בבית המשפט העליון
בש"פ
9384/10
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
העורר:
חסן עבד אלכרים
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטה להורות על מעצר עד תום ההליכים
בשם העורר:
עו"ד עבאס עבד אלכרים
בשם המשיבה:
עו"ד מאיה חדד
החלטה
1.
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' טובי), אשר הורה על מעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
2.
ביום 12.9.2010 הוגש נגד העורר ונגד שניים נוספים, מוחמד עבאס (להלן -
מוחמד ) ומנאר עוסמאן (להלן יחד - הנאשמים ), כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון לרצח. לפי המפורט בכתב האישום, העורר הינו חברו של אדם בשם נזאר עבאס (להלן - נזאר ). לנזאר שני אחים, אימן ושאדי, אשר הינם בני דודם של מוחמד ומנאר. בכתב האישום נטען, כי ביום 7.8.2010 נפרץ ביתו של אימן ונגנב ממנו רכוש. לפי הנטען, הנאשמים, נזאר ושאדי חשדו כי המתלונן, עבדל אלכרים עומרי, הוא זה אשר פרץ לביתו של אימן. לפי המתואר, על רקע זה, קשרו ביניהם הנאשמים, נזאר ושאדי קשר ביום 13.8.2010 בסמוך לשעה 21:50,
לחקור את המתלונן, לאיים עליו ולפגוע בו בגין הפריצה אותה ייחסו לו. בהמשך לאמור, הסיע מוחמד את המתלונן לכביש כורכר בסמוך למטע זיתים בכפר נחף. העורר, כך נטען, הגיע למקום ברכב יחד עם נזאר. לפי המתואר, הנאשמים נזאר ושאדי הוציאו את המתלונן מהרכב והחלו מתחקרים אותו. בשלב כלשהו שפכו הנאשמים, נזאר ושאדי בנזין על המתלונן והציתו אותו. כתוצאה מההצתה נגרמו למתלונן כוויות בדרגה 3-2 ב-50% משטחי גופו והוא מאושפז עד היום בבית חולים לצורך שיקום.
3.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים נגדם. ביום 8.11.2010 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה. זאת, לאחר שמצא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת מעורבותם במעשים המפורטים בכתב האישום וכי חומרת המעשים מצדיקה את מעצרם. יצוין, כי ביום 27.10.2010 הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן בעניינו של העורר, אשר כפי שיפורט בהמשך, לא המליץ על שחרורו לחלופת מעצר. במסגרת הבקשה שלפניי משיג העורר על ההחלטה לעוצרו עד לתום ההליכים. טענותיו של העורר מופנות הן ביחס לקביעה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו והן ביחס לאפשרות שחרורו לחלופת מעצר.
4.
טענתו המרכזית של העורר נוגעת לקיומן של ראיות לכאורה הקושרות אותו לביצוע העבירות נושא כתב האישום. על פי הודעותיהם של המתלונן ושל מוחמד, הגיע העורר למקום האירוע יחד עם נזאר. מהודעת המתלונן אף עולה, כי העורר ככל הנראה נותר ברכב בעת התרחשות המעשים ולא נטל חלק פעיל בהצתת המתלונן. לטענת העורר, בכך יש כדי להצדיק את שחרורו ממעצר. זאת, מאחר שאף אם שהה לכאורה במקום האירוע, הרי שעל מנת לייחס לו ביצוע בצוותא של העבירה המפורטת בכתב האישום, יש להראות כי נטל חלק פעיל באירוע או כי היה מודע לכוונת הנאשמים האחרים להצית את המתלונן. לטענתו, לא היה מודע כלל לכוונה זו. אכן, אין מחלוקת כי העורר אינו הנאשם המרכזי במסגרת כתב האישום וכי חלקו במעשים המפורטים בכתב האישום הינו קטן ביחס לנאשמים המרכזיים. ואולם, במסגרת שיחה שנערכה בין העורר לבין חוקר משטרה, ציין העורר כי חזר למקום האירוע לאחר ההצתה, אסף משם את בקבוק הבנזין ששימש להצתת המתלונן והשליך אותו לפח. מעורבות זו של העורר עשויה לסתור את הטענה כי נוכחותו במקום האירוע הייתה מקרית ותמימה. לכאורה, העורר הגיע למקום האירוע בלוויית הנאשם המרכזי, היה נוכח בעת שהמתלונן הוצת, ולאחר מכן שב למקום האירוע וסילק מהמקום את מיכל הבנזין ששימש להצתה. בכך די כדי לבסס תשתית ראייתית המספיקה בשלב זה כדי להצדיק את מעצרו של העורר. עוד יוער, כי בתחילה הכחיש העורר את נוכחותו במקום האירוע, ואף לאחר אותה שיחה עם חוקר המשטרה חזר בו מהגרסה שמסר ולפיה אכן היה במקום. במצב דברים זה, ונוכח חומרת המעשים המפורטים בכתב האישום, סבור אני כי יש עילה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים.
5.
בנוסף, טוען העורר כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר לא הורה על שחרורו לחלופת מעצר. אכן, תסקיר שירות המבחן מציין כי העורר מתנהל באופן נורמטיבי בדרך כלל, וכי אם ישוחרר יש להניח שיעמוד בתנאים מגבילים שיקבעו. שיקול מקל נוסף הינו כי העורר נעדר עבר פלילי. לצד זאת, ציין שירות המבחן כי חלופת מעצר מתאימה תהא במקום המרוחק מכפרו של העורר. העורר לא הציע חלופה העונה לתנאי זה ועל כן לא המליץ התסקיר על שחרורו. במצב דברים זה, ובהתחשב בכך שגם במסגרת הערר לא הוצעה חלופת מעצר מתאימה, הרי שאין מקום להורות על שחרור העורר. ככל שבעתיד יציע העורר חלופה הולמת במיקום המרוחק מכפרו, יוכל הוא לפנות בבקשה מתאימה אל הערכאה הדיונית אשר תבחן את העניין.
6.
הערר נדחה אפוא.
נ יתנה היום, י"ט בשבט התשע"א (24.1.11).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
10093840_S01.doc נ.ב./גק
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il