בש"פ 9681/01 מדינת ישראל נ. שמואל בכר

לפניי בקשה להאריך בשלישית את מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו1996-.

חוששני כי הטעמים שחייבו להאריך את מעצרו של המשיב, מעבר לתשעה חודשים, בראשונה ובשנית, מחייבים את הארכת מעצרו גם בפעם הזאת. אמנם נראה כי משפטו של המשיב לא נוהל בקצב מניח את הדעת, וכן יש יסוד לתרעומתו של הסניגור על התקלה בסדר-יומו של בית המשפט המחוזי ואשר בגללה נאלץ בית המשפט לבטל את ישיבת יום 13.11.01. אך מקובלת עליי טענת בא-כוח המדינה, כי בהתקרב המשפט לסיומו גובר גם החשש שאם ישוחרר המשיב ממעצרו עלול הוא לנסות לממש את איומיו ולפגוע בשלומה של המתלוננת. ההכרח להגן על המתלוננת מהווה, בנסיבות העניין, שיקול מכריע. מן הבחינה האמורה אין הנדון דומה לראיה שהסניגור קיווה למצוא בהחלטתי בבש"פ 9101/00.

שמיעת הראיות במשפטו של המשיב כבר הסתיימה, וגם שלב סיכומי הטענות הגיע לסיומו. התיק ממתין עתה למתן הכרעת הדין, ונראה כי המשפט עשוי להסתיים תוך שבועות ספורים. בנסיבות אלו החלטתי להסתפק בהארכת המעצר בשישים ימים נוספים, בהניחי כי בית המשפט המחוזי יעשה כמיטב יכולתו לסיים את המשפט לפני תום התקופה האמורה.

מעצרו של המשיב מוארך בזה בשישים ימים נוספים, שמניינם מיום 17.12.01, או עד למתן פסק-דין בת"פ 1139/00 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם מבין המועדים.