פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9451/07
בפני:
כבוד השופט י' אלון
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 – תפ"ח 1007/06 בימ"ש
מחוזי תל אביב
תאריך הישיבה:
כ"ז בחשון התשס"ח (8.11.07)
בשם המבקשת:
עו"ד תמי אולמן ועו"ד תקווה טליתמן
בשם המשיב:
עו"ד אבי וסטרמן
החלטה
1.
ביום 17.1.06 הוגש כתב אישום נגד המשיב לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובו יוחסו לו עבירות מין רבות וחמורות שביצע במספר רב של קטינים שהתגוררו בשכנות לו.
בית המשפט נעתר לבקשת המדינה והורה (ביום 24.1.06) על מעצרו עד תום ההליכים.
ביום 12.11.06 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת עיון חוזר במעצר, והורה על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא וטיפולי בהוסטל נעול.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון, בגדרו תוקן כתב האישום תוך צמצום מספר העבירות שיוחסו בו למשיב, והמשיב הודה והורשע ביום 18.9.07 בכל המיוחס לו בכתב האישום המתוקן. בגדרו של הסדר הטיעון הסכימה המדינה לעתור לעונש מאסר בפועל שלא יעלה על שש שנים, כשלמשיב שמורה הזכות לטעון לעונש כרצונו. מועד הטיעונים לעונש קבוע לתחילת חודש דצמבר.
בין לבין, נאלצו בעלי ההוסטל בו היה המשיב לסוגרו (עקב קשיים כלכליים) ביום 31.10.07. לאור זאת פנה המשיב לבית המשפט המחוזי ביום 29.10.07 בבקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו בערובה. בית המשפט המחוזי החליט ביום 30.10.07, כי נכון יהיה לבחון חלופת מעצר אחרת (עד לתום ההליכים הממשמש ובא בתיק העיקרי). הוא הורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר ובו תיבחן חלופה שכזו, תוך בחינת התאמתה למסוכנות הנודעת מהמשיב מתוך האישומים ועבירות המין הקשות שהורשע בהן זה לא מכבר (ביום 18.9.07).
בית המשפט הוסיף וקבע, כי עד לקבלת התסקיר ובחינת החלופה המוצעת, ישאר המשיב במעצר. הישיבה הנוספת קבועה ל-19.11.07. ביום 4.11.07 הגיש המשיב ערר על אותה ההחלטה (בש"פ 9314/07) ככל שעניינה הותרתו במעצר עד לבחינת התסקיר והחלופה. שלושה ימים לאחר מכן, ביום 7.11.07, פנתה המדינה בבקשה זו שבפני, להורות על מעצרו מחדש של המשיב לפי סעיף 62 לחוק המעצרים.
על פי המפורט והנטען, המשיב היה עצור בהליכי משפטו, שטרם הסתיים, למעלה מתשעה חודשים (בטרם שוחרר בערובה להוסטל האמור). לאור זאת, הסמכות להורות על המשך מעצרו (לאחר שנתבטלו תנאי השחרור בערובה בהוסטל) נתונה לבית משפט זה בלבד במסגרת הקבוע בסעיף 62 לחוק המעצרים (בש"פ 4734/04 מדינת ישראל נ' טבאג'ה (לא פורסם, 1.6.04). ש ני הצדדים לא נתנו ליבם לעניין זה שעה שהוגשה ונדונה בקשת המשיב בבית המשפט המחוזי לשינוי תנאי השחרור בערובה ושעה שהוחלט על ידו (ביום 30.10.07) כי עד לקבלת התסקיר החדש הוא יהיה במעצר.
2.
הצדדים מסכימים כי החלטת בית המשפט המחוזי (מיום 30.10.07) לעצור את המשיב היתה שלא בסמכות, אולם חלוקים הם לעניין התוצאה האמורה להיוודע מכך. ב"כ המשיב טוענת, כי משנתברר עתה שמעצרו של המשיב על ידי בית המשפט המחוזי ביום 30.10.07 היה שלא בסמכות, די בכך להביא לשחרורו לאלתר. ב"כ המדינה בדעה, כי פגם זה יכול להרפא משימצא בית המשפט המוסמך כי מן הדין להורות על מעצרו מחדש.
בנסיבותיה של הבקשה דנן, הדין עם המדינה.
התקלה בעטייה נדון העניין בפני בית המשפט המחוזי, יסודה בשגגה ובתום לב של שני הצדדים אשר לא נתנו דעתם ללוח הזמנים הרלבנטי ולעובדה שבטרם שוחרר המשיב להוסטל (12.11.06) הוא היה במעצר תקופה העולה על תשעה חודשים. אולם "תקלות מצד התביעה שבעטיין נגרם מעצר בלתי חוקי של הנאשם אינן יכולות להוות שיקול יחיד בבוא בית המשפט להכריע בשאלת חידוש המעצר או הארכתו" (השופטת א' חיות בבש"פ 8347/07 מיום 14.10.07, וראו גם בש"פ 8971/00 חזות נ' מדינת ישראל , לא פורסם, 14.12.00; בש"פ 4655/05 מדינת ישראל נ' בן-דרור , לא פורסם, 19.5.05; בש"פ 10803/05 מדינת ישראל נ' עילווי , לא פורסם, 22.11.05).
בנסיבות המיוחדות בהן אירעה התקלה האמורה בעניין דנן, אין לראות באלה את השיקול היחיד והמכריע. זאת, נוכח המסוכנות הקשה עד למאוד הטבועה במשיב מתוך האישומים והעבירות שהורשע בהן בהכרעת הדין מיום 18.9.07.
חלופת הביניים שהציעה הסניגורית בדמות מעצר בית בבית הוריו הקשישים של המשיב – איננה כלל ממין העניין.
המדובר בעבירות מין קשות וחמורות שביצע המשיב בקטינים שגרו בשכנותו, תוך פיתוי והשאה ובהתמדה רבה. לאור הרשעתו בדין, המשיב איננו יותר בחזקת חף מפשע. גזר דינו צפוי להינתן במהלך התקופה הקרובה.
היבט זה של הדברים מקים על פני הדברים עילת מעצר מוחשית נוספת של חשש כי ינסה למלט נפשו מאימת הדין ומאימת העונש.
שיקולים אלה הם שעמדו – ובדין – ביסוד החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 30.10.07, ולפיהם אין מקום להורות על שחרור המשיב בערובה בטרם תיבחן חלופת מעצר המוצעת על ידי שרות המבחן ובטרם יבדוק בית המשפט, בשבע עיניים, את התאמתה והתכנותה של החלופה שתוצע לאיון המסוכנות הקשה הנודעת ממנו.
3.
לאור זאת, אני נעתר לבקשת המדינה ומורה על חידוש מעצרו של המשיב לתקופה של תשעים ימים, החל מיום 30.10.07, או עד למתן גזר הדין בתפ"ח 1007/06 בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לאור העובדה שבבית המשפט המחוזי תלויה ועומדת בקשת המשיב לעיון חוזר (ב"ש 93677/07) והמשך הדיון בה קבוע ליום 19.11.07 – יימשך בפניו הדיון באותה הבקשה. כל עוד לא תינתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט המחוזי, יישאר המשיב במעצר מכוח החלטה זו, כאמור לעיל.
ניתנה היום, א' בכסלו התשס"ח (11.11.2007).
ש
ו פ ט