פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
9133/99
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המבקשת:
מדינת ישראל
נגד
המשיב
ה :
הלנה מורזובה
בקשה
להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -
מעצרים) התשנ"ו1996-,
בתפ"ח 32/96 בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
תאריך
הישיבה: ט"ז בשבט תש"ס (23.1.2000)
בשם
המבקשת: עו"ד א' כרמל
בשם
המשיבה: עו"ד ר' רובינסון, עו"ד ח'
לרנאו
החלטה
בפניי בקשה להארכת מעצר בתשעים ימים בתום תשעה חודשי מעצר בתיק יוצא דופן בנסיבותיו.
להלן התשלשלות העובדות:
1.ביום 23.4.96 הוגש נגד המשיבה כתב אישום בו הואשמה ברצח.
ביום 12.5.96 נעצרה המשיבה בהסכמת הצדדים עד לתום ההליכים.
ביום 14.7.96 אושר הסדר טיעון, במסגרתו הודתה המשיבה בכתב אישום מתוקן, בעבירת הריגה, ונגזרו עליה 11 שנות מאסר.
ביום 21.6.99 קיבל בית משפט זה את ערעורה של המשיבה ואיפשר לה לחזור בה מהסדר הטיעון ומהודאתה בכתב האישום המתוקן. הכרעת דינו של בית המשפט קמא בוטלה לאחר שהמשיבה ריצתה למעלה מ3- שנות מאסר .
2.התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו, והוגשה בקשה מחודשת למעצר. ההגנה טענה כי בית המשפט המחוזי אינו מוסמך לדון בבקשה, כיוון שיש להביא במניין ימי המעצר את ימי המאסר, וחלפו למעלה מ3- שנים מאז נעצרה המשיבה. בקשת המעצר נדונה לגופה, וביום 22.7.99 הורה בית המשפט המחוזי (השופטת סירוטה) על מעצרה של המשיבה עד לתום ההליכים. בהחלטה ציינה השופטת סירוטה "הנני מסבה את תשומת לבו של סגן הנשיא ח' פורת לצורך להקדים את שמיעת משפטה של המשיבה והנני מקווה שהפרקליטות תפנה בבקשה מתאימה להקדמת הדיון".
על החלטת המעצר הוגש ערר לבית משפט זה, שנדון בהרכב של שבעה שופטים. ביום 22.11.99 ניתנה החלטת בית המשפט, אשר דחה את הערר. בהחלטה נאמר, כי מן הראוי להקדים את שמיעת משפטה של המשיבה וכי יש להתחשב לעניין זה בתקופה הממושכת בה מצויה המשיבה בין כותלי בית הכלא.
3.עוד ביום 9.7.99 פנתה התביעה בבקשה לחידוש הליכים וקביעת מועד לתזכורת, כך שניתן יהיה לתאם מועדים לשמיעת התיק.
ביום 6.10.00 נערכה הקראה מחודשת. הצדדים עתרו במשותף להקדמת שמיעת התיק. בית המשפט קבע בהחלטתו כי "ההרכבים הפליליים של בית משפט זה עמוסים לעייפה", ועל כן לא ניתן להעביר את התיק להרכב אחר. כן נקבע, כי התיק יישמע בימים 29.3.00, 2.4.00, 5.4.00, ו10.4.00-. לאחר שבית המשפט שב ובדק את יומנו, נמצאה אפשרות להקדים את הדיון, וביום 7.10.99 נקבעו שני מועדים לימים 1.12.99 ו2.12.99-.
ביום 10.10.99 פנתה התביעה - על דעת ההגנה ובהסכמתה - לבית המשפט בבקשה נוספת להקדמת מועדי ההוכחות, או לחילופין, להעברת התיק לשמיעת הרכב פנוי.
בתגובה לבקשה כתב בית המשפט המחוזי (השופט אבן ארי): "הדיון בתיק הוקדם ע"ח תיקים אחרים בהם הנאשמים עצורים - גם הם - עד תום ההליכים. אין שום הרכב פנוי. אשר על כן דחיתי תיקי פ"ח אחרים כדי להתפנות לשמיעת תיק זה. אשר על כן, אין מנוס מדחיית הבקשה".
ביום 4.11.99 הוגשה בקשה נוספת מטעם ההגנה, ובהסכמת התביעה, להקדמת המועדים.
במהלך הישיבות שנתקיימו ביום 1.12.99 ו2.12.99- נשמעו שני עדי תביעה. עד נוסף החל להעיד אך עדותו לא נסתיימה מאחר והישיבה נקטעה באיבה מטעמי בית המשפט. בית המשפט דחה את התיק להמשך לסוף חודש מרץ ותחילת חודש אפריל.
ביום 6.12.99 הגישה התביעה בקשה נוספת להקדמת מועדים. ביום 7.12.99 ניתנה החלטת אב בית הדין (השופט אבן ארי) על עיבוי התאריכים כדלקמן: 9.1.2000, 10.1.2000, 12.1.2000, 29.3.2000, 5.4.2000, 10.4.2000. התאריך הראשון בוטל מטעמי בית המשפט ובשני התאריכים הנוספים התקיים דיון. דיונים התקיימו גם ב4.1.2000- וב5.1.2000- אולם נמשכו שעה ושעתיים בלבד; דיון נוסף נקבע ל26.3.2000-. לטענת הסנגוריה, כל הדיונים נקבעו למחצית יום ישיבות, אף כי ביום 10.1.2000 ו12.1.2000- התקיימו דיונים ממושכים יותר. עתה קבוע דיון נוסף ליום 26.3.2000, בתיאום עם עד התביעה האחרון, פרופ' היס. שלושת המועדים הנוספים שנקבעו, מצויים לאחר הארכת תקופת המעצר בתשעים ימים.
4.עניינה של המשיבה הוא יוצא דופן בנסיבותיו, שכן המשיבה נתונה בין כותלי הכלא קרוב לארבע שנים. פניותיהן של הערכאות שדנו במעצר להקדמת הדיון - לרבות הרכב של שבעה שופטי בית משפט זה - נתקלו ביומנו העמוס של בית המשפט.
אין לי כל ספק שבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו עמוס ביותר, ובמיוחד יש קושי לקבוע דיונים כאשר החובה היא כי התיק יידון בפני הרכב. ידוע לי גם, כי תיקים נוספים מתבררים בפני בית המשפט בתל אביב - יפו, שבהם הנאשמים נתונים במעצר למעלה מתשעה חודשים.
התיק שלפניי הוא, כאמור, מיוחד בנסיבותיו, ולא ניתן להשלים עם מצב בו בתקופה של הארכת מעצר לתשעים יום נוספים, לא יימצא אלא תאריך אחד לשמיעת ההוכחות בעוד למעלה מחודשיים, כשהמשך שמיעת המשפט עד לסיומו בתנאי מעצר, יחייב הארכת מעצר נוספת של תשעים ימים.
אשר על כן, אני דוחה את המשך הדיון, ומחליטה להאריך את מעצרה של המשיבה עד למתן החלטה אחרת.
הצדדים יפנו בבקשה נוספת לבית המשפט המחוזי, כדי שיקבע תאריכים לשמיעת הראיות בתיק - עד התביעה האחרון ועדי ההגנה - בתוך התקופה המסתיימת בסוף מרץ.
עד ליום 2.2.2000 יודיעו הצדדים אם עלה בידם להקדים את השמיעה, ואם קבע בית המשפט תאריכים נוספים.
החלטתי זו תועבר לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ולנשיא בית המשפט העליון.
ניתנה היום, י"ז בשבט תש"ס
(24.1.2000).
ש
ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99091330.
N03
חכ/