פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
9554/02
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העורר:
אסף ביטון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 5.11.02 בתיק ב"ש
92744/02 שניתנה על-ידי כב' השופט צ' גורפינקל
תאריך הישיבה:
י"ג בכסלו תשס"ג (18.11.02)
בשם העורר:
עו"ד צדוק חוגי
בשם המשיבה:
עו"ד דניאלה ביניש
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית-משפט השלום בראשון-לציון בעבירה של סחר בסם מסוכן מסוג קנביס במשקל של כתשעים גרם. עם הגשת כתב-האישום ביקשה המדינה על מעצרו עד תום ההליכים, אך בית-משפט השלום סירב להיעתר לבקשה והורה על שחרורו של העורר ממעצר בתנאי "מעצר-בית" ובתנאים נלווים נוספים. המדינה עררה על החלטה זו, ובית-המשפט המחוזי החליט לקבל את הערר, לבטל את החלטתו של בית-משפט השלום ולהורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.
על החלטה אחרונה זו הערר שלפניי, ובקשת העורר היא כי אשיב את החלטת בית-משפט השלום על כנה.
בא-כוחו המלומד של העורר, עורך-דין צדוק חוגי, טען לפניי באריכות – הן בכתב הן על-פה – בתוקפו את החלטת בית-המשפט המחוזי מכל צדדיה. בעיקר טען עורך-דין חוגי כי לא נאספו אל תיק המשטרה ראיות שבהצטברן זו-אל-זו מעלות הן הוכחה-לכאורה לביסוס האמור בכתב-האישום. חוששני שנתערבבו לו לעורך-דין חוגי טיעון בהליך של מעצר בטיעון שבהליך הפלילי גופו. טענותיו של עורך-דין חוגי אפשר טענות יפות הן למשפט הפלילי גופו, לא כך באשר להליך המעצר.
בענייננו פעל איש משטרה כסוכן סמוי בקרב מי שעסקו בסחר בסמים מסוכנים בעיר ראשון-לציון, ואותו סוכן מפליל באורח מפורש את העורר. אמת נכון הדבר: יש אי התאמות מסויימות בראיות שבתיק המשטרה; ואפשר חדלה המשטרה משלא ערכה חקירות מסויימות ששומה היה עליה לחקור; ואולם אין באותן אי-התאמות ובאותם מחדלים (כנטען) כדי להשמיט את הקרקע מתחת למעשה הפסיפס שיש בו כדי להפליל את העורר באישום המוטח בו. אכן, גם בית-משפט השלום גם בית-המשפט המחוזי – כל אחד מהם בזמנו – סברו כי יש ראיות לכאורה להוכחת האישום כנגד העורר, ואני אין לי אלא לצרף דעתי לדעתם.
על קיומה של עילת מעצר אין צורך להאריך דברים. עבירה של סחר בסם מסוכן מעלה חזקת מסוכנות ומקיימת עילת מעצר סטטוטורית, והנטל על הנאשם (העורר) הוא להפריך אותה חזקה. לא נמצא לי שעלה בידי העורר להפריך אותה חזקת מסוכנות.
עיקר חילוקי הדעות בין בית-משפט השלום לבין בית-המשפט המחוזי היה בנושא חלופת-המעצר; שבית-משפט השלום סבר כי יש וראוי להעניק לעורר חלופת-מעצר בעוד אשר בית-המשפט המחוזי סבר כי בתיתנו דעתנו לטיב העבירה שבה מדובר – עבירה בסם מסוכן; ובשים-לב להלכה הקובעת כי סוחרים בסם מסוכן ראוי להם כי יישבו במעצר ולו משום שמסוכנות נשקפת מהם אם ישוחררו ממעצר; ראוי להורות על מעצרו של העורר.
בחילוקי-דעות אלה שבין בית-משפט השלום לבין בית-המשפט המחוזי דעתי היא כדעתו של בית-המשפט המחוזי. בחנתי את נסיבות העניין, אך לא נמצא לי כי עניינו של העורר שונה מעניינים אחרים של סוחרים בסם מסוכן שבתי-המשפט מורים על מעצרם עד תום ההליכים. לעניין זה אוסיף כי לעורר הרשעות קודמות לא מעטות, ובעבר (בשנת 1994) אף נגזר עליו עונש מאסר בן שישה חודשים בעבירות זיוף ומירמה.
דבר אחרון והוא שלא מגופו של עניין: מסתבר כי שני שופטים הם בבית-משפט השלום אשר החליטו בעניינו של העורר, שופט אחרי שופט. בתחילה היה זה כב' השופט איתן אורנשטיין, אשר ביום 21.10.02, בהחלטה ארוכה ומפורטת, החליט כי יש ראיות במידה הנדרשת לאישומו של העורר; כי קמה ונהייתה עילת מעצר; וכי יש מקום לשקול חלופת-מעצר בעניינו של העורר לאחר קבלת תסקיר-מעצר. עקב כך הורה השופט אורנשטיין את שירות-המבחן להגיש לבית-המשפט תסקיר-מעצר אשר יבדוק חלופת-מעצר המוצעת על-ידי העורר. והנה, בהמשך ההליכים ישבה לדין כב' השופטת אסתר שטמר, אשר סמכה דבריה על החלטתו של השופט אורנשטיין. בא-כוח העורר טען לפני השופטת שטמר "כי הנסיבות המקלות כבר נשקלו על-ידי כבוד השופט אורנשטיין ונמצאו ראויות לבחינת חלופת-מעצר. על כן, משנמצאה חלופה המקובלת על שירות-המבחן שוב אין להידרש לשאלת הסיכון או בכלל לשאלה העקרונית של אי-שחרור סוחרי סמים לחלופת-מעצר". בתגובה לטענה זו קבעה השופטת שטמר את אשר קבעה, ולסוף החליטה לשחרר את העורר לחלופת-מעצר שהוצעה על-ידו.
אודה ואתוודה: תופעה זו של חילופי שופטים תוך כדי מהלך הדיון לא נתקלתי בה עד-כה, וסבורני כי אין היא ראוייה. שופט המתחיל לשבת לדין בעניין מסויים ראוי לו כי יסיים את הדיון ולא יעביר את שרביט ההכרעה לשופט אחר זולתו. כך נוהגים אנו, על דרך העיקרון, בבית-המשפט העליון, וסבורני כי כך ראוי שינהג גם בית-משפט השלום.
אבקש את מזכירות בית-המשפט כי תעביר העתק החלטתי זו לידיעתו של הנשיא השופט יהודה פרגו, נשיא בתי-משפט במחוז המרכז.
כללם של דברים: לא מצאתי הצדק להתערב בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי, ואני מחליט לדחות את הערר.
היום, י"ג בכסלו תשס"ג (18.11.02)
ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור
02095540_G01.doc
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט : www.court.gov.il