בש"פ 9320/07 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו.

העורר, ועמו שבעה נוספים, עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בכתב האישום אחד עשר אישומים, בהם מיוחסים לכל אחד מהנאשמים (איש כחלקו) עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ממניעי גזענות, פרסום והחזקת פרסומי הסתה לגזענות וקשירת קשר לביצוע פשע. לעורר עצמו מיוחסת בנוסף עבירה של החזקת נשק ואמצעי חבלה.

על פי הנטען, חברו מלכתחילה שישה מהנאשמים, עם אדם נוסף בשם "דימה" שנמלט לחו"ל, לביצוע פעילויות ניאו-נאציות שונות, וזאת במהלך השנים 2007-2005. בשנת 2006 חבר אליהם המשיב 3. הנאשמים פעלו בחבורה במסגרת תא שכינוהו "פטרול 36". הם קיימו מפגשים רבים בהם שתו לשוכרה, הצטלמו במועל יד, עסקו באידיאולוגיה ניאו-נאצית וגזענית ודנו בדרכי פעולה ליישומה.

באישומים השונים המיוחסים למי מהנאשמים, נטען כי בהזדמנויות שונות יצאו בהרכבים שונים לחוצות הערים על מנת לתקוף עוברי דרך בשל צבעם, גזעם או דתם, ביניהם פועלים זרים אסיאתיים, יהודים ואנשים כהי עור.

לעורר עצמו מיוחסים שלושה אישומים – השלישי, החמישי והאחד עשר. באישום השלישי נטען, כי העורר החזיק בביתו כמות גדולה של כלי נשק וחומרי נפץ, ובהם 4 ק"ג

חומר נפץ הודף, 5 מאיצים של פגזי 155 מ"מ (שבכל אחד 145 גרם חומר נפץ מסוג TNT ), רימון עשן ואביזרים שונים היכולים לשמש, ביחד עם חומר הנפץ, להרכבת מטעני חבלה. עוד נטען באישום זה, כי בחודש מרץ 2006 קשר העורר יחד עם הנאשם מס' 1 לארגן התקפה על קבוצת "פאנקיסטים" בתל אביב ולהשתמש לשם כך בזיקוקין או בחומר נפץ.

באישום החמישי נטען, כי העורר, ביחד עם שלושה נאשמים נוספים ודימה, קשרו קשר לאתר עוברי דרך – על רקע מוצאם – לתקוף אותם בחבורה, לצלם את מהלך התקיפה ולפרסם את הצילומים במסגרת הסתה לגזענות. החבורה הגיעה ל"גן אשכול" בתל אביב. דימה ניגש לאדם מחוסר בית שהיה במקום, דרש ממנו לכרוע ברך ולהתנצל בפני העם הרוסי על כך שהוא נרקומן ויהודי. האיש זעק לעזרה, וחברו שהיה במקום ניגש לחבורה וניסה להניאם. בתגובה היכו אותו בני החבורה, הם הסריטו את מהלך האירוע, ערכו ממנו סרטון בכותרת "פטרול 36 – יהודי נרקומן" והוסיפו ברקע שירים גרמנים וכרזה נאצית. לאחר מכן העלו את הסרטון לאתר אינטרנט.

באישום האחד עשר נטען, כי העורר, ביחד עם חמישה נאשמים נוספים, יצאו לפעולה דומה לקודמת, הפעם במעבר תת קרקעי להולכי רגל בתל אביב. הם התנפלו על הולך רגל שעבר במקום, היכו אותו, הפילוהו, בעטו בו בפראות ודרכו עליו. גם את ה"מבצע" הזה הם הסריטו בוידאו, ערכו את החומר לסרטון עם כותרות גזעניות וסמל גולגולת, והעלו את הסרטון הערוך לאתר אינטרנט להפצתו.

אלה הם בתמצית שלושת האישומים המיוחסים לעורר. במקביל להגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעצור את כל המשיבים עד לתום ההליכים, ובית המשפט קמא נעתר לבקשה. בפני, כאמור, עררו של העורר על אותה החלטה.

2.

במהלך הדיונים בבית המשפט קמא הסכימה סנגוריתו של העורר כי חומר החקירה עולה כדי ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר בשלושת האישומים. זאת, למעט עבירת הקשר המיוחסת לו באישום השלישי. לאחר בחינת טענותיה, הודיע ב"כ המדינה לבית המשפט קמא כי לצורך הליכי הבקשה למעצר הוא מסכים שאין ראיות לכאורה לפרט זה שבאישום השלישי.

סנגוריתו של העורר טוענת, כי עניינו של העורר שונה בנסיבותיו מעניינם של שאר הנאשמים בפרשה.

העורר, יליד דצמבר 1990, היה בן שש עשרה בעת ביצוע המיוחס לו. עברו נקי מפלילים והסתבכותו עם חבורת הנאשמים נעוצה במשברי נערות ואישיות ואינה נובעת ממניע אידיאולוגי. לטענתה, העורר הסתייג ומסתייג מהרקע הניאו-נאצי והגזעני של המעשים. הוא נקלע לסיטואציה קצרה שבה נגרר אחרי הנאשמים האחרים (במעשים הנטענים באישומים 5 ו-11) וניתק קשר עמם מיד כשקלט את חומרת המעשים.

בתקופה שלפני מעצרו הגיע לתוצאות טובות בלימודיו ועשה חיל כספורטאי במועדון חתירה. שרות המבחן, בסדרת פגישות וראיונות, הגיע לכלל המלצה לשחררו לחלופת מעצר של מעצר בית בבית הוריו ובפיקוחם. הסנגורית אינה חולקת כי האישומים והעבירות המיוחסים לו מקימים עילת מעצר בשל מסוכנות, אולם לטענתה צירוף הנתונים והנסיבות האישיות האמורים לעיל יש בהם להטות הכף בעניינו ולהסתפק בחלופת המעצר שהומלצה בתסקירי המעצר.

3.

דין הערר להדחות. גם אם היה מקום להבחין במידת מה בין העורר לנאשמים האחרים לעניין היקף ומידת המעורבות בפעילות הגזענית והניאו-נאצית שבוצעה על ידם, הרי שמסוכנות יחודית משל כולם מצויה בו לאור המיוחס לו באישום השלישי, והמוכח לכאורה.

העורר אגר בביתו כמות גדולה ומאיימת של כלי נשק, חומרי נפץ וכלי משחית. בה בעת היה הוא מעורב מעל צואר בפעילות חבריו לתא הניאו-נאצי ובשתי הזדמנויות שונות חבר לחלק מהם במעשי אלימות מחפירים בגזענותם ובשפלותם. מסוכנותו הרבה של העורר נעוצה בשילוב קשה ורב סכנות זה שבין מוכנותו ונכונותו לפעילות בריונית ניאו-נאצית לבין אגירת והחזקת 5 ק"ג של חומרי נפץ וכלי משחית נוספים.

אדם החובר לקבוצה ניאו-נאצית רווית שנאה ומשטמה והמחזיק בכליו מאגר חומרי נפץ מהווה איום של ממש לשלום הציבור והבריות, והדברים מתבקשים מאליהם.

גילו הצעיר של העורר ועברו הנקי – אין בהם, לצערי, להקהות ממסוכנות זו.

תמים דעים אני עם בית המשפט קמא, כי למסוכנות אשר כזו לא תסכון חלופת מעצר.

לאור זאת – אני דוחה את הערר.