פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9510/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
משה אוחנה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב, מיום 9.11.08, בב"ש 92168/08, שניתן על ידי כבוד השופט ג' נויטל
תאריך הישיבה:
ט"ו
בחשון התשס"ט (13.11.08)
בשם העורר:
עו"ד
זאב וישניא
בשם המשיבה:
עו"ד
אליעד וינשל
החלטה
העורר נמצא מפר את צו בית המשפט שהורה על שהייתו במעצר-בית. בעקבות כך הונחה בית המשפט המחוזי על ידי חברי כב' השופט ס' ג'ובראן (בש"פ 7676/08, מיום כ"ח באלו התשס"ח - 28.9.2008), לבחון את השאלה אם יש מקום להחמיר בתנאי השחרור ותנאי הפיקוח הקיימים. על כך השיב השופט המלומד של בית משפט קמא בחיוב. ברם, על פי בקשת המשיבה הוא עשה צעד נוסף, וקבע כי יש לחלט מהפיקדון שהופקד בשעתו כאחד מתנאי השחרור, סכום של 15,000 ש"ח. כמו כן, חויב העורר להפקיד סכום נוסף של 20,000 ש"ח. באשר לערבים – הוחלט לחלט מערבותו של כל אחד מהם סכום של 5000 ש"ח, והם חויבו במתן ערבות נוספת בסכום של 250 אלף ש"ח.
סבורני כי ההחלטה בדבר החילוט אינה יכולה לעמוד. לא נעלמה מעיני העובדה שעו"ד וישניא, בא-כוח העורר, הציע לבית משפט קמא לחלט סכום של 10,000 ש"ח מתוך הסכום שהפקיד שולחו (עמ' 5 לפרוטוקול הדיון). אולם, חילוט זה חורג מהמטרה בגינה הוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי, ולפיכך, גם אם נתן לו עו"ד וישניא את הסכמתו, ספק בעיני אם נכון היה להורות עליו. למסקנה זו טעם נוסף, וכוונת הדברים לכך שלחילוט פן "עונשי", ולפיכך כל עוד לא הורשע העורר על פי כתב האישום החדש שהוגש נגדו בגין ההפרות המיוחסות לו, סבורני כי גם מטעם מוטב היה להימנע ממנו.
נוכח האמור, אני מחליט לקבל את הערר, לבטל את החילוט, וכן את חיובו של העורר להפקיד סכום נוסף. נוכח אופיין המינורי של מרבית ההפרות, סבורני כי ניתן להסתפק בהגדלת סכום ערבותם על הערבים, ועל כן חיוב זה יישאר על כנו. משהחלטתי לבטל את החילוט מתוך פקדונו של העורר, אני מוסיף ומבטל את
החילוט שנפסק
לחובת הערבים.
ניתנה היום, י"ח בחשון
התשס"ט (16.11.08)
.
ש ו פ ט