בש"פ 9133/99 מדינת ישראל נ. הלנה מורזובה

לפניי בקשה להארכת מעצרה של המשיבה בתשעים יום, החל מיום 29.12.99. נימוקיי הבקשה פורטו בכתב ושמעתי טענות הצדדים בעל-פה בדיון שנערך בפניי.

נגד המשיבה מתנהל משפט בו היא מואשמת בביצוע רצח, עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז1977-. ייחודו של התיק בכך שהוא מתברר עתה בשנית, לאחר שהרשעתה של המשיבה, על פי הודאתה בכתב אישום מתוקן בעבירה של הריגה, בוטלה בבית משפט זה, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לשמיעתו מחדש. הכרעת הדין בוטלה לאחר שהמשיבה ריצתה למעלה מ3- שנות מאסר.

בדיון בפניי טענו באות-כוח המשיבה לחלופה למעצר. מטעמים אותם פרטנו בהחלטתנו בעניינה של המשיבה, בבש"פ 5142/99 (בהרכב של שבעה שופטים), סברנו כי אין עניינה של המשיבה מתאים לחלופה - הן משום טיב העבירה שבביצועה היא מואשמת, והן בשל העובדה שקיים חשש ממשי להימלטות מהדין.

צודקות באות-כוח המשיבה בטענתן כי האיזון בבחינת האפשרות של חלופה משתנה ככל שמתארך המעצר. בפניי שבו וטענו באות-כוח המשיבה לחלופת מעצר במנזר "האחיות מציון", חלופה שנדחתה בזמנו בבש"פ 5142/99 הנ"ל. הוגש לי תסקיר מבחן לקראת הדיון הנוכחי, אשר לא תמך בחלופה המוצעת ושמעתי טענות באות-כוח המשיבה לתמיכה בחלופה.

עד כה לא שוכנעתי כי החלופה שהוצעה ע"י באות-כוח המשיבה הינה חלופה מתאימה. עם זאת, נוכח הזמן הממושך בו נתונה המשיבה בכלא, סברתי כי יש לעשות הכל כדי שמשפטה יבוא לידי סיום בתוך תקופת הארכת המעצר המבוקשת, וכי ראוי למנוע הארכת מעצר נוספת.

בהחלטה מיום 24.1.00, בה פרטתי את השתלשלות העניינים הנוגעת למשיבה, קבעתי, כי יש לעשות מאמץ מיוחד על-מנת להוסיף תאריכים לשמיעת התיק בתוך תקופת ההארכה המבוקשת. ואכן, בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו עשה מאמץ יוצא דופן, ההולם את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, ועל פי פניית הצדדים בהתאם להחלטתי האמורה, הקדים תאריכים לשמיעת ההוכחות, כדי לאפשר סיומו של המשפט תוך תקופת המעצר המבוקשת.

ביום 31.1.00 הובאה לידיעתי החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 30.1.00, ובה נקבעו שישה תאריכים לשמיעת המשפט עד לסוף חודש מרץ.

נוכח כל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשת המדינה, ומורה על הארכת מעצרה של המשיבה בתשעים יום החל מיום 29.12.99, או עד למתן פסק דין בעניינה, לפי המוקדם.