יחד עם זאת, יש לציין, כי תשעה מועדים שנקבעו בזמנו להמשך שמיעת התיק בוטלו לבקשת חלק מבאי-כוחם של הנאשמים בתיק.

בהתחשב בנסיבות האמורות, ובכלל זה בכך שהשיהוי בהתנהלותו של המשפט נגרם, בין היתר, בשל ביטול מועדים על-ידי חלק מבאי-כוחם של הנאשמים בתיק, איני רואה כל הצדקה, לעת הזו, להורות על שחרורם של המשיבים ממעצר. זאת ועוד, יש לזכור, כי העבירות המיוחסות למשיבים הינן חמורות ביותר ומסוכנותם לציבור היה גבוהה, ועל-כן האינטרס הציבורי מצדיק את הארכת מעצרם לעת הזו.

אשר-על-כן, אני מאריך בזה את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 14.11.06, או עד למתן פסק-דין בעניינם בת.פ.ח 2071/05 בבית-המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם מבין המועדים.

ניתנה היום, ז' בכסלו תשס"ז (28.11.06).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

הלכות

  1. 1חזקה היא כי נאשם הנתון במעצר ישוחרר עם חלוף תשעה חודשים ממעצרו אם טרם נגמר משפטו, ובבקשה להארכת מעצר יש לשקול את קצב התקדמות שמיעת הראיות ואת חומרת העבירה ורמת המסוכנות.
  2. 2שיהוי בהתנהלות המשפט שנגרם בין היתר בשל ביטול מועדים על ידי באי-כוח הנאשמים מצדיק הארכת המעצר לעת הזו.