בש"פ 966/22 יוסף קסטיני נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 4817-12-21 מבית משפט השלום לתעבורה נצרת לבית משפט השלום לתעבורה אשקלון.

2.

אציין כבר עתה כי לא קיים בית משפט שלום לתעבורה באשקלון, אולם לא ראיתי סיבה לבקש מהמבקש לתקן את בקשתו שכן דינה להידחות ממילא.

3.

כתב האישום מייחס למבקש עבירה לפי תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (אי מתן אפשרות להולכי רגל להשלים את החציה במעבר חציה בבטחה). המבקש טוען כי הוא מתגורר באזור אשקלון וכי יהיה לו קשה להגיע לבית משפט השלום לתעבורה נצרת בשל המרחק הרב אשר מפריד את מקום מגוריו מבית משפט זה. הכבדה זו חפץ המבקש לחסוך מעצמו, מטעמים מובנים.

4.

כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 28.2.2022, שעה 09:30. המבקש כופר באשמה וברצונו לקיים הוכחות בתיק.

5.

סבורני כי דין הבקשה להידחות.

6.

כפי שנקבע בבש"פ 6395/18 ויין נ. מדינת ישראל (12.9.2018), במשפטי תעבורה אין מקום להעברת דיונים אשר מצריכים את עדותו של שוטר תעבורה. העברה במקרים אלו תותר רק בהתקיים נסיבות חריגות של ממש, והדברים הוסברו בבש"פ 6395/18 הנ"ל.

7.

במקרה דנן, נסיבות חריגות אינן מתקיימות. הקושי שעליו מצביע המבקש הוא קושי רגיל ואינו חריג כלל ועיקר. כפי שהוסבר בבש"פ 6395/18 הנ"ל, קשיים כאלה אינם מצדיקים פגיעה ביעילות עבודתם של שוטרי תעבורה ושל בתי המשפט לתעבורה.

8.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.