בש"פ 9507/17 מדינת ישראל נ. פלוני

לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) החל מיום 24.12.2017 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 50968-03-17 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

כתב האישום והליכים קודמים

2.

ביום 23.3.2017 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום המייחס למשיב עבירות של אינוס, מעשה סדום ומעשים מגונים אותן ביצע בביתו החורגת (כבת 10) (להלן: המתלוננת ) וכן עבירה של תקיפת קטין אותה ביצע בבת חורגת נוספת (כבת 12) (להלן: מ' ). לפי המתואר בכתב האישום, בתקופה שהחלה בספטמבר 2015 והסתיימה בפברואר 2017 (להלן: התקופה ), בעל המשיב את המתלוננת בהזדמנויות רבות, ביצע בה מעשים מגונים ומעשה סדום. כתב האישום מגולל את פרטי מעשים אלה, ולא ראיתי צורך לפרטם לצורך הדיון בבקשה דנן. אציין רק שחלק מהמעשים ביצע המשיב במתלוננת בנוכחות אחיה הקטן. בגין מעשים אלה מואשם המשיב באישומים הבאים: אינוס קטינה בידי בן משפחה – עבירה לפי סעיפים 345(א)+351(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) (שתי עבירות); מעשה סדום בקטינה בידי בן משפחה – עבירה לפי סעיפים 347(ב)+351(א) לחוק העונשין, וכן במעשה מגונה בקטינה בידי בן משפחה – עבירה לפי סעיפים 348(ב) בנסיבות 345(ב)+345(א)(1)+351(ג)(2) לחוק העונשין.

בנוסף, מואשם המשיב בכך שבמהלך חודש דצמבר 2016 תקף את מ'. לפי המתואר בכתב האישום במועד האמור ולאחר ויכוח שפרץ בניהם, ניגש המשיב אל מ', ובעודה ישובה על הרצפה בעט ברגליה ומשך בשערה. רק לאחר שבת זוגו, אימה של מ', התערבה חדל הוא ממעשיו. לנוכח האמור הואשם המשיב אף בתקיפה בנסיבות מחמירות (קטין) בהתאם לסעיפים 379+382(ב)(2) לחוק העונשין.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 2.4.2017 הסכים המשיב לקיומן של ראיות לכאורה אך טען נגד עוצמתן. בהחלטתו מיום 6.4.2017, קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. נקבע כי מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית בגין מסוכנותו של המשיב וכי לא ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר שתאיין את מסוכנותו.

4.

בהמשך לכך, ביום 4.6.2017 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר, בגדרה ביקש לבחון אפשרות להעבירו למעצר בפיקוח אלקטרוני או לשחררו לחלופת מעצר. ביום 15.6.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, אולם לצד זאת נקבע כי בתום ישיבות ההוכחות אשר קבועות לחודש דצמבר 2017, כאשר יהיה ניתן להעריך באופן מושכל יותר את סיכויי ההרשעה, יוכל המשיב לפנות בבקשה נוספת לעיון חוזר. ערר שהגיש המשיב על החלטה זו לבית משפט זה, נדחה (בש"פ 5091/17).

מהלך העניינים בהליך העיקרי

5.

ביום 5.4.2017 בוצעה הקראת כתב האישום. לאחר מכן הגיש המשיב מספר בקשות לדחיית מועדי הדיונים שנקבעו לצורך קבלת חומרי חקירה ובקשת חומרים נוספים. בהמשך לכך, נקבעו חמישה מועדים לדיוני הוכחות לחודש דצמבר 2017. עם זאת, ביום 5.7.2017 הגיש המשיב, בהסכמת המבקשת, בקשה להקדמת דיוני ההוכחות. בהתאם לכך, ביום 2.11.2017 התקיים דיון ההוכחות הראשון בתיק ומאז התקיימו עוד מספר ישיבות הוכחות.

הבקשה דנן

6.

בבקשה דנן טוענת המבקשת כי העבירות המיוחסות למשיב מצביעות על מסוכנות חמורה מעצם טיבן. כמו כן, טוענת המבקשת כי למשיב עבר פלילי עשיר הכולל הרשעות בעבירות סמים, אלימות, רכוש ומין והוא אף ריצה בעברו עונש מאסר של עשר שנים בגין הרשעתו בעבירות מין. לטענת המבקשת, המעשים המיוחסים למשיב בשילוב עם עברו הפלילי, מעידים על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו לשלום הציבור ולביטחונו ושוללים כל אפשרות לשחררו לחלופת מעצר.

