החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 9208/09 חסן חויטאת נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · גילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיותעתירה לגילוי ראיה חסויה במסגרת הליך פלילי בבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דן בעתירה לגילוי ראיה חסויה שחלה עליה תעודת חיסיון של שר הביטחון בהליך פלילי נגד תושב עזה בעבירות הקשורות להברחת נשק ולהסתננות. נקבע כי ראיה חיונית להגנה תיחשף, ובשאר הראיות יש לאזן בין תועלת הנאשם לבין ביטחון המדינה. לאחר עיון במסמכים נמסרו פראפרזות והורחבה אחת מהן, והעתירה נדחתה בכפוף לכך.

העובדות

נגד העותר, תושב רצועת עזה, הוגש כתב אישום בארבעה אישומים הנוגעים לחפירת מנהרות להברחת נשק ולכניסה לישראל שלא כדין. שר הביטחון חתם על תעודת חיסיון הנוגעת למקורות מידע ולשיטות פעולה של שירות הביטחון הכללי. לאחר עיון בחומר החסוי נמסרו פראפרזות לידי ההגנה, והאחת מהן הורחבה בהסכמת המשיבה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לגלות לנאשם ראיה שחלה עליה תעודת חיסיון לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות, כאשר הראיה אינה חיונית להגנתו?
  2. 2.האם יש לחשוף את החומר החסוי או מרכיבים ממנו באמצעות מסירת פראפרזה?

הלכות

  1. 1

    הכרעה בעתירה לגילוי ראיה חסויה מבוססת על איזון בין אינטרסים נוגדים: חשיפת האמת והגינות ההליך מול אינטרסים בטחוניים

    ״הכרעה בעתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות מבוססת על איזון בין אינטרסים נוגדים העומדים על הפרק״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ראיה חסויה שהיא חיונית לניהול ההגנה תיחשף, ובאשר ליתר הראיות נדרש איזון בין תועלת הנאשם לבין הפגיעה בביטחון המדינה

    ״מקום בו מתברר כי ראיה שעליה הוטל חיסיון היא חיונית לניהול ההגנה תינתן הבכורה לאינטרסים בדבר חשיפת האמת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ראיה חסויה
  • תעודת חיסיון
  • פראפרזה
  • שירות הביטחון הכללי
  • הסתננות
  • מנהרות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

9208/09

בפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

העותר:

חסן חויטאת

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בשם העותר:

עו"ד לביב חביב

בשם המשיבה:

עו"ד דותן רוסו

תאריך הישיבה:

י"ח בשבט התש"ע

(2.2.2010)

החלטה

1.

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע יוחסו לעותר, תושב רצועת עזה, ארבעה אישומים. שלושה מתוכם מייחסים לו מעורבות בחפירתן של מנהרות שיועדו להברחת נשק ממצרים לעזה תמורת תשלום. באישום הראשון נטען בנוסף, כי העותר השתתף ביודעין בהברחתם דרך המנהרה של חומרי נפץ. באישום הרביעי נטען, כי העותר קשר עם אחרים קשר להיכנס לישראל שלא כדין לצורכי עבודה. במסגרת הקשר ולשם קידומו יצאו העותר ואחרים לגדר באזור כרם שלום, טיפסו עליה ועברו לשטח מדינת ישראל. כעבור מספר דקות נעצרו על ידי כוחות צה"ל. בגין כל אלה, יוחסו לעורר עבירות של קשירת קשר לעוון, קשירת קשר לפשע, מתן אמצעים לביצוע פשע, ועבירות נשק (הובלת נשק ועסקה אחרת בנשק)

לפי סעיפים 499(א)(2), 499(א)(1), 498(א), 498(ב), 144(ב), 144(ב2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירות של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 85(1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945; ועבירת הסתננות לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954.

2.

ביום 20.10.2009 חתם שר הביטחון על תעודת חיסיון לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות או הפקודה) המחסה את פרטי המידע הבאים:

א.מקורות המידע של שירות הביטחון הכללי לרבות כל פרט ו/או תוכן המידע שיש בו כדי לחושפם.

ב.1.שיטות ודרכי פעולה, פעילות מבצעית, נהלי עבודה, ודרכי השגת מידע של שירות הביטחון הכללי, ככל שהם מתייחסים לאיסוף מידע מחוץ ובמסגרת החקירה, לרבות תוכן מידע העלול להביא לחשיפת שיטות ונהלים אלה.

2.אמצעים טכניים של שירות הביטחון הכללי להשגת חומר מודיעיני וחומר חקירה לרבות החומר אשר נאסף באמצעים אלה.

