בש"פ 9101/00 מדינת ישראל נ. ולרי שמידט

המשיב עומד לדין לפני בית המשפט המחוזי בעבירות מין, שביצע הוא עצמו ושבוצעו על דעתו גם על-ידי אדם נוסף, כלפי בתו הקטינה של המשיב. כתב האישום הוגש נגד המשיב ביום 19.3.2000. עם הגשתו נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המאשימה והורה על מעצרו של המשיב עד לתום בירור משפטו. ערר שהגיש המשיב נגד ההחלטה נדחה על-ידי עמיתי הנכבד השופט זמיר. אף בקשה לעיון חוזר, שהוגשה מטעם המשיב לבית המשפט המחוזי, נדחתה; והערר שהוגש על ההחלטה נדון לפניי ביום 14.9.2000 ונדחה.

מאז הגשת כתב האישום חלפו תשעה חודשים ולפניי בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. מן הנתונים הכלולים בבקשה עולה, כי פרשת שמיעת הראיות והטענות במשפטו של המשיב הסתיימה ובית המשפט הועיד את הכרעת דינו ליום 14.1.2001. סניגורו של המשיב התנגד לבקשה להארכת המעצר, ועמדתו נראית לי.

ככלל, אין להחזיק נאשם במעצר מעבר לתקופת המעצר הסטאטוטורית, אלא בהתקיים טעמים מיוחדים המחייבים את המשך המעצר. מקרהו של המשיב איננו נכנס למסגרת החריגים, ומן הדין לנהוג בו על-פי הכלל. נראה כי הטעמים שהצדיקו את מעצרו מלכתחילה שוב אינם תקפים (כגון החשש שינסה להשפיע על עדי התביעה), או אינם תקפים באותה העוצמה (כמו החשש שיפגע בבתו, שזה מכבר הוצאה מבית המשפחה והועברה למשמורתה של משפחה אומנת). באת-כוח המדינה טענה, כי אם ישוחרר עלול המשיב להימלט מן הארץ, ואולם על חשש זה ניתן להתגבר באמצעים פחות חמורים מהארכת המעצר.

הסניגור הגיש לי הצהרה בכתב, שנערכה לפניו על-ידי אחייניתו של המשיב (גב' אלנה קוזוחוב), על-פיה מוכנה האחיינית לערוב לשחרורו של המשיב, לארח אותו בביתה בתנאי מעצר בית מלא, לפקח על קיום תנאי השחרור ולדווח למשטרה אם המשיב ינסה להפירם. הצעה זו נראית לי.

בקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נדחית. המשיב ישוחרר ממעצרו בהפקדת ערבות עצמית וערבות צד ג' בסך 25,000 ש"ח ובהפקדת ערבון כספי או ערבות בנקאית בסך 6,000 ש"ח. בעת שחרורו מן המעצר יימצא המשיב בבית אחייניתו, גב' אלנה קוזוחוב, ברחוב שבזי 14/7 ברמלה, בתנאי מעצר בית מלא, ולא יצא מפתח הבית אלא לשם התייצבות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו במועדים בהם יוזמן לבירור משפטו. המשיב יימנע מיצירת קשר כלשהו עם המתלוננת. הפרת תנאים אלה תוביל להחזרתו למעצר.

אחייניתו של המשיב תפקיד ערבות בסך 25,000 ש"ח להבטחת קיום תנאי השחרור על-ידי המשיב. ניתן בזה צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב, ועליו להפקיד את דרכוניו (הזר והישראלי) בידי המשטרה. מעצרו של המשיב מוארך בזה עד לקיום התנאים שנקבעו לשחרורו.