בש"פ 9380/07 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירות מעשי סדום, מעשה מגונה בבת משפחה והדחה בחקירה.

כתב האישום הוגש ביום 28.1.07, וההליכים לגופם במשפט עצמו טרם החלו ואף טרם נקבעו מועדים לשמיעת הראיות.

משחלפו תשעה חודשים מיום מעצרו של המשיב, ביקשה המדינה ביום 14.10.07 מבית משפט זה להאריך המעצר בתשעים ימים נוספים (בש"פ 8590/07). ביום 25.10.07 החליט חברי השופט ע' פוגלמן, לאור העובדה שטרם נקבעו אותה עת מועדים לשמיעת פרשת הראיות, להאריך את המעצר בשלושים ימים "על מנת שניתן יהיה לבחון בהמשך את התאריכים שיקבעו להוכחות בבית המשפט המחוזי". ביום 5.11.07 שבה המדינה בבקשה זו שבפני להארכת המעצר בשישים ימים. למרבית הצער, עדיין לא נקבעו מועדים לשמיעת פרשת הראיות במשפט.

2.

בכתב האישום ארבעה נאשמים. המשיב שבפני (נאשם 3), אביו (נאשם 2), אמו (נאשמת 4) ואדם נוסף (משיב 1). כתב האישום פורש מסכת מעשים מיניים מחרידה ומתמשכת לאורך חמש שנים (2002-07) אשר בוצעה, על פי הנטען, על ידי הנאשם 2 (אביו של המשיב) בבתו הקטינה, אחותו של המשיב.

מעשים ועבירות אלה מפורטים באישום השני המיוחס לנאשם 2 בלבד. באישום הרביעי מואשמת הנאשמת 4 (אמו של המשיב ואשת הנאשם 2), כי נמנעה מלדווח לרשויות הסעד או למשטרה על אותם מעשים שביצע בעלה בבתה.

באישום הראשון מואשם הנאשם 1 במעשי אינוס ובמעשים מגונים שביצע על פי הנטען בקטינה בשנת 2000. המדינה ביקשה לעצור את כל הנאשמים עד לסיום ההליכים. נאשם 1 והנאשמת 4 (אמו של המשיב והקטינה המתלוננת) שוחררו בערובה לחלופות מעצר, והנאשם 2 ובנו המשיב נעצרו עד תום ההליכים.

האישום המכוון כנגד המשיב הינו האישום השלישי. על פי הנטען, "בשנת 1997, או בסמוך לכך, ועד לשנת 1999", הורה המשיב לאחותו המתלוננת, במספר מקרים, לבצע בו מין אוראלי והיא עשתה כן. המתלוננת הינה ילידת יולי 1992, והיתה אותו הזמן בגילאים חמש עד שש.

אחיה, המשיב, נולד בספטמבר 1986, וגיל אחריותו הפלילית החל בספטמבר 1998. לאור זאת, עבירות מעשי הסדום המיוחסות לו בכתב האישום מתיחסות למעשים שעשה מספטמבר 1998 ועד למועד לא ידוע ב-1999. עוד נטען באישום השלישי, כי בקיץ 2006 ביצע המשיב מעשה מגונה במתלוננת. הוא דרש ממנה להתפשט ושפשף בידו את איבר מינה.

לאחר שנחשפה הפרשה ונעצר הנאשם 2 בינואר 2007, דרש המשיב מאחותו המתלוננת שלא לשתף פעולה בחקירת המשטרה. הוא עצמו התחמק מלהתייצב לחקירה, ובינתיים הדיח חבר שלו להעיד שקר כי שניהם הומוסקסואלים ולכן אין לו למשיב עניין במין עם נשים.

3.

עילת המעצר קמה בעניינו של המשיב נוכח המסוכנות הנודעת ממנו בשל המעשים המיוחסים לו (באישום השלישי) והמוכחים לכאורה. עמד על הדברים חברי השופט ע' פוגלמן בהחלטתו בעניין המשיב מיום 25.10.07 (בש"פ 8590/07), ולא אשוב ואפרט. הדברים מובנים מאליהם. עם זאת, יש כמובן מקום כבר בשלב זה של הדברים להבחנה משמעותית בין עניינו של המשיב לעניינו של אביו, הנאשם 2. מעשי הסדום המיוחסים למשיב בוצעו כשהיה ילד שזה עתה מלאו לו שתים עשרה שנים ונמשכו, על פי הנטען, זמן קצר לאחר מכן ובטרם מלאו לו שלוש עשרה. לא כך עבירת המעשה המגונה המיוחסת לו אשר בוצעה בהיותו בוגר כבן עשרים.

עילת מעצר נוספת כנגדו הינה במעשי ההדחה בחקירה ובחשש לשיבוש הליכי משפט הנודעת ממנה.

4.

ההחלטה הנדרשת לעניין הארכת מעצרו של נאשם לפי סעיף 62 ל"חוק המעצרים" עניינה באיזון שבין עילות המעצר מכוחן נעצר הנאשם לבין התמשכות ההליכים. כמצוין לעיל, עוצמת מסוכנותו של הנאשם 2 (אבי המשיב), כעולה מפרשת המעשים המחרידה המיוחסת לו בכתב האישום, עולה לאין שיעור על מסוכנותו של המשיב, אשר גם בה אין להקל ראש כל עיקר. משוואת האיזונים בהחלטה הנדרשת לעניין זה שונה איפוא בנתוני המוצא בין שני אלה, ועל כן הדברים שיפורטו להלן עניינם במשיב שבפני – ובו בלבד.

האיש עצור מזה עשרה חודשים, משפטו טרם החל ובית המשפט המחוזי בתל אביב לא קבע עד כה מועדים לשמיעת פרשת הראיות. בהינתן לוח זמנים זה מחד גיסא, ונתוני הגיל הרלבנטיים לביצוע מעשי המשיב מאידך גיסא – האיזון המתבקש לעת הזו בעניינו של המשיב (ובעניינו בלבד) מצדיק שקילתה של חלופת מעצר, אך זאת רק לאחר בחינת תסקיר מעצר שייערך בעניינו.

אני מורה איפוא לשרות המבחן לערוך תסקיר מעצר עדכני בעניין המשיב ולהביאו בפני בית המשפט עד ליום 10.12.07. בתסקיר ייבחנו חלופות מעצר שיוצעו לשרות המבחן על ידי סנגורו של המשיב והיתכנותן נוכח המיוחס לו. אבקש את שרות המבחן להתייחס להתאמת חלופת המעצר שתוצע להבטחת שלומה של המתלוננת.

המזכירות תקבע דיון המשך בבקשה זו במחצית דצמבר השתא, לאחר קבלת תסקיר המעצר.

בשלב זה – אני מאריך את המשך מעצרו של המשיב עד ליום 27.12.07 או עד למתן החלטה אחרת בבית משפט זה, לפי המוקדם שביניהם.