ג.תפקידים, שמות ומשימות של עובדי שירות הביטחון הכללי לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לגלות או לחשוף בדרך כלשהי את זהותם.

בתעודה צוין, כי "החיסיון חל על רשימת החומר והמידע החוסים תחת תעודה זו, לרבות כל פרט מזהה לגביהם ו/או אשר יש בו כדי להעיד על מהותו, היקפו וכמותו של החומר החסוי ולמעט העובדה כי מדובר במידע מודיעיני וחומר חקירה חסוי". עוד צוין, כי "החיסיון אינו חל על מידע מחקירת הנאשם וחקירת עדי התביעה, המגלם פוטנציאל לטענת פסול".

3.

בא-כוח העותר מבקש לחשוף את כל החומר החסוי הקיים ובעיקר מידע המתייחס לחקירותיו, על כל שלביהן. יצוין, כי במהלך הדיון בעתירה חזר בו בא-כוח העותר מבקשתו לקבל פרטה של החומר החסוי. בא-כוח המדינה טען במעמד שני הצדדים, כי חומר החקירה נבדק הן על ידי גורמים בשירות הביטחון הכללי הן על-ידי גורמי פרקליטות ולאחר בדיקתו נמסרו לבא-כוח העותר שלוש פראפרזות נוספות. עוד ציין בא-כוח המדינה, כי כתב האישום שהוגש נגד העורר תוקן כך שיצוין בו, כי כניסתו של העותר לישראל היתה למטרות עבודה. בדיון שנערך בהמשך במעמד צד אחד, קיבלתי מבא-כוח המשיבה ומנציגי השב"כ הבהרות נוספות באשר לתוכנו של החומר החסוי. לאחר העיון בחומר החסוי, העביר בא-כוח המשיבה הבהרה נוספת באשר לחומר החסוי, לפי בקשתי.

4.

הכרעה בעתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות מבוססת על איזון בין אינטרסים נוגדים העומדים על הפרק, והם חשיפת האמת והבטחת הגינותו של ההליך המשפטי מחד, ואינטרסים בטחוניים מאידך. סעיף 44(א) לפקודת הראיות מורה אותנו, כי החיסיון יוותר על כנו כל עוד מדובר בראיה שאיננה חיונית להגנתו של הנאשם; אולם, מקום בו מתברר כי ראיה שעליה הוטל חיסיון היא חיונית לניהול ההגנה תינתן הבכורה לאינטרסים בדבר חשיפת האמת וההגנה על הגינותו של ההליך המשפטי, והראיה החסויה תיחשף. באשר ליתר הראיות עליהן חל החיסיון, נדרש בית המשפט לערוך איזון בין מידת התועלת הצפויה לנאשם מחשיפת הראיה לבין הפגיעה שעלולה חשיפה זו לגרום לביטחון המדינה. במסגרת איזון זה בוחן בית המשפט, בין היתר, אם ניתן לבודד מרכיבי ראיות מסוימים מתוך החומר החסוי ולחשוף אותם, בין במישרין ובין על דרך של מסירת פראפרזה (בש"פ 5312/09 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.9.2009); ( בש"פ 4055/09

פלוני נ' מדינת ישראל ( לא פורסם , 27.7.09)). על יסוד מתווה זה עיינתי בחומר החסוי ולאחר שעשיתי כן הגעתי למסקנה, כי פרט לפראפרזות שהועברו לידי הגנה ולהרחבתה של אחת הפראפרזות הקיימות, אין בחומר החסוי ראיות החיוניות להגנתו של העותר. בהסכמת המשיבה, הפראפרזה שנמסרה לעותר ביום 14.10.2009 תורחב כך שלשונה תהיה:

"במהלך חקירתו התבטא הנדון בפני אחר שאינו איש מרות כי הוא חף מפשע על ה- TNT , כי אסרו עליו לפתוח שקים שהוברחו במנהרה וכי הוא אינו יודע מה היה תוכנם".

בכפוף להערתי זו, העתירה נדחית.

ניתנה היום, כ"ג

שבט תש"ע (7.2.2010).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1הכרעה בעתירה לגילוי ראיה חסויה מבוססת על איזון בין אינטרסים נוגדים: חשיפת האמת והגינות ההליך מול אינטרסים בטחוניים
  2. 2ראיה חסויה שהיא חיונית לניהול ההגנה תיחשף, ובאשר ליתר הראיות נדרש איזון בין תועלת הנאשם לבין הפגיעה בביטחון המדינה