בש"פ 9195/08 עמאד עאזם נ. מדינת ישראל

זהו ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט מ' יפרח), אשר הורה על מעצרו של העורר

עד

תום

ההליכים

נגדו.

1.

נגד העורר

הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע, החזקת נשק שלא כדין והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. על-פי הנטען בכתב האישום, העורר קיבל לידיו שני רימוני רסס אשר נגנבו מצה"ל, החזיק בתחמושת הכוללת מעל מאה כדורים בקטרים שונים והחזיק ברשותו סם מסוג הרואין במשקל של כ- 955 גרם .

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה להורות על מעצרו של העורר

עד

תום

ההליכים

נגדו. בית המשפט, חרף המלצת תסקיר שירות המבחן לשחרר את העורר לבית הוריו בטייבה בתנאי מעצר בית מלא, קבע כי הסכנה הנשקפת לציבור מן העורר הינה רבה, וקיבל את בקשת המדינה. בהחלטתו הזכיר בית המשפט את החומרה הרבה הטמונה בעבירות סמים, וקבע כי חלופת המעצר אינה הולמת, שכן עבירות אלו ניתנות לביצוע גם בין כתלי הבית.

3.

בערר

שלפניי טוען בא כוח העורר כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שביסס את מסקנתו בדבר מסוכנות העורר על חומרת העבירה בה הוא מואשם. כן טוען בא כוח העורר כי בית המשפט המחוזי התעלם מעברו הנקי של העורר (למעט עבירת רכוש מלפני 8 שנים). בהתייחסו לחלופת המעצר, בא כוח העורר טוען כי בניגוד לגישת בית המשפט המחוזי, הכלל הוא כי על בית המשפט לבחון קיומה של חלופת מעצר בכל מקרה לגופו תוך בחינת נסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה, גם במקרים בהם נקבע כי קיימת מסוכנות לציבור. בא כוח העורר מפנה לתסקיר שירות המבחן אשר המליץ לשחרר את העורר למעצר בית בבית הוריו ולהעמיד את העורר בפיקוח של שירות המבחן לתקופה של שנה, ומצביע על נכונותו של אביו לפקח עליו באופן צמוד ומבוקר. כמו כן מצביע על הסכמתו של העורר להתקנת אזיק אלקטרוני, אשר תנטרל, לטעמו, את המסוכנות הנשקפת ממנו לשלום הציבור.

4.

מנגד, לטענת באת כוח המדינה, בחינת שני האישומים המיוחסים לעורר –החזקת כקילוגרם הרואין והחזקת שני רימוני רסס צה"ליים – מצדיקים כל אחד בפני עצמו מעצר עד תום ההליכים. באת כוח המדינה מדגישה את הכמות הגדולה של הסם אשר נמצאה ברשות העורר, כמו גם את טביעות אצבעותיו אשר נמצאו על גבי השקיות בהן אוכסן הסם, נסיבות המעידות, לטעמה, על מעורבות עמוקה של העורר בעולם הסמים. אשר לתסקיר שירות המבחן, באת כוח המדינה טוענת כי חרף המלצתו הסופית לשחרר את העורר למעצר בית בבית הוריו, מדובר בתסקיר שלילי, המצביע על חוסר כנות מצד העותר ועל היעדר שיתוף פעולה מצידו עם שירות המבחן.

5.

לאחר שעיינתי בערר, בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, בתסקיר שירות המבחן ושמעתי את טיעוני הצדדים, מצאתי כי דין הערר להידחות. אכן צודק בא כוח העורר בטענתו כי יש לבחון קיומה של חלופת מעצר בכל מקרה לגופו. ואולם, נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן אינן מותירות, לטעמי, מקום לשחרורו של העורר לחלופת מעצר. העבירות המיוחסות לעורר הן חמורות ביותר. כמות הסם המסוכן אשר נתפסה ברשותו של העורר – 955 גרם

הרואין – מספיקה די על מנת להפיץ אלפי מנות סם נפרדות. שותפה אני להשקפתה של השופטת נאור בהקשר זה, כי רק במקרים נדירים שבנדירים לא יוחזק במעצר מי שנוטל, לכאורה, חלק בשרשרת הפצת הסם (בש"פ 9306/04 גוטי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 24.10.2004)), ובוודאי כאשר עסקינן בכמות סם כה גדולה. רבות דובר בפסיקתו של בית משפט זה בדבר החיוניות שבניתוק חוליות שרשרת הסם ובמסוכנות הרבה הטמונה בפעילותה העבריינית של כל חוליה באשר היא, ולא בכדי עוגנה חזקת המסוכנות בעבירות מסוג זה בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

אם בכך לא די, הרי שברשותו של העורר נתפסו, כאמור, שני רימוני רסס צה"ליים. על המסוכנות הטמונה בעבירות נשק עמד בית משפט זה פעמים רבות, בקבעו כי עבירות אלו הן מן החמורות ביותר ומעידות מטבען על רמת מסוכנות כה גבוהה לבטחון הציבור, עד כי ככלל יש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים של הנאשם בעבירות אלה, זאת גם כאשר לאותו נאשם אין עבר פלילי (וראו: בש"פ 6538/08 אזערי-רז נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 7.8.2008) וההפניות שם). העורר לא סיפק כל הסבר להימצאות הסם ורימוני הרסס ברשותו, ושילובן של עבירת הסמים ועבירת הנשק המיוחסות לו מעידות, להשקפתי, כאלף עדים על המסוכנות הלכאורית הטמונה בו לשלום הציבור, באופן השולל את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר.

6.

אשר לתסקיר שירות המבחן עליו משליך בא כוח העורר את יהבו, שותפה אני למסקנתו של בית משפט קמא כי אין באמור בו כדי להקהות את המסוכנות הנשקפת מן העורר. התמונה העולה מעיון בתסקיר היא שלילית בתכלית. העורר מאן לשתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן, תוך שהוא מנסה להציג בפניו "פסאדה נורמטיבית ומתפקדת ללא כל התייחסות לבעייתיות אפשרית". העורר אף הסתיר מפני שירות המבחן את העובדה כי הוא זומן מספר פעמים לחקירת משטרה במהלך השנה החולפת. התנהלותו זו של העורר אינה מצביעה על נכונותו לעמול למען שיקום חייו, ולנוכח חומרת העבירות המיוחסות לו אינני רואה מנוס מלהורות על המשך מעצרו עד תום ההליכים נגדו.

עם זאת, לאור הודעת באי כוח הצדדים לפיה מועדי הדיונים בעניינו של העורר קבועים בחודש נובמבר הנוכחי, ויש להניח שבית המשפט יקבע הדיונים הנוספים הנדרשים לסיום ההליכים בטווח הזמן הקרוב, יעלה בידי בית המשפט המחוזי לסיים את ההליכים בעניינו של העורר בזמן סביר.

נוכח האמור, הערר נדחה.