בדיון שהתקיים לפניי היום הוסיפה באת-כוח המבקשת ועדכנה כי לאחר הגשת הבקשה התקיימו עוד שלושה מועדי הוכחות, ושניים נוספים קבועים לשבוע הבא. עוד צוין כי מרבית העדים העיקרים כבר נשמעו וכי הצפי הוא ששמיעת כל העדים המרכזיים תסתיים עד סוף חודש דצמבר 2017. בנוסף, ציינה באת-כוח המבקשת כי על-פי קביעת בית המשפט המחוזי, המועדים הנוספים יקבעו רק לחודש מאי 2018, אלא אם יתפנו מועדים קודם לכן, ואז יוקדמו הדיונים בהתאם.

באת-כוח המבקשת הוסיפה וטענה כי אף שנשמעו כבר עדים מרכזיים והחשש מפני שיבוש הליכים פחת, הוא עדיין לא אוין לחלוטין. לעניין זה ציינה באת-כוח המבקשת כי המשיב ממשיך להיפגש עם אימה של המתלוננת במסגרת ניהול הליכי הגירושין ביניהם.

7.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי יש להורות על שחרורו לחלופת מעצר שכן עילת החשש לשיבוש מהלכי משפט אינה קיימת עוד בעניינו לאחר שנשמעו כבר העדים המרכזיים מקרב המשפחה. אשר לעילת המסוכנות, טוען המשיב כי ביצע את עבירת המין בגינה ריצה עונש מאסר ממושך לפני שנים רבות עוד כשהיה בן עשרים, ומאז לא חזר לסורו, כלשונו. נטען כי הוא עבר תהליך טיפולי ממושך אשר הפחית את מסוכנותו. המשיב מוסיף כי העבירות המיוחסות לו נעשו בתוך התא המשפחתי, ועל-כן ניתן לאיין את המסוכנות בחלופת מעצר או במעצר באיזוק אלקטרוני הרחק מבית משפחתו. בנוסף, טוען המשיב כי לנוכח התמשכות ההליך והצפי לסיומו רק בעוד חודשים רבים ובשים לב לכך שדיוני ההוכחות הבאים צפויים להתקיים רק בחודש מאי 2018, נקודת האיזון משתנה ונעה לעבר זכותו לחירות.

דיון והכרעה

8.

כידוע, במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים על בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם לחירות לבין שמירה על ביטחון הציבור ותקינות ההליך הפלילי. לשם כך, יש להביא בחשבון, בין היתר, את פרק הזמן אשר חלף מאז נעצר הנאשם, קצב התקדמות ההליך, המסוכנות הנשקפת מן הנאשם, חומרת העבירה המיוחסת לו, וכן את החשש משיבוש הליכי משפט והמלטות הנאשם מאימת הדין. ככל שתקופת המעצר מתארכת, נעה נקודת האיזון לעבר זכותו של הנאשם לחירות. בתוך כך, ובשים לב למכלול השיקולים הללו, ישוב ויבחן בית המשפט את האפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר (ראו: בש"פ 4084/15

מדינת ישראל נ' דלו , פסקה 8 (25.6.2015); בש"פ 5456/15 מדינת ישראל נ' רובין , פסקה 11 (17.08.2015); בש"פ 4251/17 מדינת ישראל נ' זאודי , פסקה 7 (18.6.2017)).

9.

יישום אמות מידה אלה על ענייננו מוליך למסקנה כי יש להיעתר לבקשה. מסוכנותו של המשיב נמצאת ברף העליון, מעצם טיבן של העבירות המיוחסות לו, מהתפרשות המעשים על פני תקופה ארוכה, ומאופן ביצוע המעשים (חלקם אף בנוכחות אחי המתלוננת). לכך יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב הכולל אף הרשעה בעבירות מין ואלימות המחזק אף הוא את החשש מפני מסוכנותו.

10.

אשר לקצב התקדמות ההליך – מדובר בבקשה ראשונה להארכת המעצר ונדמה כי עד כה התנהל ההליך בקצב סביר. מרבית עדי התביעה העיקריים נשמעו ובכללם, חוקרת הילדים, המתלוננת מ' ואף עדות אמם של המתלוננת ושל מ' אמורה להסתיים בישיבות הקרובות. אומנם המשך שמיעת המשפט נקבעה בשלב זה רק לחודש מאי 2018 עקב יומנו העמוס של בית המשפט המחוזי, אך בית המשפט ציין בהחלטתו מיום 13.12.2017 כי הוא נמנע מלקבוע מועדים לשמיעה בחודש מאי שמא יתפנו מועדים קרובים יותר וניתן יהיה להקדים את מועדי ההוכחות, וחזקה על בית המשפט כי כך ינהג.

11.

מכל האמור עולה כי בשלב זה, באיזון הכולל בין זכותו של הנאשם לחירות לבין שמירה על ביטחון הציבור ותקינות ההליך הפלילי, נוטה הכף לעבר האינטרס הציבורי ושמירה על ביטחונו נוכח מסוכנותו של המשיב.

12.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 24.12.2017 או עד למתן פסק דין בת"פח 50968-03-17 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.